מכוניות חונות לצד הדרך. מצוקה גדולה | צילום: שלומי כהן

האם החיפוש המתיש של הנהגים הירושלמים אחר מקום חניה ליד הדירה עומד להסתיים? זהו לפחות אחד היעדים המרכזיים של אגף החניה בעירייה בראשות רויטל מרזין

מדוע דווקא בירושלים לא פשוט למצוא מקום חניה כאשר חוזרים מעבודה/בילוי או מכל מקום אחר - לדירה הפרטית? באגף טוענים כי רמת המינוע בירושלים גבוהה במיוחד בגלל הפיזור הגיאוגרפי הגדול וכן משום שבשלב זה יש קו רכבת קלה אחד בלבד

"יש תהליך של תב"ע 5116 שעברה תיקון להקטנת תקן החניה, כולל בשכונות מגורים. כלומר הביקוש גדל, ההיצע קטן, המצוקה הולכת וגוברת וכולנו חווים את זה", אמרה מרזין בדבריה בכנס ישראל לחניה, תנועה ותחבורה. "השאלה איזה מענה ניתן בטווח הזה של החמש עד עשר שנים, עד שיתווספו קווי הרכבת הנוספים". 

סקר מיוחד

בעקבות מצוקת החנייה הוחלט בעירייה לעשות סקר ומיפוי במטרה לאתר פתרונות ביניים, ליצור עוד חניה באמצעות מגרשים, באמצעות צווים זמניים ועוד. אלא שכאן נוצרו כמה דילמות: "קיימים תושבים שמבקשים לחנות על המדרכה, ויש כאלה שיעדיפו שהיא תישאר כולה פנויה".  

דילמה נוספת שעימה מתמודדים באגף החניה היא רצונם להגדיל את תקן החניה ליד בתי התושבים (להבדיל ממרכז העיר למשל, שאינו אזור מגורים מובהק), לעומת אגף מהנדס העיר, שם לא ששים לכך. "אנחנו בעצם כאגף חניה מבקשים להבחין בין תקן חניה במרכז העיר ובאזורי תעסוקה שנגישים לרכבת הקלה, לבין שכונות הפריפריה, ששם ברור לנו שגם כשתהיה הרכבת הקלה, כל  בית אב עדיין ירצה את הרכב שלו ליד הבית לשימושים של סוף שבוע", אמרה מרזין בכנס

הרכבת ברחוב הגננת. הדמיה: תכנית אב לתחבורה

פתרון אפשרי נוסף הוא פינוי גרוטאות מהדרכים. בזה כבר התחילו לטפל, כאשר לאחרונה, בקדנציה של ראש העירייה משה ליאון, פונו מאות רבות של רכבים ישנים ומושבתים ממקומות החניה

אחת התופעות שבהן מציע האגף לטפל ביתר שאת היא התופעה של הפיכת חניות למחסנים - שגוזלת מספר משמעותי של חניות בבירה. כמו כן היא הופכת את התנועה ברחוב לצפופה ומסוכנת יותר. הסיבה: במקום לחנות בחניה מסודרת, כלי הרכב חונים על מדרכות או בשולי כבישים צרים במיוחד

שינוי בכופר החניה

באגף החליטו להציע גם שינוי במדיניות של כופר החניה ולחייב יזמים בתמ"א 38 ובפרויקטים של פינוי־בינוי להעלות את תקן החניה ולתת לה פתרונות

שני תחומים נוספים שיזכו להרחבה קשורים לתחבורה השיתופית. בראש ובראשונה יש כוונה לקדם את נושא השכרת האופניים, שמצליח למדי בתל אביב, כמו גם השכרת קורקינטים

עיקרי מהפכת החניה בירושלים. צילום: אדווה חולי

עם זאת, יש לזכור שבירושלים, לעומת העיר ללא הפסקה, הטופוגרפיה הרבה יותר מאתגרת בכל הקשור לרכב הדו־גלגלי
התחום השני של התחבורה השיתופית הוא "קאר טו גו". אלא שכאן נתקלים באגף החניה במאבק לא פשוט מצד המינהלים הקהילתיים

כפי שפורסם במיינט ירושלים במינהל הקהילתי לב העיר, לדוגמה, מתנגדים בתוקף להרחבת מיזם המכונית השיתופית כי לטענתם זה גוזל מהם חניות.

"לא פשוט לשכנע את המינהל הקהילתי לפנות מקומות חניה לטובת 'קאר טו גו'. אנשים מחפשים את מקומות החניה בפינצטה ונוטים לראות בזה אובדן של מקומות", גילתה מרזין בכנס התחבורה.

פתרונות נוספים לטווח הקצר, שעליהם עובדים באגף, הם חניה בקומות ואפליקציה לאיתור מקומות חניה פנויים

באגף מבינים היטב כי תוספת הקווים לרכבת הקלה אולי תפתור חלק גדול מהבעיות בתחום - אבל הם מתרכזים במצוקה הקיימת ובזאת שוודאי תהיה כאן בארבע-חמש השנים הקרובות, עד שקווים נוספים של הרכבת יהפכו לפעילים

ראש העירייה, משה ליאון, אמר בכנס תחבורה: "בשנים הקרובות כל נושא תשתיות התחבורה בעיר יקודם בעדיפות עליונה. הדרך אותה אנו מובילים היא מעבר לתחבורה ציבורית וצמצום מספר כלי הרכב על הכביש. מערך הרכבות הקלות מתניע מחדש ומקודם, נתיבי תחבורה ציבורית יעטרו את כל רחבי העיר, נבצע שת"פים עם עריך סמוכות  ונכניס קאר טו גו ופתרונות חיסכון נוספים.

"הפרויקטים הם פרויקטים ארוכי טווח. ייקח זמן עד שהעבודות יסתיימו, ולכן בינתיים אנחנו משפרים תשתיות ומקומות חניה. שילשתי את תקציב ריבוד הכבישים לשנת 2019 והוא עומד על 150 מליון שקלים".