מטפל. אילוסטרציה: shutterstock

בית משפט השלום גזר הבוקר (שני) שלוש שנות מאסר על ראובן וולצ'ר, שהורשע בביצוע עבירות מין בשני צעירים בהם ביצע טיפולי המרה. אחד הצעירים היה קטין בעת שבוצעו בו חלק מעבירות המין, שנמשכו שנים ארוכות.

לאחר הרשעתו של וולצ'ר שקלו הצדדים להגיע להסכמה בה יוטלו על וולצ'ר עבודות שירות בלבד, אך היום גזר עליו בית המשפט 3 שנות מאסר.

"חומרת המעשים אף מתעצמת כאשר עסקינן בפגיעות מיניות שבוצעו כלפי נערים, אשר מצויים בשיאו של גיל ההתבגרות הטומן בחובו אי אילו שאלות והרהורים שהינם מנת חלקו של כל מתבגר", קבע השופטת שרון לארי-בבלי בגזר הדין, "פגיעה מינית בשלב זה בחייהם יש בה כדי לפגוע בעיצוב וגיבוש אישיותם, ולפגוע בהתפתחותם התקינה והחיוני".

"מעשיו של הנאשם חמורים, ומתעצמים לאור משך הזמן בהם בוצעו וריבויים. מעשים אלה ראויים לכל גינוי והוקעה. גינוי כאמור יבוא לידי ביטוי בענישה משמעותית. משכך, אני סבורה כי יש להשית על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל".

הרשעתו של וולצ'ר ניתנה לפני פרק זמן ארוך יחסית – לפני שנה. אז, וולצ'ר הורשע במסגרת הסדר טיעון בריבוי עבירות מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה, ובעבירת מעשה מגונה בקטין שמלאו לו 14 תוך ניצול יחסי תלות. במסגרת הסדר הטיעון הודה וולצ'ר בביצוע עבירות אלה.

פרק הזמן הארוך שעבר מאז הרשעתו של וולצ'ר ועד גזר הדין, קשור בכך שעוד בעת הרשעתו הפרקליטות ועורך דינו של וולצ'ר הסכימו לבקש להטיל עליו עונש בדמות עבודות שירות, ככל שימצא מתאים על ידי שירות המבחן לעונש זה. השופטת שרון לארי-בבלי הורתה לשירות המבחן לזמן את וולצ'ר לתסקיר לצורך בחינת התאמתו, וכמו כן לזמן את המתלוננים נגדו לצורך קביעת הערכת מסוכנותו.

על פי כתב האישום, החל משנת 2007 טיפל וולצ'ר בביתו במה שמכונה בכתב האישום "בעיות זהות מינית", והיו למעשה טיפולי המרה המיועדים ללהט"ב. בשנת 2007, פנה המתלונן הראשון, מתלונן א', שהיה אז בן 17, לוולצ'ר. במשך חמש שנים, עד שנת 2012, היה מתלונן א' מטופל על ידי וולצ'ר, והגיע אליו לצורכי טיפול עשרות פעמים.

על פי כתב האישום, במהלך קשר טיפולי זה, יצר וולצ'ר תלות של מתלונן א' בו. וולצ'ר הורה לו לבצע מטלות שונות, וכאשר הקטין לא ביצע את המשימות לשביעות רצונו, נהג וולצ'ר לצעוק עליו, להשפיל אותו ולאיים עליו בהפסקת הטיפול.

במהלך המפגשים הציג וולצ'ר מצג כוזב בפני מתלונן א' וכן בפני מתלונן נוסף כאילו המעשים המגונים שביצע בהם נדרשים לצורך הטיפול הנפשי, ביודעו שאין הדבר כן. בעקבות מצגי השווא נתנו המטופלים את הסכמתם כי וולצ'ר יבצע בהם את המעשים המגונים.

בין היתר, מפרט כתב האישום כיצד במהלך הטיפול, סיפר מתלונן א' לוולצ'ר על כך שחלם באופן מיני על גבר. וולצ'ר אמר למתלונן כי הדרך היחידה ל"היפטר" מהומוסקסואליות הינה לבצע עמו מעשים מיניים.

במהלך מפגש טיפולי אחר, בסלון ביתו של וולצ'ר, שאל וולצ'ר את מתלונן א' על מה הוא מפנטז. בהמשך לכך הוריד את מכנסיו של המתלונן, הכניס את ידו לתחתוניו, וביצע בו מעשה מגונה.  לשאלת המתלונן מדוע הדבר נחוץ השיב הנאשם שהדבר נועד לקידום הטיפול.

בהמשך לכך, בעשרות אירועים בין השנים 2007-2012, אשר בחלקם היה מתלונן א' קטין, במסגרת סדנאות אותן העביר וולצ'ר בבתי מלון שונים ברחבי הארץ ובעקבות מצג השווא, הזמין וולצ'ר את המתלונן לשהות עמו בחדרו במלון. במועדים אלו, ביצע הנאשם מעשים מגונים במתלונן. במהלך מפגשים אלו חזר וולצ'ר והדגיש באוזני המתלונן כי אם לא יעשה דברים אלו הוא אבוד ומעשים אלו נועדו לכך שיכיר בהומוסקסואליות שבו.

מתלונן ב' היה מטופל על ידי וולצ'ר בין השנים 2007-2011. החל משנת 2009, במהלך פגישות טיפוליות שונות, הציג וולצ'ר מצג שווא בפני מתלונן ב' לפיו אם ייגע הנאשם באיבר מינו, הדבר יסייע למתלונן ב' "להחלים" מנטייתו ההומוסקסואלית ביודעו שאין הדבר כן. בעקבות מצג השווא הסכים מתלונן ב' לכך שוולצ'ר ייגע באיבר מינו. כתב האישום מפרט סדרת מקרים בהם וולצ'ר ביצע מעשים מגונים במתלונן ב', הכל תחת מצג שוא של טיפול בו.