תושבי צור באהר על רקע הבתים | צילום: פרטי
תושבי צור באהר יצאו לאחרונה למאבק חדש: למנוע את החלטת בג"צ להרוס 15 מבנים שהוקמו על טוואי הגדר. "ישראל דוחפת אנשים להיות מחבלים", טוענים התושבים, שכבר פתחו בקמפיין בניסיון לשנות את ההחלטה.

הרס ביטחוני

כדי להבין את הפרשה הסבוכה צריך לחזור אחורה לשנת 2011, אז הוציא מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון צו בדבר איסור בנייה והפסקתה לאחר התגברות פעילות הבניה בסמיכות לגדר הביטחון. לאחר שפעולות הבנייה נמשכו הוחלט ב-2014 להגביר את האכיפה, בין היתר נגד אותם 15 מבנים בצור באהר. תושבי הכפר עתרו נגד המהלך ובשבוע שעבר הכריע בג"צ בסוגיה, כשהשופטים דחו את עתירת התושבים. הם קבעו כי צורך ביטחוני עומד ביסוד צו איסור הבנייה בסמוך לגדר הביטחון וכי הם מקבלים את עמדת מערכת הביטחון לפיה בנייה נרחבת לאורך הגדר פוגעת באופן ממשי באפקטיביות הביטחונית של המכשול, תוך סיכון של חיי אזרחים ושל כוחות הביטחון. "עולה איפוא כי העותרים עשו דין לעצמם כאשר החלו והמשיכו בבניית המבנים בלא קבלת היתר מיוחד מהמפקד הצבאי בהתאם לצו אישור הבנייה", נכתב בפסיקה. "המשך בנייה ללא אישור בצמוד לגדר הביטחון מגביל את חופש הפעולה המבצעי בסמוך לגדר ומגביר את החיכוך עם האוכלוסיה המקומית. גדר הביטחון במרחב צור באהר נועדה לחסום חדירה של מפגעים לירושלים מכיוון דרום מזרח. בניית בתים בסמוך לה מהווה נקודת תורפה ונותנת חסות לחציית הגדר".

"לאן אנשים ילכו?"

התגובות בכפר לדחיית העתירה היו קשות. "ישראל דוחפת אנשים להיות מחבלים", אמרו השבוע שם. "אנשים בכפר חוששים שבכל רגע יכולים לבוא דחפורים ולהרוס להם את הבתים", הוסיף חמאדה חמאדה, ראש ועד השכונה ותושב צור באהר שמתגורר באחד הבתים שבאזור הגדר.
חמאדה מספר שהתושבים פתחו השבוע בקמפיין שמטרתו להפעיל לחץ על ממשלת ישראל להימנע מהרס הבתים. בין היתר כולל הקמפיין פנייה לנציגי האיחוד האירופי, לחברי כנסת ישראלים בהם אחמד טיבי וכן לאישיים מהרשות הפלסטינית. "התושבים מפחדים ואנחנו התחלנו במאבק כדי לעצור את ההחלטה ולמצוא פתרון. אנחנו לא רוצים בלגן ואלימות אבל נעמוד על הזכויות שלנו", הוא אומר ומספר כי במסגרת המאבק יקימו אוהל מחאה במקום.

התושבים מספרים כי 15 המבנים המדוברים נמצאים בשלבי בנייה שונים, שבכמה מהם גרות משפחות. "כמעט 80 אחוז מהבנייה הושלמה ומתוכננים להיבנות במקום בניינים שיכללו כ-100 דירות", מוסיף חמאדה. "משפחות עם שבע נפשות כל אחת גרות באזור הזה כבר כמה שנים. אחרי שאנשים השקיעו בתשתית ובבנייה וכבר שמו את הכסף שלהם, בישראל נזכרו להגיד שזה אסור. לאן הם יילכו? תפתרו לאנשים את הבעיה, תנו להם דירה אחרת ומקום לגור בו או שתפצו אותם על הנזק. אנשים קנו אדמות ובנו במאות אלפי שקלים ומדובר על אנשים במעמד תושב עם תעודות זהות כחולות. בנאדם שלקח הלוואות - מאיפה הוא יחזיר אותן? מישהו כזה, שהכסף שלו הלך לאיבוד יחשוב מחשבות לא טובות. זה כמו לבוא ולהגיד לו:' לך תמות'".

ובחזרה להחלטת בג"צ: בפסיקה צויין כי בשנים 2017-2018 היו מאות אירועים ביטחוניים חריגים ואלפי כניסות וניסיונות כניסה של שוהים בלתי חוקיים מיהודה ושומרון לתוך שטח ישראל. "בנייה כזו עלולה להיות מסתור למפגעים או שוהים בלתי חוקיים בתוך אוכלוסיה אזרחית לא מעורבת ולאפשר לפעילי טרור לבצע הברחות אמצעי לחימה ואף כניסה לשטחי ישראל", נכתב בהכרעת השופטים. 

בהתייחס לטיעונים אלה אומר חמאדה כי הריסת הבתים לא תתרום לישראל מבחינה ביטחונית. "אנחנו חיים פה ואף אחד לא נכנס מהגדר חוץ מכאלה שעובדים בישראל", הוא טוען. "עצם קיומם או אי קיומם של הבתים זה לא קשור לעניין. הבתים לא מאפשרים או לחלופין מונעים כניסה לישראל של גורמים כאלה ואחרים. למה ישראל צריכה למנוע מאנשים לבנות? אם היא רוצה לשמור על הביטחון יש מספיק אמצעים לדאוג לזה. למשל שתתקין מצלמות, אמצעים טכנולוגים, שתשדרג את הגדר ותקים גדר מבטון במקום זו הרעועה הקיימת כיום. אם הבתים האלה מפריעים לביטחון אז כל שכונת צור באהר מפריעה לביטחון. מה ההבדל?". 

ויש עוד עניין: חלק מהבתים מצויים בשטחי A ו-B שבשליטת הרשות הפלסטינית. זאת לאחר שתוואי הגדר הוזז מזרחה והוסט לשטחים אלה כדי למנוע פגיעה במרקם החברתי של הכפר. התושבים טוענים כי בשל כך הם פנו לרשות הפלסטינית האחראית לנעשה באזור זה בבקשה לקבל היתרי בניה אולם טענה זו נדחתה על ידי השופטים. "זה המקום להבהיר כי סמכותו של המפקד הצבאי להפעיל את כל סמכויותיו מטעמי ביטחון לרבות הטלת מגבלות בניה הנגזרות מצרכים צבאיים-ביטחוניים, אינה מוגבלת לשטחי C בלבד אלא חלה אף בשטחי A ו-B שבהם הועברו סמכויות אזרחיות לרבות בתחום התכנון והבניה לרשות הפלסטינית", נטען.