אלמוני. צילום: shutterstock

בעולם מתוקן כולנו היינו מדברים בשולחן השבת על עיסאם עקל. גם בשבוע פוליטי סוער פניו הסובלות היו צריכות להיחקק בזיכרון של כולנו, וכל מהדורות החדשות היו צריכות להיפתח כשהן מספרות על העובדה שתושב ישראלי בעל אזרחות אמריקאית נחטף לפני שלושה חודשים ונידון למאסר עולם עם עבודות פרך.

בשלב זה אתם כבר יודעים שזה לא קרה. ראש הממשלה התבטא בכל נושא אחר והנושא נדחק לשולי החדשות. איש לא התקשר לאשתו, מראם, כדי לשמוע את תחושתה. "עיסאם סובל. הוא לא מפסיק לבכות ונראה תשוש. אני מצפה שראש הממשלה ונשיא ארצות הברית יפעלו למען שחרורו", היא מציינת. "הבעיה היא שלא נראה שלמישהו אכפת".

מראם צודקת. כבר שלושה חודשים חלפו מאז שהרשות הפלסטינית הוציאה את עקל מביתו בירושלים, בחשד שניסה למכור אדמה ליהודים. בזמן הזה הוא נותר אלמוני בציבוריות הישראלית. משטרת ישראל הסתפקה במעצר ובשחרור של בכירים ברשות הפלסטינית, ובראשם מושל ירושלים עדנאן ג'ית

במקביל, שגריר ארצות הברית דייוויד פרידמן הפגין סולידריות בטוויטר ונדם מאז.

ואולי המינוח אלמוני איננו מדויק. בארגוני הימין מנסים דווקא למנף את האירוע כדי לתקוף את משטרו האפל של אבו־מאזן שנוקט אמצעי ענישה פרימיטיביים. בעולם מתוקן היו מקבלים את הטענה ודוחים את הספין. בישראל של היום איש אינו שואל מה החטא הקדמון שהביא למעצרו של עקל.

בעמותות הימין מכירים היטב את הפסיקה הפלסטינית ומה קורה לערבי שמוכר קרקעות ליהודים. זה לא מונע מהן להתייחס אל גאולת האדמות במזרח ירושלים כאל תכלית הציונות

גם הפוליטיקאים נזהרים מלדבר על הבעייתיות שברכישת אדמות במזרח ירושלים ויודעים מה קורה למי שנתפס בוויתור על העיר.

ובינתיים השטח תוסס. הישראלים מעולם לא הבינו את החשש של ערביי ירושלים לאדמותיהם. בעבורם כל שטח ערבי שנרכש בידי יהודים הוא חלק מהמזימה היהודית לחולל נכבה שנייה. החשש הזה איננו מעניין את עמותות הימין שפועלות באופן יעיל וחוקי. בעולם שבו שוק חופשי הוא צירוף קדוש בית המשפט איננו מתערב בדרך כלל בהליך המכירה.

אבו־מאזן החליט להיכנס לוואקום הזה ומנסה בכל דרך להשתלט שוב על המצב במזרח ירושלים, כשכלי הנשק האפקטיבי ביותר הוא ענישה חמורה למי שייחשד בניהול משא ומתן עם יהודי

עיסאם עקל הוא קורבן של אופורטוניזם פוליטי של אבו־מאזן וחשש אמיתי, אבל הוא קודם כל אדם שהאמין להבטחות השווא של עמותת הימין. בשבועות הקרובים הוא יגיש ערעור. מראם אופטימית, גם אביו ג'לאל. אחרים במשפחתו הרבה פחות.

גם אם בדרך נס ממשלת ישראל תצליח להחזיר את עיסאם לביתו, מוכר הקרקעות הבא כבר נמצא על הכוונת של הרשות. בפעם הבאה שתשמעו על ייהוד העיר אל תחשבו רק על ציונות ועל מרקם החיים העדין של ירושלים שנפגע. נסו לזכור גם את עיסאם עקל ואת גורלו של כל מי שמשתף פעולה עם החזון של עמותות הימין