קרוב לשני מיליארד - זהו הפער בתשתית בין מזרח העיר למערבה. נתון זה עולה מסקר שהציע המהנדס אהוד תייר (לשעבר מהנדס העיר) עבור העירייה והרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י).

הדו"ח התייחס לכמה נקודות תשתית: מדרכות, קירות תמך, תאורה, ניקוז וביוב, כבישים, חשמל ומים. והסכום שאליו הגיע תייר נוגע לכמות הכסף שייאלצו הרשויות להוסיף כדי להשוות את תנאי התשתית בין מזרח ירושלים למערבה.
השכונה שעליה יש להוציא את מרב התקציב היא בית חנינא. המהנדס חישב כי דרושים 399 מיליון שקל כדי להשוות את התשתיות בינה לבין מערב העיר.

על פי אותה בדיקה, עוד שכונות שבהן הפער זועק לשמים הן צור באהר, ג'בל מוכבר וערב א־סאווחרה. רק בשלוש נקודות ישוב אלו תייר מציע להשקיע סכום של 429 מיליון שקל.

הבדיקה של תייר יורדת גם לרמת הרחוב. כך, ברחוב בית לחם הישנה במזרח העיר יש להשקיע קרוב ל־14 מיליון שקל כדי להביא את התשתית לרמה מערבית נאותה.

תייר חילק את האזורים על פי סדרי עדיפויות מבחינת דחיפות ההשקעה בתשתית. תחת הקטגוריה 1 (הדחופה ביותר) הדו"ח כולל את הרחובות סולטן סולימאן, דרך יריחו, גיא בן־הינום, דרך שכם ועוד. לקטגוריה זו יש להקדיש 60 מיליון שקל.

בבדיקה שערך חבר המועצה מאיר מרגלית עולה כי ישראל היתה יכולה לסגור את הפער התשתיתי בין חלקי ירושלים בסכום קטן משמעותית אילו היתה מטפלת בו לפני שנים. כך, בשנת 1994 עמד הפער על כחצי מיליארד שקל, ב־1999 על 776 מיליון שקל, ב־2001 הוא התקרב למיליארד, וב־2005 עבר את המיליארד. המשמעות היא שבחמש השנים האחרונות בלבד הפער הזה כמעט הכפיל את עצמו.