שבוע לאחר שאמה נפצעה קשה מידויי אבנים ליד גוש עציון, מעצבת האופנה מירי קלה מספרת על ההתמודדות של המשפחה, ושל אביהם, הזמר איציק קלה

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

במהלך מבצע עמוד ענן נדד הזמר איציק קלה מיישוב דרומי אחד למשנהו במטרה לשמח את האנשים ולעודד את רוחם. אשתו, ציונה, שניסתה לשדר עסקים כרגיל כלפי חוץ אך דאגה לו במיוחד, ביקשה ממנו שייזהר וינהג על פי הוראות הבטיחות במקרה של אזעקה. "אבא ענה לאמא שהוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לשמח את תושבי הדרום שסובלים. מי היה מאמין שדווקא אמא, שהיתה לאורך כל המלחמה בירושלים השקטה, תיפגע?"

שבוע וחצי חלפו מאז נפצעה ציונה קלה קשה, ובתה, מעצבת שמלות הכלה, מירי קלה, מתקשה לעכל שדווקא אמה היא הפצועה הירושלמית היחידה במהלך המבצע. "יום שלישי שעבר היה יום סוער במיוחד מבחינה ביטחונית", היא נזכרת. "אמנם דיברו כל הזמן על הפסקת אש מתקרבת, אבל בפועל נורו שתי רקטות לכיוון ירושלים ועוד אחת לראשון לציון. גיסי היה בדרך לדרום בצו שמונה, ומירב אחותי לקחה את אמא מירושלים לצור הדסה, כדי שהיא תשמור על הילדים שלה"

.

כשציונה ומירב נסעו בכביש עוקף חוסאן, המצוי בין כביש המנהרות ובין בית"ר עילית, צעירים ערבים מהכפר, שעמדו בשולי הכביש, החלו ליידות עליהן אבנים. אחת האבנים ניפצה את שמשת הרכב, פגעה בפניה של ציונה קלה ושברה את לסתה. קלה, שאיבדה את ההכרה, הובהלה במהירות לבית החולים הדסה עין כרם, כשסכנה אמיתית נשקפת לחייה. "מי תיאר לעצמו שאבן אחת תשבש כל כך את כל אורחות חיינו. לא מדובר בטיל, גם לא באקדח או בטנק. רק אבן. זה פשוט בלתי נתפס.

"מעיין, אחותי הקטנה הודיע על המקרה. אין לי מושג איך בדיוק זה קרה, אני ממש לא זוכרת, יש לי בלק אאוט וקצרים בזכרון מאז הארוע".

מצפים לבשורות
כל עשרת הימים האחרונים נראו בדיוק אותו דבר בעבור משפחת קלה. כל בני המשפחה הענפה הגיעו מדי בוקר לבית החולים ויצאו משם בשעות הלילה המאוחרות. הבכי החנוק שמתפרץ מדי פעם מגרונו של אחד מבני המשפחה, שמתקשה להתאפק, נשמע שוב ושוב מחוץ לחדרה של ציונה. "השגרה שלנו קשה. לא ראינו את הילדים שלנו כל השבוע האחרון", מסביר חתנו ואמרגנו, רפי בן־חמו. "אנחנו יושבים לאורך כל היום בבית החולים ומצפים לבשורות".

ברוב שעות היום, רוב המבקרים כלל אינם מורשים להתקרב למיטתה של ציונה קלה. בשעות הקשות בני משפחתה מנסים לחזק זה את זה. "מדובר בימים קשים בעבור המשפחה, אבל אנחנו אנשים מאמינים ומצפים לבשורות טובות", מסביר אחד מקרובי המשפחה.



המצב הרפואי של ציונה מסובך. היא עדיין מורדמת ומונשמת, אך לא נשקפת סכנה מיידית לחייה. "קשה לדעת מה צופן העתיד. נראה שמצפה לנו דרך ארוכה של התמודדות, אבל אנחנו מצוידים באמונה, בסבלנות ובאופטימיות ומתפללים שהכל יהיה בסדר", מסבירה מירי.

רק בבית החולים אפשר לראות עד כמה המשפחה מלוכדת. אם היה צפוי שבנותיה של ציונה ואחיה ישהו במחלקה לטיפול נמרץ, מרגש לראות כי גם האחיינים והאחייניות הצעירים שוהים כל היום בחדר ההמתנה וקוראים פרקי תהילים. "אני יודע שאין תועלת ממשית בשהותי כאן, אבל אני מרגיש שאינני יכול לעזוב את ציונה כאן לבד. לא הלכתי כבר שבוע לעבודה ואני נשאר כאן כל היום", מסביר אחד מבני המשפחה.

גם מירי קלה מקפידה לבלות שעות רבות מיומה בבית החולים, אף שכל ביקור ליד מיטת אמא מעיק עליה מחדש. "בדרך כלל אני מנסה להתרחק מבתי חולים. אני חוטפת סחרחורת מהמיטות, האביזרים והתאורה. אני לא מאחלת לאף אחד להיות במצב הזה, גם לא לאויבים הגדולים ביותר שלי. למדתי על עצמי דברים חדשים וגיליתי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי".

בכל ביקור מירי נעמדת ליד מיטתה של אמה ומשוחחת איתה באריכות. "למדתי ממחקרים שאם מדברים עם אנשים במצב של תרדמת הם שומעים הכל. לכן חשוב לי להתייצב כל לילה מול מיטתה של אמא ולספר לה מה עברתי במהלך היום. אני רק רוצה להגיד לה שאני בסדר ושהכל בסדר".

סוד ההצלחה
ציונה קלה לבית סיידוף נולדה לפני 60 שנה כבת הבכורה של מרדכי ז"ל ונזה, שעלו מעיראק ומיהרו להתיישב במושב נס הרים סמוך לירושלים. "מדובר באחת המשפחות הוותיקות במקום שעזרה לפתח אותו", מסביר אחד מחברי המושב. "עד היום, מתוך שבעת הילדים של משפחת סיידוף הרוב עדיין מתגורר פה, והבית של נזה ידע לא מעט שמחות ואירועים משפחתיים".

את איציק קלה, שצעיר ממנה בשנה, הכירה ציונה כשהיתה בת 16. הם יחד כבר יותר מ־40 שנה ונולדו להם ארבע בנות: מירי (37), מעצבת שמלות כלה; מיכל (35), עוזרת מנכ"ל במשרד התחבורה, שהיתה בעבר גם ראש לשכתו השר איציק מרדכי; מירב (34); ומעין (25). "היינו ארבע המ"מיות. אני נקראתי על שם בת דודתי, מיכל ומירב הן שמות מהתורה, ואת השם מעיין הו