תמונת מצב עגומה בשכונות הערביות בבירה: קרע ביחסים בין חמולה ותיקה לבין הוואקף על רקע שכירות של מבנה בית ספר, צפיפות מחפירה במוסדות החינוך, אלפי תלמידים שמסתובבים ברחובות במקום ללמוד ועיכוב בהוצאה לפועל של תוכניות להקמת מוסדות חינוך חדשים. בינתיים, המושיעה היא הרשות הפלסטינית, שמעמיקה את אחיזתה במזרח העיר ודואגת למציאת פתרונות לבעיות השונות במערכת החינוך באזור. ועיריית ירושלים? היא מאשרת תמיכה בבתי הספר באזור, אבל מקשיחה את הפיקוח על לימודי הדת וההיסטוריה.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

המצב הכללי במערכת החינוך במזרח העיר הוא בלתי אפשרי. יו"ר איחוד ועדי העובדים בבתי הספר בשכונות הערביות, עבד לאפי, מסכים עם הקביעה ואומר כי אף שהעירייה מבטיחה להשקיע כספים במערכת החינוך באזור דבר לא התקדם בשטח וליותר מעשרת אלפים תלמידים אין פתרון. "לא מדובר בדיבורי סרק אלא בדברים שמגובים בנתונים. למשל, לשכבת ט' יש 106 כיתות שבהן לומדים 3,615 תלמידים, אבל בכיתה י' מצטמצם מספר הכיתות ל־73 ובהן יכולים ללמוד רק 2,412 תלמידים. הצפיפות עדיין בלתי נסבלת, תוכניות להקמת בתי ספר חדשים עדיין לא מקודמות ובסך הכל המצב מייאש", מציין לאפי.

לטענתו, ההורים אינם חוששים מכך שהרשות הפלסטינית מתערבת במערכת החינוך במזרח העיר. "הורה שהילד שלו מסתובב כי אין לו כיתה, מצדו שיילך ללמוד אצל השטן", הוא מוסיף. "מאות תלמידים מסתובבים ברחובות, אבל גם הניסיונות של הרשות הפלסטינית ליזום בנייה של בתי ספר חדשים, דבר שהעירייה לא עושה, נתקל במחסום. העירייה היא זו שאמורה לתת אישורי בנייה וכאלה אין". לטענתו, בשיחות לא רשמיות עם נציגי העירייה נאמר להם כי ממילא בשלב מסוים תעבור מזרח העיר לידי הפלסטינים ועל כן אין טעם להשקיע כסף רב במבנים שיסופחו בסופו של דבר לשטחי הרשות.

מזרח העיר. מחסור חמור בכיתות (צילום: איי.פי)

במהלך השנה האחרונה, בעקבות פעילות של ארגוני שמאל והאגודה לזכויות האזרח, הגישו בתי ספר רבים, שעד כה נחשבו לפרטיים, בקשות לתמיכה והכרה מצד העירייה והפכו למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. מצד אחד המהלך מזכה לראשונה חלק גדול מבתי הספר בתקצוב עירוני, אך מנגד החליטה העירייה להקשות על בתי הספר ולהטיל פיקוח על ספרי הלימוד שנעשה בהם שימוש, דבר המעורר את התנגדות ההורים.

"קיימנו עד כה כמה פגישות עם ראשי מנח"י בנושא. מנהלי בתי הספר מביעים התנגדות חריפה לכך שהעירייה תתערב בתכנים ותוריד פרקים בנושאי דת והיסטוריה. עד היום לא מחינו על המצב הקשה במערכת החינוך שלנו, אבל פגיעה והתערבות בתוכניות הלימוד תוביל לעיכוב בפתיחת שנת הלימודים. נצא להפגנה גדולה", אומר לאפי.
בית ספר על תנאי

לצד התלונות על התנהלות מערכת החינוך בשכונות הערביות, התגלע לפני כחודש סכסוך בין חמולת פארח, אחת המשפחות הוותיקות והאמידות בירושלים, לבין הוואקף בנוגע לביצוע עבודות שיפוץ במבנה בית הספר הגדול 'פאטה לאג'יה' שבשועפאט, שבו לומדות 850 תלמידות. בחמולת פארח טוענים כי עוד כי לא הועברו להם דמי השכירות שסוכמו עם הוואקף.

בעשרת הימים האחרונים מציבים בני החמולה משמרות בפתח המוסד כדי למנוע מאנשי הוואקף להיכנס למקום לצורך הכשרתו לשנת הלימודים הבאה. בני המשפחה אף הסירו את השלט שמכריז כי המבנה משמש מוסד חינוך. כל עוד הסכסוך נמשך לא ברור מה יעלה בגורלן של התלמידות ובגורלם של יותר ממאה אנשי הצוות במוסד.

דובר המשפחה, מחמד פארח, מדגיש כי הם יעשו כל שיידרש כדי ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. "יש לנו אחריות כלפי התלמידות, ובהן 20 בנות המשפחה שלומדות במוסד החינוך", הוא אומר. "אנחנו לא רוצים שהבנות ייפגעו. אנחנו מודעים למצוקה הקשה ולא ניתן לילדות להיזרק לרחוב".

לדברי פארח, בימים אלה עמלים מתווכים משני הצדדים על קיום סולחה. לטענתו גם נציגות ההורים מעורבת.
נושא עתידו של בית הספר הפך לשיחת היום במזרח העיר. במהלך השבוע באים רבים לעודד את המשפחה ולחזק אותה במאבקה. מנגד, הדרשן של מסגד אל־אקצה ייחד חלק מדרשת יום השישי שלו למצב בית הספר ולא חסך ביקורת מהמשפחה.

"הבעיה היא שיש המון אנשים פרטיים במזרח העיר שמעוניינים לבנות בתי ספר, אבל הם נתקלים במחסומים שמציבה העירייה. רבים מהם פשוט נשברים וגונזים את הרעיון והתלמידים נשארים ללא מענה", אומר פארח.
בכירים בוואקף אישרו כי מתקיימים מגעים לסיום המשבר.

העירייה: "העירייה פועלת באופן חסר תקדים לצמצום הפערים. בשנים האחרונות העירייה ומשרד החינוך מקדמים תוכניות חדשות לבינוי מוסדות. בשנה הקרובה יתווספו עוד 42 כיתות למערכת החינוך במזרח העיר. בשנתיים האחרונות נבנו בתי ספר חדשים המאכלסים כ־500 כיתות לימוד. ב־2011 הושקעו 300 מיליון שקל בתכנון ובניית 285 כיתו