האם חג האביב הזה באמת יביא לנו ירוק לעיניים, או שמצב איכות הסביבה בעיר שלנו זועק לשיפור? כתבי "ידיעות תקשורת" בחרו את המפגעים הסביבתיים המציקים ביותר ברחבי הארץ – ואתם מוזמנים לבוא, להצביע – ולבחור את הגרועים ביותר. את התוצאות נפרסם בחג השני.

פשקווילים
התופעה הזו כבר הפכה להיות חלק מנוף הטבע העירוני של שכונות מרכז העיר, ובעיקר בשכונות החרדיות. את האבנים הירושלמיות העתיקות, את תחנות האוטובוסים ואת ארונות החשמל עוטפים אלפי 'פשקווילים' – כרזות קיר שמודפסות שחור על גבי לבן ומעבירות מסרים לציבור החרדי.


פשקוויל ברחובות ירושלים. די, נמאס (צילום: גיל יוחנן)

בעניין הזה אין כל אכיפה ופיקוח, וה'פשקווילים' נתלים באין מפריע כמעט על כל מה שאפשר. כלל שעובר הזמן הם מתפוררים, מתקלפים, נרטבים נזרקים על הרצפה, ונותנים לרחובות מראה אפל ומוזנח.

הרכבת הקלה
עד כמה שכבר נמאס לשמוע ולהתלונן – מתברר שעבור תושבי הבירה פרויקט הרכבת הקלה הוא המפגע הסביבתי הכי משמעותי ומורגש. כזכור, לפני כשנתיים וחצי החלו העבודות להנחת פסי המסילה, עבודות שנמשכות עד היום ומלוות באין סוף מחדלים שגורמים לעיכובים רבים. אין ירושלמי אחד שלא מצליח להתחמק מההשפעה של העבודות על שגרת החיים בירושלים.


עבודות הרכבת ברחוב יפו (צילום: שלומי כהן)

הנפגעים העיקריים הם ללא ספק ציבור משתמשי התחבורה הציבורית: תלמידים, סטודנטים וקשישים. עבור סוחרי מרכז העיר זה מפגע לא פחות גדול – הפידיון היומי של העסקים בירושלים ממשיך לרדת ועסקים רבים נאלצים לסגור את שעריהם ולפשוט רגל.

עבודות הרכבת העניקו גם מראה שונה לרחובות העיר: אבק, פסולת בניה ותשתיות רעועות מכל עבר. עכשיו השאלה הגדולה היא, מתי באמת יחלוף לו המפגע. ההבטחה העדכנית: אפריל 2011.

פח הזבל בשוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה שינה את פניו בעשור האחרון. ממקום מוזנח ורועש שמוכר פירות, ירקות ודגים בלבד, הוא הפך לאתר התיירותי הכי פופולארי בירושלים אחרי הכותל המערבי. לצד דוכני הפירות וירקות קמו להם בתי קפה, חנויות בגדים, תכשיטים וכלי בית. מאז השינוי מרחיק הלכת שעבר השוק פוקדים אותו עשרות אלפי תיירים מהארץ ומהעולם בכל חודש.

אלא שאת האווירה הססגונית הורסים כמה גורמים מעצבנים, כשהגדול מבניהם הוא מה שזה לכינוי "הפח הסגול". מדובר במכולת זבל ענקית, הצבועה סגול ומוצבת ממש מול הכניסה הראשית לשוק, מוקפת סביבה במיץ זבל ריחני.

אי אפשר שלא להגיע לשוק ולהיתקל בריח הנורא ובמראות שללא ספק הורסים את כל האווירה. את הפח הענק מרוקנת משאית פעמיים ביום. תהליך הריקון מלווה בחסימת הרחוב לדקות ארוכות וברעש חזק ביותר. 'הפח הסגול' הוא ללא ספק מפגע סביבתי בלב ליבו של אחד מהמקומות היותר יפים של ירושלים, ותיטיב העירייה לעשות אם תפנה אותו משם למקום פחות בולט ומרכזי.

ערימות האשפה במזרח ירושלים
צמד המילים "מזרח ירושלים" לא מפסיק להישמע – ובצדק. כל האזור הזה, שכולל בתוכו שכונות ערביות רבות, הוא המפגע הסביבתי הכי גדול בירושלים ובמדינת ישראל. תשתיות ביוב לא תמצאו שם, מדרכות גם לא, חלקו לא מחובר לחשמל, ובמקום ספסלים שבכלל לא נמצאים שם, תוכלו למצוא ערמות אשפה שרופות שהעירייה לא טורחת לפנות. חוסר במוסדות חינוך ושירות לציבור הם כבר דבר מוכר.

התיאור הזה הוא רק חלק קטן מהמציאות העגומה שקיימת במזרח עיר הבירה של ישראל, שקשה להאמין, אבל בתחומו גרים מאות אלפי תושבים שמשלמים מיסים וארנונה. למרות סיסמאות והבטחות רבות, המצב במזרח ירושלים לא מראה כל סימני שינוי – לא כאלה שקורים ולא כאלה שעתידים לקרות.

מגדלי הולילנד
כששואלים את הירושלמים מהו המפגע הסביבתי בירושלים, כמעט כולם אומרים את השם 'הולילנד'. כן, גם חמש שנים לאחר שנבנה, מתקשים עדיין תושבי הבירה להתאושש מהמכה שנחתה עליהם יום אחד – הקמת פרויקט המגורים הגדול על רכס הולילנד. ארבעה מגדלי ענק, עוד אחד לצד ועד כמה שבדרך, כל אלה הם מבחינת רבים מתושבי הבירה הם המפגע הסביבתי ב"הא" הידיעה.


הולילנד. פצע ברקיע (צילום: שלומי כהן)

רק מי שמגיע למקום יכול להבין ללבם של תושבי האזור. המגדלים הענקיים ממוקמים על רכס גבוה, והם ללא כל ספק פשוט הורסים את הנוף של האזור ומטילים עליו אימה. "נרדמנו בשמירה", כך מודים התושבים וחלק מהארגונים הירוקים לאחר שלא הצליחו למנוע בזמן את הקמתו.