תוכנית הכניסה. העיכוב ישפיע כמעט על כל ירושלמי | הדמיה: פרחי־צפריר אדריכלים

פרסום ראשון: סכסוך קשה בין קק"ל לבין העירייה והסוכנות היהודית עלול לעכב ואף להקפיא את הפרויקט הענק בכניסה לעיר. הסיבה: קק"ל, שמחזיקה בשטח של עשרות דונמים מסביב לבנייני האומה, דורשת תשלום כספי עבור העברת הקרקע לצורך הקמת 110 אלף מ"ר של מגדלי משרדים, הרחבת מרכז הקונגרסים ובניית אלפי מ"ר למסחר. אלא שבעירייה ובסוכנות, שמחזיקות בשותפות את בנייני האומה, מסרבים לדרישה. לטענתן, הן קיבלו בשעתו פטור ממכרז. התוצאה: תוכנית הענק שכבר הופקדה להתנגדויות הולכת ומסתבכת.

ישיבה גורלית

בינתיים נראה כי העסק רק הולך ומסתבך. בישיבה חשובה שנערכה בשבוע שעבר בלשכת מנכ"ל העירייה בהשתתפות כל הצדדים לא נמצא פתרון. מנהלי קק"ל, שמגובים בחוות דעת משפטית מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסכימו ללכת לבוררות של שופט עליון בדימוס. אלא שכרגע הסכסוך, שנאמד במאות מיליוני שקלים, שריר וקיים.

אפשרות נוספת שמאיימת על כל התוכנית היא שהקרקע ה'לוהטת' תוצע למכירה במכרז שבו בוודאי יתמודדו כל חברות הבנייה הגדולות בארץ, ואז עלות כל המיזם תרקיע שחקים.

בינתיים שטחי העבודה מגודרים ובשטח מתבצעות עבודות החפירה, אבל אם לא יימצא פתרון מניח את הדעת ייתכן שיחלפו עוד שנים לא מעטות עד שנתחיל לראות את התוצאות של התוכנית היומרנית.

ללא מוצא

נכון לעכשיו כל צד מתבצר בעמדתו. קק"ל, שמחזיקה בקרקע, מוכנה לפשרות מסוימות. אלא שלפחות לפי שעה בנייני האומה, הסוכנות והעירייה נוקטים גישה של 'הכל או לא כלום', שמקשה לנהל כל משא ומתן. הוויכוח כרגע הוא אם בכלל לשלם, ולא איזה סכום בדיוק ייאלצו הרשויות להעביר לידי הקרן.

עם זאת, לכולם ברור שפתרון המחלוקת על פי שיטת קק"ל יהיה כרוך בתוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים ובהתערבות ממשלתית שתוכל לגבות הסדרים בגודל הזה.

הדרישה הראשונית של קק"ל היתה לקבל 91 אחוז מערך הקרקעות שברשותה כדי שיהיה אפשר לממש את הבנייה המסיבית המתוכננת על יד בנייני האומה. לאחר דין ודברים הסכים יו"ר קק"ל גם להליך של בוררות בלתי תלויה שבה ייקבע מהו שיעור התשלום והפיצוי שעל הסוכנות והעירייה להעביר לקרן.

מנגד, בסוכנות טוענים שבשעתו קיבלו פטור מהצורך במכרז, ולכן יש בסיס חוקי להחיל את מה שנקבע בעת הקמת מרכז הקונגרסים הראשון על ההרחבה המתוכננת. הבעיה היא שחלפו עשרות שנים וכל המצב השתנה, ומעבר לכך שבשעתו היה מדובר רק על בנייה לצרכים ציבוריים כדי לבסס את מעמדה של ירושלים - ואילו כיום התוכנית מדברת גם על תוספות למסחר ועל בנייה של מאות משרדים, כך שהנימוק שהיה בתוקף בעבר אינו תקף בהכרח היום.

המחלוקת הקשה נתגלתה בשלב מאוחר יחסית כשהתוכנית כבר מקודמת בוועדות התכנון וחלקים ממנה ותוכניות שנלוות אליה וקשורות בה כבר מקודמים בשטח. לפיכך קיימת סבירות לא מבוטלת שפרויקט הדגל בשנים הקרובות של העירייה ומשרד האוצר בכניסה לעיר ייתקע. אם לא יימצא פתרון ייתכן שייאלצו לפנות לערכאות משפטיות, מה שעלול לגרום לעיכוב של שנים בכל התהליך.

רחוב שז"ר. העבודות בעיצומן, גם הסכסוך | צילום: יואב דודקביץ'

כרגע החפירות מסביב לבנייני האומה כבר בעיצומן והסדרת הכביש המשוקע בשז"ר מקודמת, כמו גם החניון התת־קרקעי הענק, שנחפר כבר שנתיים. אם שלושת הצדדים לא יגיעו לפתרון מניח את הדעת, עובדות אלו יחייבו התערבות מסיבית של גופים ומוסדות ממשלתיים והנושא יגיע לדרג של שרים ותידרש כנראה גם התערבות אישית מצד ראש הממשלה.

מהפכה של ממש

הכניסה לעיר, ששמה הרשמי יהיה קרית שרון (על שם אריאל שרון), אמורה להיות הרובע העסקי של ירושלים משנת 2025 ואילך. הרובע הזה יכיל מגדלי משרדים, מרכז מסחרי תומך, מלונות ומרכז קונגרסים משוכלל ועדכני, וכן ימוקמו בו תחנת הרכבת החשמלית הישירה לתל אביב והתחנה המרכזית, יעברו בו קווי הרכבת הקלה החדשים והקיימים, ויהיה בו גם חניון תת־קרקעי עצום ממדים.

לצד כל אלה יוקם היכל בתי המשפט החדש, וכן ירוכזו כל משרדי המחוז של המשרדים הממשלתיים.

בסך הכל מדובר בקרקעות בשטח של 300 דונם ובבנייה בהיקף של 1.5 מיליון מ"ר (לשם השוואה - שטחו של קניון מלחה הקיים הוא קצת מעל 40 אלף מ"ר). לפיכך המיזם דורש תקציבי ענק ושיעורי בנייה שהעיר לא ידעה מעולם.

מעל כל זה יוכשר בין בנייני האומה לתחנה המרכזית מרחב לשימוש הציבור. הכוונה היא לייעד, בין היתר, את המרחב הזה לקיום אירועים ציבוריים המוניים כגון הופעות.

המתחם נמצא על עורקי התחבורה המרכזיים בכניסה לעיר ולא הרחק מכיכר הלאום, הסינמה סיטי ובית ראש הממשלה העתידי, שאמור לעבור אף הוא לכיכר הלאום.

האופציות ליציאה מה'ברוך'

יש לציין כי התוכנית להרחיב את המתחם ההיסטורי של בנייני האומה היא מרכז הפרויקט הענק. בשטח הנמצא כיום במחלוקת בין קק"ל לסוכנות והעירייה, מתוכננים, כאמור, 110 אלף מ"ר של משרדים ומלונות, ולצידם אלפי מ"ר של שטחים מסחריים. את המיזם מנהלת כיום חברת עדן והניהול ההנדסי מופקד בידי 'מוריה'. שתי החברות עירוניות ונמצאות בשליטה מלאה של העירייה.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: על פי החלטת ממשלה שהתקבלה בעניין, מתנהל שיג ושיח  בין  קק"ל, הסוכנות היהודית, בנייני האומה והעירייה באשר להקמת מרכז הקונגרסים החדש, בין השאר בהתייחס לתנאי חכירת הקרקע על ידי הסוכנות בזמנו ומטרתה  שאינה כוללת  הקמת משרדים, מסחר מלונאות ומגורים.  מקק״ל נמסר התגובה הבאה: הקרן הקיימת לישראל תומכת בתכנית תוך רצון לוודא שזכויותיה נשמרות לטובת האינטרס הציבורי.  בימים אלו מקיימת קק״ל דיונים עם ראש עיריית ירושלים ויו״ר הסוכנות היהודית, בכדי לקדם את התכנית תוך שמירה על הפרמטרים הללו".

מהעירייה נמסר: "הצדדים מנהלים משא ומתן לטובת פיתוחה של העיר ירושלים. התקיימו מספר דיונים אשר יימשכו עד למציאת פתרון ראוי לכל הצדדים".