המהומות במצרים היו יכולות להיראות קלות במיוחד לעומת מה שהיה צפוי לנו בירושלים אלמלא ביקורו השבוע של עבדאללה מלך ירדן ברמאללה. ההסבר: ביקור המלך מנע את תחילת העבודות להריסת גשר המוגרבים המוביל להר הבית.

ידיעות נוספות על אזור הכותל והר הבית:
מי הציבה את בית המקדש השני מול הר הבית?
מי הם אלו שבונים חופשי באזור הכותל
בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

בעירייה כבר הסתיימו ההכנות לתחילת ביצוע הריסתו של הגשר. הדבר נעשה בחשאיות וכל גורמי הביטחון עודכנו, כולל אנשי האגף לחירום וביטחון בעירייה. בשל רגישות הנושא נערכו הפגישות באופן חשאי מחשש לדליפת המידע ולגרימת מהומות במזרח העיר בעקבות העבודות.

על פי התוכנית, אנשי המקצוע בעירייה בליווי כוחות ביטחון רבים היו אמורים לבצע את תחילת העבודות באמצע הלילה כדי למזער את ההד התקשורתי.

אלא שבירושלים, במיוחד בפרויקטים מעין אלה, תוכניות לחוד ומעשים לחוד. זמן קצר לפני שהחל המבצע המסובך הגיע לעירייה מידע שעבדאללה מלך ירדן עתיד לבקר ברמאללה - ביקור שאכן התקיים באמצע השבוע. המידע החדש טרף את כל הקלפים. בעקבות הביקור המלכותי והמהומות שהתחדשו ברחובות מצרים החליטו בהערכת מצב שהתקיימה בעירייה להקפיא את המבצע מחשש להצתת האזור.

מוקש משמעותי
הריסת גשר המוגרבים הזמני ובניית המעלה החדש מרחבת הכותל להר הבית נחשבות לאחד המוקשים המשמעותיים ביותר שמונחים לפתחם של ברקת וראש הממשלה בנימין נתניהו. הן במשרדו והן בלשכתו של ברקת מסרבים, לפיכך, בתוקף להתייחס השבוע לנושא.

בקומה השישית בכיכר ספרא ובמשרד ראש הממשלה מכירים מזה זמן את הנושא, זאת לאחר שמהנדס העיר, שלמה אשכול, כתב לפני חמישה חודשים מכתב אולטימטום לקרן למורשת הכותל, שבו הוא מציין: "הנכם נדרשים לפעול מיידית לבניית הגשר הקבוע ולהריסת הגשר הזמני". מדבריו של אשכול אפשר להבין כי הוא חושש מקריסת הגשר. גורמים בעירייה טוענים כי אם אכן התרחיש יתממש ייתכן כי הטענות יופנו כלפי מהנדס העיר.




במכתב אשכול מצדד בחוק היבש, שלפיו אם העירייה הנפיקה היתר והגשר מט לנפול יש להרוס אותו ולבנות את הגשר על פי ההיתר החדש.

אך לא כך הם פני הדברים. מאז מה שזכה לכינוי 'פרשת ביידן' (אישור בניית 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה שמעבר לקו הירוק בעת ביקור סגן הנשיא ג'ו ביידן בישראל, שגרר גינוי בינלאומי; צ"מ, ח"ד) קבע מזכיר הממשלה צבי האוזר נוהל מחייב, שלפיו בכל דיון בתוכנית 'רגישה' ייאלצו גורמי העירייה לקבל את הסכמתו. נוהל זה מוכר בעירייה וכן בלשכתו של אשכול.

עבודות הבנייה בגשר המוגרבים החלו לאחר שבשנת 2004 התמוטטה חלקית הסוללה הכוללת את מעלה המוגרבים והגשר שהיה עליה. לאחר ההתמוטטות החלו עבודות ארכיאולוגיות ובמקום נעשו עבודות לתכנון גשר חלופי. כפתרון זמני נבנה גשר מעץ המאפשר גישה וכניסה להר הבית.

בעקבות המהומות בקרב המוסלמים קבע ראש העירייה דאז כי התוכנית תוחזר לאגפי התכנון בעירייה כדי להכין תוכנית בניין עיר (תב"ע) לגשר ולהביאה לאישורן של ועדות התכנון ולאפשר לציבור הרחב לעיין בה ולהגיש התנגדויות כחוק.
ביולי 2007 אישרה הוועדה המקומית את התוכנית. על פי האישור, ייבנה גשר מהכניסה לכותל ועד השער. לעל המעורבים ברור היטב כי התוכנית משתלבת היטב עם הממצאים הארכיאולוגיים ובשל אורכו הקצר יחסית (94 מטר לעומת 250 מטר בתוכנית המקורית) של הגשר העתידי. הגשר המתוכנן אמור להתנשא מעל תוואי שביל הסוללה והוא יהיה עשוי מפלדה ועץ ויישען על 16 עמודי פלדה.

כמה חודשים לאחר מכן דנה הוועדה המחוזית בנושא ואישרה תוכנית חדשה לשיקום הגשר, שכללה הרחבה של עזרת הנשים ברחבת הכותל הנמצאת מתחתיו. התוכנית הופקדה להתנגדויות הציבור, שחלקן התקבלו מאוחר יותר על ידי הוועדה.

אף שהפרויקט אושר בוועדות התכנון לפני כמה שנים, עד לאחרונה לא נתבקשה העירייה להוציא היתר בנייה לגשר. אך לפני כמה חודשים הגישה 'הקרן למורשת הכותל המערבי' בקשה להוציא לגשר היתר בנייה תואם לתב"ע. לפני כמה שבועות היא קיבלה את היתר, ולמעשה ניתן להתחיל בעבודות בכל עת.