בית המשפט המחוזי בעיר יכריע בקרוב בסכסוך משפטי שתחילתו לפני יותר מ־70 שנה ובמרכזו ויכוח סביב בעלות על חלקות קבר בהר הזיתים. ההליך נפתח עם גילוים של מסמכים מימי קום המדינה, שעשויים להביא להעתקתם של כמה קברים שנחפרו על ידי חברה קדישא בניגוד להסכמיה עם בעלי החלקות המדוברות.

ידיעות נוספות על הר הזיתים:
מה עושים זונות וסוחרי סמים ליד הקברים?
מי אישר הקמת שכונה במתחם בית הקברות?
בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

הסכסוך הוצת לאחר שבין חפציו של המנוח הבל אגיון ז"ל, בן למשפחה ירושלמית מיוחסת ואמידה, נמצאו המסמכים המעידים כי הארגון העניק לאביו של הנפטר חלקות בהר הזיתים כנגד הלוואה שהעבירו לחברה קדישא ולא הוחזרה לו.

כעת המשפחה דורשת לפנות את החלקות מהקברים, אך בחברה קדישא מסרבים בכל תוקף להיענות לכך.

סיפורו של כתב התביעה החריג מתחיל בשנות ה־30 של המאה הקודמת. אז החליט ועד הקהילה העברית בירושלים על הקמת חברה קדישא מרכזית לכל מתחם הקבורה בהר הזיתים והיא החלה בחיפוש תרומות עבור הקמת חלקות קבר מסודרות.

במהלך החיפושים פגשו אנשי חברה קדישא את אדוארד אגיון, בנקאי אמיד שהגיע לירושלים מטעמים ציוניים והקים בארץ עסקים רבים, ובהם חברת מגדל ומפעלי הזכוכית 'פניציה' ובית החרושת ליציקת פלדה 'וולקן'. אגיון הציוני שלף מיד את ארנקו והעביר לחברה קדישא הלוואה בהיקף גדול בסך 400 לירות ארץ ישראליות.

על פי הסכם ההלוואה, החזר הכספים חולק לכמה תשלומים והיה מותנה בכך שהעבודות בהר יתחילו באופן מיידי, ולא - סכום הכסף יוחזר לאגיון במלואו.

על פי כתב התביעה של משפחת אגיון, חרף העובדה כי שניים מנכבדי הקהילה באותם ימים ערבו להחזר ההלוואה ואף שביצוע העבודות בהר התעכב, לא החזירו אנשי חברה קדישא את הכספים לאגיון ועלה בידיהם להשיב לו רק 140 לירות ארץ ישראליות (לא"י).

אגיון דורש מאנשי חברה קדישא, פרקליטיהם והערבים להשיב לו את כספו ומנסה לברר מדוע לא החל פרויקט בניית בית העלמין. אנשי שירותי הקבורה מצדם מנסים להרגיעו ולבסוף גם שולחים לביתו הזמנה לטקס חנוכת בית העלמין, אך הכסף לא מועבר לחזקתו של איש העסקים.



בשלב מסוים, ככל הנראה לאחר שהתברר כי הכסף לא יוחזר לו, אגיון וחברה קדישא נכנסים למשא ומתן, שבו דנו על דרכים להחזר ההלוואה. כעבור זמן קצר הצדדים מחליטים להגיע להסכם חלופי, שבמסגרתו הובטח לאגיון כי במקום החזר ההלוואה בתוספת ריבית תועבר לחזקתו חלקה בבית העלמין הכוללת 12 קברים.

ברבות הימים מכר אדוארד אגיון את ביתו בירושלים - שהפך למעון ראש הממשלה כיום - ועבר להתגורר בחיפה, שם נפטר. עם פטירת רעייתו לידיה ירשו את רכושו בניו הבל ויוסף ועניין הקברים נשכח עד שנת 2009, שבה נפטר הבן הבל. לאחר מותו מצאה אלמנתו רות את המסמכים הישנים בין חפציו, ובהם ההתכתבויות וההסכמים המעידים על כך שבבעלות המשפחה מצויים 12 קברים בהר הזיתים.

תפנו את הקברים
האלמנה שיתפה בעניין את גיסה, יוסף אגיון, והשניים החלו להתכתב בעניין עם אנשי חברה קדישא. בפנייתם לארגון דרשו בני המשפחה לקבל לחזקתם את חלקת הקברים, שבינתיים נקברו בה מתים, או לחלופין לקבל פיצוי עבור הקרקע השייכת להם.

על פי כתב התביעה, אנשי חברה קדישא אמנם סירבו לבקשות וטענו כי הדברים אינם רלוונטיים, אך הסכימו לנהל הידברות עם משפחת אגיון מתוך הוקרה לפועלו של אב המשפחה להקמת בית העלמין החדש בהר הזיתים.
בתחילה לא הולידה ההידיינות בין הצדדים דבר, אך לפני כשנה ניאותו אנשי חברה קדישא להעביר בחזרה את החלקה למשפחת אגיון. אולם אז צצה בעיה חדשה.

בני המשפחה דרשו לקבל את חלקות הקבר כשהן "פנויות ונקיות", כלשון כתב התביעה, אך נמצא שבחלקות המדוברות קבורים בני אדם, שאת עצמותיהם סירבו אנשי חברה קדישא בכל תוקף לפנות.

המחלוקת סביב פינוי הקברים הביאה לפיצוץ המשא ומתן בין הצדדים ואנשי חברה קדישא אף חזרו בהם מהכוונה להשיב את החזקה בחלקת המריבה לידי משפחת אגיון. על פי כתב התביעה, המשפחה המשיכה לפנות שוב ושוב לחברה קדישא ואף הציעה הליך של פנייה למגשר חיצוני, אך הדבר לא זכה למענה ענייני מצד הארגון, שטען כי התיק צריך להתנהל בפני בית דין רבני.

לבסוף, לאחר שהתחוור למשפחה כי ההתנהלות הגיעה למבוי סתום, הוחלט להגיש את התביעה נגד חברה קדישא, ובה הם מבקשים מבית המשפט לאלץ את אנשי שירותי הקבורה להחזיר להם את חלקת הקברים כשהיא מפונה מהגופות הטמונות בה. כמו כן, בני המשפחה ציינו בכתב התביעה כי בכוונתם אף לדרוש בעתיד כספים שאותם הרוויחה חברה קדישא ממכירת הקברים ללא ידיעתם. לתביעה צורפו ההתכתבויות בין אדוארד אגיון ז"ל לבין אנשי חברה קדישא וההסכם שבו מצוין מיקומה של חלקת הקבר.

בתגובה לתביעה הגישה חברה קדי