צומת פת. צילום: יואב דודקביץ'

החיים בפקק | גינות סחרוב

דניאל, תושב המרכז, הוא נהג משאית צעיר. במסגרת עבודתו הוא מוביל סחורה בקו תל אביב-ירושלים באופן יומיומי ולא מפחד להצהיר: "כביש 1 הוא הבית השני שלי". 

השבוע נתקע דניאל בפקקים העצומים שנוצרו בכניסה לעיר, בעקבות העבודות בגינות סחרוב. "עמדתי עם המשאית ופשוט לא זזתי", הוא משחזר. "הפקק אפילו לא זחל, הוא פשוט עמד. אחרי הסיוט הזה החלטתי שבשאר השבוע אני נוסע דרך כביש 443, גם אם זה מאריך לי את הדרך באופן משמעותי".

העבודות שנערכו השבוע בגינות סחרוב כללו את השבתת הרמזורים בצומת והצבת שוטרים שיכוונו את התנועה. העבודות גרמו, כצפוי, לעומסי תנועה כבדים, שמצטרפים ללא מעט מקרים דומים בכניסה לעיר - שהופכים את הכביש העמוס גם ככה לפקק אחד ארוך

רק בפברואר האחרון הושבתו הרמזורים בכניסה לעיר במשך שישה ימים לצורך עבודות להקמת נתיב תחבורה ציבורית חדש, מה שיצר עומסי תנועה חריגים. במרץ בשנה שעברה נסגרו שדרות שז"ר למשך ארבע שנים במסגרת פרויקט הכניסה לעיר, וכמו שאומרים הנהגים - היד עוד נטויה. "כל כמה חודשים מחליטים על עבודות במקומות שונים וכולנו צריכים לשלם את המחיר", הוא אומר, "ואני בכלל לא מדבר על ההפגנות שיש פה כל שני וחמישי".

 גינות סחרוב. צילום: יואב דודקביץ'

כל בית צריך מרפסת (עם אבק) | משכנות האומה

איתמר אטיאס (32) מתגורר כבר מספר שנים בקו הבניינים הראשון של משכנות האומה. הוא הגיע לכאן ללימודים מקרית שמונה ונשאר בעקבות עבודה. "כשחיפשתי דירה אחרי שסיימתי ללמוד רציתי קצת לפנק את עצמי", הוא אומר. "מצאתי עוד שני שותפים ויחד שכרנו דירה מדהימה ויוקרתית. אולם כאשר התחילו העבודות המאסיביות של פרויקט הכניסה לעיר הכול השתנה".

לטענת אטיאס, הבנייה מפריעה לשגרת החיים שלו במספר אופנים.

"המטרד הכי גדול הוא הרעש", הוא מסביר. "הם מתחילים לעבוד כבר בשבע בבוקר עם כלים כבדים וקודחים כמעט במשך כל היום. לפעמים אני עובד מהבית או לוקח יום חופש ואני עדיין צריך להתעורר יחד עם תחילת העבודות. זה מתסכל". 

את המרפסת המשקיפה לנוף הירושלמי הוא כבר מזמן נטש. "אי אפשר באמת לשבת שם כי הכול מתמלא אבק. אם אני מנקה בערב - בבוקר שלמחרת כבר מתחיל האבק להצטבר שוב". 

"ויש גם את עניין התחבורה", ממשיך אטיאס. "הציר שסמוך לבניין שלנו הפך לציר ראשי ופקוק. מכביש צדדי הוא הפך לעורק התחבורה העיקרי של מרכז העיר. האוטובוסים והרכבים לא מפסיקים לגדוש את המקום".

למרות זאת, אטיאס מצהיר השבוע כי אינו מתכוון לעבור בקרוב. "נכון שהעבודות מורידות את איכות החיים, אבל מדובר בשכונה מאוד איכותית ואני מתכוון להישאר בדירה כמה שאוכל. אני רק מקווה שהעבודות ייגמרו כמה שיותר מהר".

 משכנות האומה. צילום: פרטיתנו ללמוד בשקט | עין כרם והר הצופים

אוריאל אואנונו (26) הוא סטודנט שנה שנייה לרפואה באוניברסיטה העברית. הוא מחלק את זמנו בין הקמפוסים השונים בהר הצופים, גבעת רם והדסה עין כרם. "אני גר ברחביה, אז באופן טבעי אני מתנייע באופן קבוע רק באוטובוסים", הוא אומר. "מאז תחילת העבודות על הרכבת בהר הצופים הנסיעה שלי התארכה כפליים. מה שפעם היה לוקח 40 דקות יכול להגיע גם לשעה וחצי בשעות הבוקר".

לדבריו, כמעט כל הכביש שמוביל לקמפוס הופקע לטובת העבודות. "הכביש הצר שיש שם עכשיו לא מכיל את הרכבים והאוטובוסים בשעות העומס, שגם ככה היו סיוט עבור הסטודנטים", הוא אומר.

אלא שהבעיה אינה מסתכמת רק בהר הצופים. גם אזור הדסה עין כרם, שם הוא מתמחה באופן מעשי, הפך לטענתו ל'אתר בנייה' בגלל העבודות להרחבת קו הרכבת. "האזור שם הפך לאתר בנייה אחד גדול ואי אפשר ללמוד ככה", הוא אומר. "באמצע הלימודים מתחילות פתאום קדיחות שמרעידות את הכיתה. היו מקרים שהעבודות הרעידו את מסך ההקרנה והמצגת זזה באמצע הלימוד". 

העבודות הר הצופים. צילום: יואב דודקביץ'

לטענתו, טרקטורים שעוברים צמוד להולכי הרגל ולסטודנטים זה דבר שבשגרה. "בגלל שהמעבר לאוטובוסים נהיה צר מאוד - אין מעברי חציה ברורים וכלי העבודה מסתובבים חופשי ולעיתים קרובות תוקעים את כל התנועה. יש אבק בכל מקום וגם הרחיקו את תחנת האוטובוס שלנו מאות מטרים מהמיקום המקורי שלה".

שופינג באתר בנייה | כיכר דניה 

העבודות לשדרוג כיכר דניה החלו כבר בחודש נובמבר בשנה שעברה. במסגרת העבודות נסגרה הכניסה הראשית למתחם והופקעו עשרות מקומות חניה. לטענת א', סוחר במקום, תנועת הלקוחות ירדה ביותר מ־60 אחוז. "לדעתי מה שקורה כאן הוא אחד המחדלים הגדולים בתולדות ירושלים", הוא אומר השבוע בזעם. "לטעמי היו יכולים לסיים את הפרויקט הזה בתוך חודש אם רק היו עובדים יותר".

לטענתו הסוחרים פנו לרשויות פעמים רבות ומחו על הסחבת. בפועל - העבודות עדיין כאן. "יש פה עסקים שרוצים לסגור מרוב שאין פרנסה", הוא ממשיך. "כל המרכז נהיה שומם מאז תחילת העבודות. איך מצפים שאנשים יגיעו? אין אפילו איפה להחנות וצריך להיכנס מהכניסה האחורית. אנחנו עוברים פשוט גיהינום".

כיכר דניה. צילום: יואב דודקביץ'

כשהעבודות יצאו לדרך צפי הסיום היה יוני 2019, אך קשה להאמין שהן יסתיימו במועדן. "אם הם ימשיכו בקצב שהיה עד היום, צפויים לנו חודשים ארוכים עד לסיום", אומרים הסוחרים המיואשים.

תשכחו מחניה | מתחם הארנה

גם באזור הצמוד לארנה החלו לאחרונה עבודות תשתית למעבר הרכבת הקלה. לצורך העבודות בוטלו כ־200 חניות ונחסמה כיכר למעבר כלי רכב. מספר עסקים הפועלים באזור מתלוננים על הבעיות שנוצרו ללקוחות, על דוחות שניתנים למי שחונה, בלית ברירה, על המדרכה ועל תחושה כללית שאף אחד לא סופר אותם

"המיקום שלנו מתבסס על החניה", מסביר נתן שדה, בעלי סניף 'ארומה' שפועל במקום. "בלעדיה לא היינו פותחים כאן. זה היתרון הכי משמעותי של כל העסקים באזור. אני מאוד מאמין בחשיבות ובנחיצות של הרכבת הקלה בטווח הארוך, אך עדיין - במהלך העבודות היה צריך יותר להתחשב, לא לתת דוחות חניה היכן שלא חייבים ולנסות לבוא לקראת בעלי העסקים בעוד לא מעט דברים קטנים".

העבודות ליד הארנה. צילום: יואב דודקביץ'

שדה מדגיש את העובדה שלא מדובר בתקופה קצרה של עבודות - אלא בתקופה ארוכה ומשמעותית. "אמרו לנו שעבודות התשתית יימשכו שנה וחצי ואחר כך תהיה הפסקה ואז יחלו העבודות להנחת המסילות", הוא מוסיף. "זה לא יום ולא יומיים וחייבים לראות מה ניתן לעשות כדי לצלוח את התקופה הלא פשוטה הזאת".

הדרך לגן עדן רצופה בפקקים | דרך אשר וינר

כל מי שעבר בתקופה האחרונה בדרך אשר וינר לא היה יכול שלא להתעצבן מעומסי התנועה הכבדים במקום

הסיבה לפקקים חיובית - שיקוע הכביש במטרה למנוע עומסים עתידיים וכדי לאפשר מעבר נוח לקו הרכבת הקלה שיעבור במקום, אך עד שזה יקרה הנהגים צריכים להיעזר בסבלנות ובעצבי ברזל

על פי התכנון המקורי של העבודות נדרשה הזזה של קיר תמך ברחוב בית היוצר בתלפיות. הזזת הקיר היתה מבטלת כ־70 חניות והיתה עלולה לתת מכה קשה לעסקים ולמוסכים באזור ואף לאיים על המשך פעילותם

העבודות באשר וינר. צילום: יואב דודקביץ'

לאחר שנעשה סיור במקום נמצא פתרון הנדסי חלופי, כזה שימנע את הצורך להזיז את הקיר והעסקים יוכלו להמשיך לפעול במתכונת הנוכחית.

"אולי בעתיד יהיה פה טוב יותר, אבל המצב כרגע הוא בלתי נסבל", אומר השבוע אחד הנהגים שנאלץ לעמוד בפקק.

מרוב עבודות לא רואים את החנות | משכן הכנסת הישן

השיפוצים של משכן מוזיאון הכנסת הישן ברחוב המלך ג'ורג'־פינת ש"ץ מתארכים - ומי שסובל הם העסקים שנמצאים בצמוד. סגירת קטע הרחוב בכניסה לרחוב ש"ץ פוגעת בנראות ובמעבר הולכי הרגל, מה שמוביל למיעוט לקוחות ולירידה דרסטית בפדיון.

אחד מאותם עסקים הוא חנות כלי הבית 'ויטה', שפעלה כ־20 שנה במקום ונסגרה כבר לפני מספר חודשים. והיא לא לבד: חנות אופטיקה סמוכה נסגרה גם היא לאחרונה, ובעלי חנות האופנה 'שירה', רפי אדר, שהוא גם בעלי הנכס, מחפש כבר יותר משנה שוכר לחנות כדי לצאת מהמקום

משכן הכנסת הישן. צילום: יואב דודקביץ'

"הבטיחו לנו שהשיפוץ של בניין משכן הכנסת יימשך מקסימום שנה וחצי, אבל עברו כבר ארבע שנים ולא רואים בכלל את הסוף באופק", אומר אדר בעצב

"הבטיחו לנו בהתחלה הרים וגבעות, שלטי הכוונה ופרסום מוגבר, אבל בפועל לא עשו דבר. היו תקופות שבכלל לא הזיזו כאן אבן. החליפו קבלן ועוד כל מיני דברים ועיכובים. להערכתי מה שעשו כאן בארבע שנים היה ניתן לעשות בשנה אחת מרוכזת".

אדר מספר כי הוא מנסה כבר זמן רב להשכיר את המקום בעזרת מתווכים, אבל ללא הצלחה יתרה. "כל מי שבא לכאן אומר לי שאין סיכוי", הוא מספר. "כל השוכרים של החנויות בדרך החוצה".

אלה שמצאו פתרון: 

דואגים לצבאים | צומת פת

יש גם כאלה שהעבודות לא פוגעות בהם - בזכות תיאום נכון: בפארק עמק הצבאים של עיריית ירושלים מספרים השבוע כי למרות העבודות הנרחבות שמתבצעות בצומת פת הסמוך, בגלל שיתוף פעולה ומציאת פתרונות יצירתיים – אורח חייו של עדר הצבאים במקום לא נפגע

"העבודות הן ממש על הפארק", מספרים בעמק הצבאים. "יצרנו מערכת יחסים עם הגורמים הרלוונטיים הרבה לפני שהתחילו העבודות, וממש כל דבר שעושים שם היה מתואם איתנו עד רמת הפרטים הממש קטנים". 

עמק הצבאים. צילום: אלכס קולומויסקי

בזכות התיאום הזה עדר הצבאים בעמק כלל לא נפגע מהעבודות - שהיו יכולות להיות הרסניות עבורו. "הצלחנו לנהל את כל המערך האקולוגי כדי שיצליח לחיות בשלום עם המצב, כולל לעשות הרטבות באזורים שבהם יש סכנה לפגיעה מאבק או הקמת גדר כפולה במקומות שבהם העבודות מתקיימות ממש בצמוד".

 צומת פת. צילום: יואב דודקביץ'

תגובת העירייה:

"מברכים על הבנייה, פועלים למניעת מפגעים סביבתיים"

"עיריית ירושלים מברכת על תנופת הבנייה בבירה, דבר המעיד על צמיחה והתחדשות ומצעיד את ירושלים לעיר הראשונה בארץ בהקמת יחידות דיור ופיתוח תשתיות. ההתפתחות המואצת מביאה לחידוש תשתיות עירוניות וסטנדרט מגורים גבוה שתואם צרכים עכשוויים, יוצרת מרחב ציבורי איכותי יותר, פותרת בעיות תנועה וחניה ומשפרת משמעותית את איכות החיים

"המחלקה לאיכות הסביבה פועלת למניעתם של מפגעים סביבתיים, שמקורם באתרי הבנייהבשני מישורים - הגדרת תנאים למניעתם של מפגעים סביבתיים בשלב הבקשה להיתר הבנייה וביצוע ניטור רעש ואבק בגבולות אתרי הבנייה בעקבות תלונות מהציבור. יש לציין כי ערכי הייחוס המותרים לרעש ואבק בגבולות אתרי בנייה גבוהים בהרבה מאלה המשויכים לסביבת מגורים רגילה. כתוצאה מכך בהחלט יש מצבים שבהם נגרם מטרד משמעותי לציבור השכנים, אשר אינו מעיד בהכרח על חריגה מהוראות החוק".

מה עוד צפוי לנו?

פרויקט שער הבירה - הכניסה החדשה לעיר

על הפרק: מנהור שדרות שזר, הקמת חניון חנה וסע תת־קרקעי, חיבור לתחנת הרכבת הכבדה בעומק של 80 מטר מתחת לאדמה, סלילת שלושה רחובות חדשים ופיתוח הרחובות הקיימים.

שיקוע צומת הגבעה הצרפתית

על הפרק: שיקוע הצומת כולל העתקת תשתיות והקמת מנהרה באורך של 1.3 קילומטר.

כביש 16

על הפרק: כביש גישה חדש לעיר מכיוון בית זית, שיעבור במנהרה מתחת להר נוף ומנהרה נוספת מתחת ליפה נוף, ולאחר מכן בגשר מעל נחל רבידה עם חיבור במחלף לגבעת שאול.

מנהור צומת פת

על הפרק: עבודות שהחלו לאחרונה וצפויות להימשך ארבע שנים לצורך מעבר הרכבת הקלה בצומת.

מעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים

על הפרק: הקמת הקו על כל המשתמע מכך. למרות האישורים צפוי עוד מאבק ופנייה לערכאות משפטיות, כך שאין עוד תאריך יעד לתחילת העבודות.

מנהור צומת אורה

על הפרק: לנוכח הארכת קו הרכבת הקיים מהר הרצל לכיוון הדסה עין כרם, הוחלט על מנהור הצומת הפונה לקרית מנחם וגבעת משואה.

מנהור הרכבת הקלה מרחוב יחזקאל ועד לרחוב יפו

על הפרק: הרכבת תעבור מתחת למרכז העסקים הראשי החרדי וצפויה לכלול שלוש תחנות תת־קרקעיות באזור גאולה. ביציאה לכיוון המלך ג'ורג' תידרש הפקעה של חלק מהחנויות הגובלות בפורטל היציאה.

בהכנת הכתבה השתתף קותי פונדמינסקי