רחוב שז"ר. הכניסה לעיר. צילום: יואב דודקביץ'

בעוד יומיים זה קורה: אחד הכבישים המרכזיים והעמוסים ביותר בירושלים ייסגר לתנועת כלי רכב פרטיים. דרך שז"ר, העורק המרכזי של הכניסה לבירה, תיסגר לצורך עבודות במסגרת פרויקט הכניסה לעיר. הצפי: עומסים, עומסים ועומסים. בעירייה טוענים כי הוקצו משאבים רבים על מנת להקל על הבלגן שיחל כאן בעוד 48 שעות, אך רבים כבר מתכוננים לעמידה ממושכת בפקקים.

רגע לפני שהטירוף על הכביש מתחיל, יהודה אלבז, מומחה לכבישי ירושלים וחבר הנהלה בארגון 'תחבורה בדרך שלנו', מנתח עבור "ידיעות ירושלים" את החלופות שעומדות בפני הנהגים. "בפני הירושלמים עומד אתגר לא פשוט", מכריז אלבז שעמד 15 שנה בראש האגף לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. "מעכשיו הנהגים צריכים לשנות את צורת החשיבה שלהם. אין יותר דרך קבועה לצאת מן העיר ולהיכנס אליה, ויש לחשב בצורה מושכלת באיזו דרך כדאי לנסוע. צריך להיגמל מההרגל לנסוע באופן אוטומטי דרך כביש 1 כדי להיכנס לעיר".

אופציה ראשונה: כביש 443

תיאור המסלול: לבאים מתל אביב, עולים על כביש 1 ויורדים במחלף בן שמן לכביש 443. ממשיכים דרך מחסום מחנה עופר, ובצומת גבעת זאב עולים על כביש 45 ולכביש בגין.

יתרונות: מדובר בכביש מהיר, בעל שני נתיבים לכל כיוון והפרדה מלאה, כולל תחנת דלק, ובדרך כלל התנועה בו זורמת. הוא מתחבר באופן ישיר עם כביש בגין ובכך מנגיש את הנוסע לכלל חלקי העיר.

כביש 433. צילום: ענר גרין

\חסרונות: המחסומים. בין שמדובר בזה של מחנה עופר ממזרח או של מכבים ממערב, בשעות העומס נוצרים באזור פקקים ויש לא מעט נהגים שנלקחים לבדיקה שגרתית או תשאול. כמו כן משאיות שנוסעות לאט בנתיב הימני גורמות לעומסים מקומיים

דבר המומחה: "מבחינת זמן הנסיעה, מדובר בזמן הקצר ביותר לעומת המסלולים החלופיים. יש לכביש חיבור ישיר עם כביש בגין והוא בעצם החלופה הכי נוחה לכניסה המסורתית לעיר. העובדה שהכביש מתחבר עם בגין היא יתרון עצום מכיוון שהוא מסוגל לפזר את הנוסעים השונים לרוב השכונות בעיר, בדרום או בצפון

"למרות כל זאת, חלופת 443 טובה לרוב שעות היממה אך לא לכולה. צריך לקחת שני דברים בחשבון: דבר ראשון - למי שנוסע לכיוון תל אביב, בשעות הבוקר תהיה בעיה במחסום מכבים. עלולים להיווצר שם עומסים חריגים, בעיקר אם לכביש הזה יתווספו הרבה רכבים בעקבות סגירת שז"ר. הדבר השני שצריך לקחת בחשבון הוא היציאה מרבין-קרית הממשלה בשעות אחר הצהריים. כבר היום יש פקקים לא מבוטלים ברבין ביציאה לבגין שמוביל ל־443, אולם אני צופה שבעקבות סגירת שז"ר הפקקים רק יחמירו. במקרים רבים הייתי ממליץ לרדת עד גבעת מרדכי ומשם להיכנס לבגין כדי להימנע מהעומסים".

אופציה שנייה: מנהרת הארזים 

תיאור המסלול: לבאים מתל אביב - אחרי סיבוב מוצא יורדים לכיוון מנהרת הארזים ומשם עולים עד צומת הגבעה הצרפתית, פונים ימינה אל שדרות חיים ברלב עד למרכז העיר

לבאים ממרכז העיר - פונים שמאלה בנביאים או עולים דרך שלמה המלך וממשיכים עד צומת הגבעה הצרפתית, שם פונים שמאלה אל כביש מספר 1

יתרונות: החיבור הישיר עם כביש מספר 1. ליוצאים מירושלים הוא נותן אפשרות לדלג על העומסים בכניסה לעיר ולהמשיך ישר לתל אביב. לאלה שמגיעים לעיר הוא מספק דרך עוקפת לכניסה הרגילה לירושלים, אך עדיין עם שני נתיבים.

האופציות השונות

חסרונות: הפקקים בכביש ברלב ובצומת הגבעה הצרפתית. בשעות הצהריים יכולים להיווצר עומסים בלתי צפויים והפנייה שמאלה בצומת הגבעה הצרפתית פקוקה כמעט באופן קבוע. בנוסף, אחרי מנהרת הארזים יש עבודות מסיביות, בעיקר לבאים מכיוון תל אביב, ולכן יש לעיתים קרובות חסימות של נתיב, מה שיוצר פקקים בלתי נסבלים.

דבר המומחה: "מדובר בחלופה מעולה עבור מי שעדיין מעוניין לנסוע בכביש מספר 1. זה רלוונטי בעיקר עבור תושבי שכונות צפון העיר - הגבעה הצרפתית, רמת שלמה, פסגת זאב, נווה יעקב וגם מעלה אדומים
"
גם מי שמגיע ממרכז העיר יוכל ליהנות מהחלופה הזאת, ולעיתים זה אפילו יהיה עדיף מכיוון שהרבה נהגים יבחרו בחלופת 443 וכך התנועה בכביש מספר 1 תהיה משוחררת הרבה יותר. הכביש הזה יכול להוות חלופה גם אם יש פקקים בצומת רמות. אפשר לעלות על בגין ולחזור לכביש מספר 1. זו יכולה להיות חלופה לא רעה בייחוד בשעות העומס".

אופציה שלישית: יער ירושלים

תיאור המסלול: לבאים מתל אביב - יורדים במחלף מוצא ונוסעים לכיוון בית זית. ממשיכים עם הכביש המתעקל שעובר דרך יער ירושלים ומגיעים לגבעת שאול, ומשם ממשיכים למרכז העיר.

הדרך ביער ירושלים. כך היא נראית בשעת עומס | צילום: יואב דודקביץ

מי שיוצא לכיוון תל אביב לוקח שמאלה בבית הדפוס לכיוון דרך יוסף וייץ, ממש אחרי תחנת דלק פז גבעת שאול. משם ממשיכים דרך יער ירושלים ועוברים בבית זית עד שמגיעים ליציאה לכביש מספר 1

יתרונות: מדובר בדרך צרה ופחות מוכרת לעומת החלופות האחרות. היא נגישה במיוחד עבור מי שעובד באזור התעשייה בגבעת שאול. כמו כן היציאה לכביש מספר 1 נעשית כבר אחרי העומסים הכבדים בהשתלבות עם אלה שמגיעים ממנהרת הארזים ולכן הנסיעה  אמורה להיות חלקה.

חסרונות: מדובר בכביש צר עם נתיב אחד לכל כיוון, עם פוטנציאל גדול לפקק ארוך ומתיש. במקרים רבים השילוט והסימונים על הדרך לוקים בחסר. בנוסף אין תאורה בחלקים רבים של הכביש, מה שיכול להיות בעיה בלילות, בייחוד לנוכח הפיתולים הרבים והפניות החדות בדרך

דבר המומחה: "החלופה הדרומית של יער ירושלים מוגבלת. מדובר בכביש צר שלא יכול להכיל כמות גדולה של רכבים. בעקבות הפיתולים ותוואי הדרך מהירות הנסיעה תהיה נמוכה יחסית ולכן לא בטוח שהדרך הזאת תקצר באופן משמעותי את זמן הנסיעה. הייתי ממליץ לתושבי השכונות הסמוכות בלבד, כמו גבעת שאול או קרית משה, להשתמש בדרך הזאת, שבמקרים רבים תהיה עדיפה על בגין או 443".

אופציה רביעית: דרך עין כרם

תיאור המסלול: לבאים מתל אביב - יורדים במחלף הראל, ממשיכים בכביש 3965 עד לכיכר הסטף, שם יורדים בכביש 395 לכיוון עין כרם, עולים בכיכר לכביש 386, ומשם מתחברים לשדרות הרצל.

היוצאים מהעיר עושים את הדרך ההפוכה - בהר הרצל יורדים בכביש 386 לכיוון עין כרם ומתחברים לכביש 395 עד כיכר הסטף, ממשיכים דרך כביש 3965 לכיוון הקסטל, ומשם מתחברים לכביש מספר 1 במחלף הראל.

יתרונות: ציר זה נתפס בעיני רבים כארוך ומרוחק ולכן הוא מושך אליו פחות נוסעים. במצב שבו שאר החלופות עמוסות הוא יכול להיות פתרון נוח יחסית ופחות פקוק.

ההרים ליד הדסה עין כרם. צילום: אדווה חולי

חסרונות: מדובר בכביש עם נתיב אחד לכל כיוון, כך שהוא עשוי להפוך במהירות לפקוק ומתסכל במיוחד. בנוסף הוא לא מסתיים באזור מרכז העיר, מה שעשוי להוביל את הבוחרים בו לפקקים נוספים - הפעם בתוך ירושלים.
דבר המומחה: "כמו יער ירושלים, גם החלופה של עין כרם לא תמיד מומלצת. הקיבולת של הכביש עד הדסה מוגבלת, ולכן עודף של רכבים שיופנו אליו יביא לעומסים ופקקים. זו חלופה שקיימת אבל היא אינה עדיפה, כי גם כאן זמן הנסיעה לא יתקצר ואולי אף יתארך. דרך עין כרם, יחד עם דרך יער ירושלים, מתנקזת לכביש מוצא הצר. המוקד של עין כרם מוסיף תנועה, וגם אם הדרך נראית קצרה יותר בקילומטראז' בהשוואה לחלופות אחרות, לעיתים זמן הנסיעה יכול להיות ארוך יותר. מתי כדאי לבחון מעבר דרך עין כרם? רק אם יש עומסים לא רגילים בדרכים האחרות".

אופציה חמישית: הכניסה לעיר

תיאור המסלול: נכנסים דרך גינות סחרוב, עולים עד גשר המיתרים ומשם ימינה לשדרות הרצל. מיד לאחר מכן פונים שמאלה לרבין ומשם ממשיכים לסינמה סיטי, גן סאקר, בצלאל ומרכז העיר. לחלופין אפשר לפנות שמאלה לירמיהו ומשם לרוממה. היוצאים מירושלים יעברו בדרך ההפוכה.

יתרונות: מדובר בחלופה המרכזית שמציעה העירייה. במקום יהיו נוכחים באופן קבוע פקחים ושוטרים שיווסתו את התנועה ויעשו הכל כדי להקל את הנסיעה עבור הנהגים.

רחוב שז"ר. הכניסה לעיר. צילום: יואב דודקביץ'

חסרונות: עדיין מדובר באחד הצמתים המרכזיים והעמוסים בירושלים, ועם סגירתו של שז"ר העומסים שיהיו במקום יכולים להגיע לממדים עצומים. כבר עכשיו גינות סחרוב פקוקות במהלך שעות העומס, ואפשר רק לשער מה יתחולל במקום כאשר שז"ר ייסגר לתנועה.

דבר המומחה: "החסימה של שז"ר אינה מנטרלת לגמרי את הכניסה לעיר. עדיין יש אפשרות לפנייה להרצל דרומה או לירמיהו צפונה, אף על פי שזה הרבה יותר מוגבל מבחינת זמן הנסיעה והפקקים האפשריים. אלו פניות שלדעתי אסור לזלזל בהן, במיוחד כשמדובר באלה שגרים באזור בית הדפוס ובגבעת שאול או בהר נוף. תושבים אלו צריכים לשקול ברצינות כיצד להגיע למרכז העיר. לא הייתי מזלזל בחלופה הזאת לאור העובדה שהפניית התנועה ל־443 תשחרר הרבה מהפקקים בכביש מספר 1".

אופציה שישית: תחבורה ציבורית

תיאור המסלול: לבאים מתל אביב - עולים על אוטובוס או רכבת עד התחנה המרכזית או תחנת הרכבת 'נבון'. לנוסעים בכיוון ההפוך - מגיעים באוטובוס או רכבת קלה לתחנה המרכזית או לתחנת 'נבון', ומשם בוחרים את האופציה המועדפת לנסיעה.

יתרונות: זמני נסיעה קצרים ברכבת הקלה והכבדה, אוטובוסים ישירים לתל אביב ולערים אחרות. שימוש בנת"צים בכניסה לירושלים ותל אביב. אפשרות לנוח בזמן הנסיעה, חיסכון כספי בדלק ובעצבים.

חסרונות: הבעיות המרכזיות של תחבורה ציבורית בארץ: צפיפות, לוחות זמנים בעייתיים ותחושת חוסר ודאות לגבי זמן ההגעה.

צילום: יואב דודקביץ'

דבר המומחה: "באופן אישי זו האופציה שאני הכי ממליץ עליה ליוצאים מירושלים ולנכנסים אליה. התחבורה הציבורית עדיפה בכל מקרה, בייחוד עם הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב שיחסוך המון זמן וכסף. באזור המרכז יש נת"צים רבים, מה שמקצר משמעותית את זמן הנסיעה והעמידה בפקקים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, בירושלים יש תחבורה ציבורית לא רעה. זאת הזדמנות לתושבי העיר לגלות את התחבורה הציבורית, שמציעה פתרונות לא רעים.

"הרכבת הכבדה, בייחוד כשיושלם חשמול המסילה, תביא ירושלמי לתל אביב בתוך חצי שעה. באוטובוס נסיעה כזאת תימשך 50 דקות כמעט בכל שעות היממה. ברכב לעומת זאת הנסיעות עלולות להתארך עד לשעתיים בשעות העומס. הייתי אומר שהתחבורה הציבורית בהחלט מציעה חלופה מהירה ונוחה יותר מאשר הרכב הפרטי, במיוחד לאחר החסימה של שז"ר".