ניסו שחם בבית המשפט. צילום: מוטי קמחי

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בת"א-יפו ערעור על הכרעת הדין בעניינו של ניסו שחם ומבקשת להחמיר את עונשו.

כזכור, ניסו שחם, ניצב בדימוס במשטרת ישראל, הואשם בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו במסגרת שמונה פרשות שונות. על פי עובדות כתב האישום, קשר הנאשם קשרים אינטימיים בעלי אופי מיני עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות בשנים, והוסיף ופעל בענייניהן במצבים של ניגוד עניינים. נוסף לכך, יוחסו לנאשם בכתב האישום שתי עבירות של מעשה מגונה ועבירה של הטרדה מינית בגין שלוש פרשות מתוך שמונה המוזכרות.

בהכרעת הדין שהתקיימה בחודש אפריל הרשיעו שופטי בית משפט השלום בת"א את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בשוטרת אחת וזיכה מיתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. ביהמ"ש הטיל על הנאשם עונש של 240 שעות שירות לתועלת הציבור.  

"הערעור מתמקד בזיכויו של הנאשם מן העבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו בשמונה הפרשות השונות הנוגעות לקשריו עם שמונה שוטרות שרובן היו כפופות לו", נכתב בערעור הפרקליטות שהוגש באמצעות עורכות הדין נעמי גרנות ונילי פינקלשטיין מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

בערעור נכתב כי התנהלותו של המשיב בתפקידיו הבכירים במשטרת ישראל עלתה כדי דפוס פעולה, שעניינו ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת - טיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן. 

לטענת הפרקליטות טעה בית משפט השלום, בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות האמור ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט – מהפגיעה שפגע הנאשם באמון הציבור ברשויות.

לטענת הפרקליטות: "מכלול התנהלותו של המשיב בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן, ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט. המכלול השחית את מקום העבודה - הוא פגע קשות בשוויון ההזדמנויות של שוטרות בעבודה; בחובת האמון שחב המשיב כקצין בכיר במשטרה לחברותיו, לחבריו, למפקדיו ולפקודיו; בחובת האמון שחב המשיב לציבור בכללו. הוא פגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו מופקד. המכלול פגע בכל הערכים המוגנים על ידי העבירה של מרמה והפרת אמונים – קרי, אמון הציבור ברשויות, טוהר המידות של עובדי הציבור ותקינות המעשה המנהלי שעליו מופקד עובד הציבור".