איפה מתחילה האמנות והיכן היא נגמרת? סוגיה זו, שמעסיקה רבות אמנים ויוצרים ברחבי הגלובוס, נחתה בדמות מיצג שערורייתי שהוגש לאחרונה על ידי סטודנט לצילום בבית הספר לאמנות בצלאל.

עבודת הגמר האמנותית של התלמיד, כך על פי עדויות, היתה התאבדות בתלייה. מי שהגיע לחדר שבו הציג התלמיד את ה'יצירה' מצא אותו עומד על כיסא כשסביב צווארו כרוך חבל שתלוי מהתקרה. כעבור שניות אחדות דחף התלמיד באמצעות רגליו את הכיסא שתחתיו וכתוצאה מכך נתלה באוויר והחל להיחנק ולפרפר. מטרתו היתה לצלם את עצמו בעת ההתאבדות.

"ברגע שהוא נתלה אחד הסטודנטים שנכח בחדר רץ מיד להרים אותו", מספרת אחת הסטודנטיות במקום. "קרוב לוודאי שנמנע כאן אסון".

ההיסטוריון לאמנות ישראלית והאוצר ד"ר גדעון עפרת מסביר: "אין גבול באמנות, אין גבול לאמנות. החירות האמנותית היא אינסופית, גבול החיים הוא גבול האמנות, לכן מי שהחליט להביא קץ לעצמו דרך האמנות זה עניינו לעשות את זה. צריך לזכור שכבר היו דברים מעולם. לדוגמה, הרמן שוורץ קוגלר, אמן גרמני אוסטרי ששם קץ לעצמו בריטוש עד מוות ותיעד את המהלך בצילומי ענק. אני אישית הזדעזעתי מזה, וגם גדולים ממני, כמו רוברט יוז, לשעבר מבקר האמנות של מגזין ה'טיים'. הוא כתב אז ש'אחרי המקרה הזה האמנות הגיעה לשיא גבולותיה'".


יש גבול לאמנות? (צילום: index open)

עם זאת, עפרת מבקש להדגיש שאינו מצדד במעשהו של הסטודנט מבצלאל. "זה לא שאני דוגל בתופעה של לשים קץ לחיים דרך האמנות, אבל אני מאמין שגבולות האמנות הם גבולות החיים. מדובר בחירות האדם שאי אפשר לשים לה גבול. זה מצער וטראגי מאוד, אבל אם אמן בחר להתאבד זה חלק מבחירתו החופשית והאינסופית כאדם".

מי שמביע הסתייגות מסוימת מהעבודה האמנותית הוא יו"ר איגוד הסטודנטים לאמנות ירושלים (אסל"י), מתן פינקס (25). כסטודנט לקולנוע שנה ג' בבית הספר מעלה וכרכז תרבות ומעורבות חברתית בבצלאל, הוא בוחר לתמוך בהבעת תפיסות חברתיות באמצעות אמנות, אך מדגיש כי התלמיד המדובר היה יכול לנהוג אחרת. "מבחינתי הגבולות באמנות הם בעיקר גבולות של מוסר חברתי", הוא אומר. "כל אמן צריך שתהיה לו מידת הערכים בסביבה שבה הוא מתקיים. אם האמנות חושפת עוול חברתי או אם היא מנסה להאיר תשומת לב למען נושא שהוא חשוב להתקדמות תפיסה אנושית את המציאות, אז לאמנות אין גבולות אבל פגיעה עצמית זה לא דבר שמקדם משהו, לא רעיון ולא משהו דומה, שהיה יכול להיעשות בצורה אחרת שממחישה את הכוונה שזו בעצם אמנות. אפשר לתת את התחושה של מה היה קורה 'אם הוא מתאבד' בלי שהאמן יתאבד באמת או יפגע בעצמו".

בצלאל: "המיצג המדובר היה בשיעור רגיל ולא בתערוכת הגמר, תיאור האירועים אינו מדויק. הסטודנט לא הורחק מהלימודים".