תוצאות הניתוח להרמת חזה: שדיים נפולים ומעוותים. אישה בשנות ה־30 לחייה תובעת את המרכז הרפואי 'עתידים בית החולים הדסה והמנתח הפלסטי ד"ר מיכאל איצקסון בטענה שגרמו לעיוות בזוג שדיה בשל רשלנות רפואית.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

בתביעה, שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בעיר בידי עו"ד ירון מויאל, דורשת האישה פיצויים בסכום של 300 אלף שקל, לכל הפחות.

בכתב התביעה מפרטת התובעת, אישה רווקה, את הנזקים הפיזיים השונים שנגרמו לה ואת הקשיים במציאת בן זוג וניהול חיי חברה תקינים בעקבות סדרת ניתוחים כושלים להגדלה ולהרמה של החזה.

תחילת הסיפור לפני ארבע שנים, אז הורידה התובעת משמעותית ממשקלה ועקב כך שדיה צנחו. היא ביקשה לעבור ניתוח לשיפור מראה שדיה, שהיו אז קטנים ונפולים מעט ורחוקים זה מזה. בשלב ראשון פנתה האישה למנתח ד"ר איצקסון, שבכתב התביעה נטען כי הבטיח לה שהשדיים יעמדו ויהיו גבוהים יותר. "כמו כן", נטען בתביעה, "בשל רצונה לקרב את השדיים זה לזה הציע לה המנתח לעבור ניתוח להגדלתם".

על פי כתב התביעה, הניתוח להגדלת השדיים נערך בחודש יולי 2007 במרכז הרפואי 'עתידים'. הניתוח לא צלח והשדיים צנחו כעבור כמה שבועות. בתביעה מצוין: "בניתוח הוכנסו שתלים מעט גדולים מאלו שנרשם כי יוכנסו". לטענת התובעת, משפנתה חזרה למנתח הוא הסכים עמה כי השדיים צנוחים מעבר למה שציפה וכי יש להרימם. הניתוח השני נערך בבית החולים הדסה.

"מנהל המחלקה בהדסה, ד"ר נוימן, יחד עם המנתח, החליטו על ניתוח מתקן. בפברואר 2008 נותחה התובעת בשנית בידי המנתח בהדסה עין כרם בניתוח מתקן להרמת השדיים שצנחו, וגם הוא לא הצליח. היא נותרה עם צלקות מכוערות ביותר, שדיים נפולים ופטמות גבוהות. כשבועיים לאחר הניתוח נפערו התפרים. הפצעים נותרו פעורים כמה חודשים, הפרישו מוגלה ודיממו, והתובעת טופלה בידי המנתח בחבישות, כולל במספר ביקורי בית של המנתח בביתה", טוען עורך דינה.

לטענתה, אף שבקשת התובעת היתה הרמת השדיים, לפני הניתוח חתמה על טופס הסכמה להגדלת שדיים בלבד.

בכתב התביעה ממשיך פרקליטה לפרט את התנהלות בית החולים הדסה והרופאים. "גם כארבעה חודשים לאחר הניתוח המתקן, פצעי ניתוח ההרמה נותרו פעורים ולא נרפאו", נטען בתביעה. "התובעת שבה ופנתה אל המנתח, שבדק אותה בהדסה בנוכחות מנהל המחלקה ד"ר נוימן. שניהם ניסו להרגיע את התובעת, הסכימו כי קיימת בעיה והבטיחו לה ניתוח מתקן נוסף - שלישי במספר - שאותו יבצעו שניהם כדי לפתור את הבעיות".

לדברי התובעת, משהתייצבה בהדסה נאמר לה כי עליה לחתום על טופס ויתור תביעות סמוך לכניסתה לחדר הניתוחים במקום. משסירבה לחתום נאמר לה כי לא תוכל לעבור את הניתוח והיא נשלחה לביתה. מאז, נטען בתביעה, התובעת נותרה עם שדיים נפולים עוד יותר מאשר לפני הניתוחים. כתוצאה מכך היא מתקשה לחזור למהלך חיים תקין.

מהדסה נמסר בשמם ובשם המנתח דוקטור איצקסון: "כתב התביעה התקבל. הדסה תגיב בבית המשפט".

ד"ר מיכאל שפלן, הבעלים של המרכז באותה תקופה: "בתקופה הנדונה השתמשו במרכז הרפואי עתידים כ־30 מנתחים פלסטיים. לא היו יחסי עובד מעביד בין הרופא שנתבע למרכז הרפואי, או בין רופאים אחרים שעבדו שם באותה העת למרכז. כל המטופלים הגיעו לרופאים הפרטיים בלי קשר למרכז הרפואי".