על רקע המשבר הכלכלי המתמשך בסינמטק, עולים נתונים יוצאי דופן בכל הנוגע למקבלי השכר של מוסד הקולנוע הירושלמי בשנת 2012. מי שחשב שהמצב הכלכלי הקשה שאליו נקלע המוסד הוותיק והמוערך יביא את מנהליו להדק חגורות – מתבקש לחשוב בשנית. על פי דוח רשם העמותות עולה כי חמשת מקבלי השכר הגבוה בסינמטק לשנת 2012 הרוויחו סכומי עתק מדי שנה.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

בדוח ניתן לראות כי מי שקיבלה את השכר הגבוה ביותר בסינמטק לשנת 2012 הייתה אליסיה וסטון, המנהלת היוצאת, שפרשה לאחר שגילתה את גובה הגירעון האמיתי של המוסד. שכרה של וסטון הגיע ל-632 אלף שקל ברוטו בשנה. הסכום הזה איננו כולל הוצאות שנתיות על רכב צמוד בסך 72 אלף שקל ודמי פרישה בסך 121 אלף שקל.



גם הצצה למצבם של יתר מקבלי המשכורות הגבוהות בסינמטק מגלה כי אין שום קשר בין מצבו של המוסד הירושלמי שנמצא בגירעון עתק ובין משכורותיהם של הבכירים.

כך בין היתר, מנהל התוכניות של הסינמטק, אבינועם חרפק, השתכר ב-2012 380 אלף שקל ברוטו. אחריו ברשימת המשתכרים ניצבת מנהלת מחלקות החינוך, גילי מנדל, שהשתכרה ב-2012 קצת יותר מ-332 אלף שקל ברוטו.

היום, כשהיחסים הפנימיים בתוך הדירקטוריון נמצאים במתח שיא, בכירים בדירקטוריון מכים על חטא המשכורות הגבוהות שמעיקות על צווארי המוסד השוקע. "ייתכן שאם היינו יודעים את המצב הכלכלי האמיתי של המוסד, לא היינו מאשרים כזה הסכם עם אליסיה", מסביר חבר דירקטוריון הסינמטק לשעבר. "היא אומנם הייתה מנהלת טובה, אבל בדיעבד ברור שהיא עלתה למוסד שלנו ביוקר. אני מקווה שכיום למדו את הלקח מההתנהלות הבזבזנית הזו".

בסינמטק מסרבים לחשוף את גובה שכרה של המנכ"לית הנוכחית, נועה רגב, אבל ההערכות מדברות על כך שהשכר נמוך באופן משמעותי מזה של קודמתה בתפקיד. "את אליסיה היינו צריכים לשכנע במשך כמעט שנה להגיע, וזה התבטא גם במשכורתה", מסביר אותו בכיר. "אבל אצל נועה, גם לאור העובדה שהיא ישראלית וגם לאור העובדה שהרזומה שלה מפואר פחות - אפשר להעריך שהשכר שלה נמוך יותר".

את תגובתה של נשיאת הסינמטק, ליה ון ליר, לא ניתן היה להשיג.