מספר ימים לאחר החשיפה ב-mynet על המשבר בפרויקט בארנה מתברר: להשלמת המיזם דרושים 130 מיליון שקל. מדובר בפער שמקורו, ככל הנראה, בחישוב שגוי של כמויות חומרי הבנייה.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

כזכור, בתחילת שבוע שעבר התכנסה חבורה מצומצמת של בכירים בלשכתו של ראש העירייה ניר ברקת. שם הונחה 'הפצצה', שמעסיקה מאז את כל בכירי העירייה וחברת מוריה, בניסיון נואש להבין מה מקור הטעות וכיצד מגייסים את סכומי העתק שחסרים לבניית פרויקט הדגל של ברקת, שעם כניסתו לתפקיד הצהיר שההיכל ייבנה וייחנך ביולי 2013 עם משחקי המכבייה, שאותה הוא התעקש לקיים בבירה.



החבורה התכנסה מאז כבר מספר פעמים לישיבות חירום, שבמהלכן התבצע סיעור מוחות במטרה להשיג את הכסף החסר.

הבשורה היכתה את ברקת בהלם, לאור העובדה שמאז כניסתו לתפקיד הקפיד על תקציב מאוזן וניהול כספי 'לפי הספר'.

מדובר בבעיה סבוכה, בייחוד לנוכח העובדה שבחודש האחרון מתקיימים דיונים שנועדו להכין את תקציב 2012 וגם כך ברקת מתמודד עם גירעון של 65 מיליון שקל.

מאז היוודע הטעות עוסקים גורמים בכירים בעירייה בניסיון למצוא מקור תקציבי שיאפשר את המשך בניית היכל הספורט.

עם זאת, גורמים המעורים בפרטי הדיונים אמרו השבוע כי ברור לכל כי הארנה לא תיבנה לפי התוכנית המקורית וכבר בימים אלו מתכננים שינויים במבנה שיצמצמו את עלותו. נראה כי יצומצם מספר המקומות בהיכל ויבוטל מתחם הוי.אי.פי. בנוסף, בעירייה מנסים למצוא אלמנטים נוספים שאפשר להסיר מההיכל כדי להפחית את העלויות.

לקראת סוף השבוע האחרון, בישיבת חירום נוספת שהתקיימה בלשכתו של ברקת עמד הסכום החסר, לאחר צמצום האלמנטים בפרויקט, על כ־70 מיליון שקל. "בשבועות הקרובים ינסו להפחית את הגירעון לכ־50 מיליון שקל", אמר השבוע גורם בעירייה. "בסוף יהיה שם אולם ספורט 'רגיל' ולא היכל, כפי שתוכנן".

עיריית ירושלים נחושה להביא לסיום את בניית היכל הפיס (הארנה) כמתוכנן בשנת 2013, בשל חשיבותו הרבה לירושלים בתחומי הספורט, התרבות ופיתוח כלכלת העיר. הקמת היכל הספורט (הארנה) במלחה היא פרויקט ענק, מהגדולים, הייחודיים והמורכבים שידעה העיר בשנים האחרונות.

מהעירייה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות התחדשו דרישות רגולטוריות ושונו התקנים האירופאיים, נוספו הצעות של הנהלת הפרויקט להשקעות בשלב הבינוי, אשר יגדילו את הכנסות המתקן ויקטינו את עלויות התפעול העתידיות של ההיכל.

"בתהליכי הבקרה השוטפת המתנהלים תוך כדי הבנייה התגלו פערים בחישובי כמויות חומרים בסעיפים השונים המרכיבים את עלות הבנייה הכוללת. התוספות והשדרוגים שנוספו לפרויקט, יחד עם הפערים בכמויות בחלק מהסעיפים, יצרו פער בין ההערכות הראשוניות של עלויות ההקמה של הפרויקט לבין העלויות כפי שהן ידועות היום", הוסיפו בעירייה.
"בהנחיית ראש העירייה עוסקים גורמי המקצוע בעירייה בגיבוש פתרון, יחד עם כלל השותפים בבניית ההיכל.

"ברקת פנה ליועץ המשפטי לעירייה ולמבקרת העירייה בבקשה ללוות את קידום הפתרונות ולבחון את הפערים שנוצרו בהליך התמחור".