המאבק נגד הקמת תחנת השאיבה הענקית באגן עין כרם מגיע לבג"ץ. העירייה, מושב בית זית, ועד תושבי עין כרם וגופים ציבוריים נוספים עתרו השבוע לבית המשפט העליון בדרישה לבטל את התוכנית להקמת מתחם השאיבה המתוכנן. לטענתם, התוכנית תגרום פגיעה קשה בסביבה, במרקם החיים באזור ובהיתכנות הפרויקט להקמת פארק מטרופוליני סמוך לסכר בית זית. העותרים דורשים לבנות את תחנת הענק במקום חלופי כדי לצמצם למינימום את הפגיעה באופי השכונה ובצמחייה.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

העתירה, המשתרעת על כ־69 עמודים, הוגשה נגד שורה של משרדים וגופים ממשלתיים האחראים על התוכנית, ביניהם חברת מקורות, הרשות הממשלתית למים וביוב, הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל) ושר האנרגיה והמים סילבן שלום. כמו כן הוגשה העתירה גם נגד משרד הביטחון, בשל סירובו להסכים לחלופה שבמסגרתה יועבר חלק מהמתקן הענק לאזור מחנה הצבא הנטוש בבית זית.



הגשת העתירה תיצור סיטואציה לא שגרתית שבה קרוב ל־20 משרדי ממשלה ורשויות מקומיות ייאבקו זה נגד זה בבית המשפט אחרי שלא הצליחו להגיע להכרעה ביניהם באמצעים אחרים שמעניקה להם המדינה. יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, קובי כחלון מסביר כי "זה מקרה נדיר שבו ועדה מקומית מצטרפת לתושבים בעתירה לבג"ץ. מדובר במקום רגיש ביותר, שאנו מחויבים בשמירתו".

בין גנים וכנסיות
המתקן מתוכנן לקום כחלק מפרויקט קו המים החמישי לירושלים. מדובר בקו אספקת מים חדש שאמור לספק את צרכי העיר למשך עשרות שנים. במסגרת התוכנית אמורה חברת מקורות להקים מתקן ענק באזור עין כרם, שיכלול את תחנת השאיבה הגדולה ביותר בארץ, בשטח של יותר מ־25 דונם. המתקן יכלול בין היתר בריכת ענק בקוטר של כ־70 מטר ובגובה של 15 מטר, מבנה משאבות ענק מבטון בשטח של כ־3,600 מ"ר ובגובה של כ־15 מטר, ומבנה נוסף ששטחו כ־1,600 מ"ר וגובהו עד 17 מטר.

בשנים האחרונות דנה הוות"ל בכמה הצעות למיקום המתקן באגן עין כרם. בדיונים המליצו נציגי העירייה, הוועדה המחוזית ותושבי האזור לפצל את מתקני התחנה לשניים ולהקים אותם בשולי המחנה הצבאי הנטוש בבית זית ולמרגלות כביש 395, בין צומת הסטף לעין כרם.

למרות ההתנגדות עזה מצד הרשויות המקומיות ונציגי התושבים הגרים בסמוך, במתווה התוכנית שאושרה לבסוף נקבע מקום המתקן ליד צומת כרם, כ־400 מטר מבתי התושבים בעין כרם ומהמנזרים והכנסיות שבה. בנוסף, האזור המתוכנן להקמת התחנה גובל בשטח הגן הלאומי עין כרם שרשות הטבע והגנים מקדמת זה 20 שנה, ונמצא בחפיפה עם חלק עיקרי מהפארק המטרופוליני של ירושלים.


לטענת המתנגדים, הקמת התחנה במקום שנקבע לה תסתום את הגולל על התוכניות האחרות, בגלל מפגעי סביבה ורעש שהיא תגרום. "הלכה למעשה התוכנית מבטלת את התוכניות הללו", הם קובעים.
אחת הסיבות לדחיית החלופות שהוצעו בוועדות התכנון היא ההתנגדות של משרד הביטחון, שלא הסכים לוותר על כשלושה אחוזים משטחי המחנה - עתודות קרקע הדרושות לטענתו לצה"ל לצרכים עתידיים. בעקבות חוסר ההצלחה לשנות את ההחלטה בהליכי התכנון הקונבנציונליים, ואחרי שוועדת שרים של הממשלה אישרה את התוכנית באופן סופי בתחילת אוקטובר, לא נותרה למתנגדים ברירה אלא לעתור לבג"ץ.

"פגיעה קשה בשטח"
בעתירה שהגישו עורכי הדין שירין ברגותי־מלחם ועופר גיטליץ, תקפו העותרים בחריפות את המתכננים וטענו שהם סירבו להתייחס לחלופות שהוצעו תוך "הטעיית מקבלי ההחלטות בוות"ל וזריית חול בעיני הציבור". לטענתם, מדובר "בהתנהלות חסרת תום לב ובלתי הוגנת בעליל". עוד טוענים העותרים כי חברי ועדת השרים קיבלו את ההחלטה על סמך תשתית עובדתית חלקית ומוטעית מהיסוד.

העותרים טענו בין השאר שהתוכנית תגרום פגיעה קשה באופי של שכונת עין כרם ובתעשיית התיירות המשגשגת בה. נציגיהם הוסיפו כי מדובר ב"פגיעה הן באגן עין כרם והן באגן שורק, ובכלל זה פגיעה חמורה באופי המקום, פגיעה נופית קשה בגין הנצפות הגבוהה של התחנה במיקום הזה, פגיעה קשה בשטח איכותי פתוח בלב האגן, מטרדי רעש כבדים, מטרדים בגין התאורה המתוכננת בתחנה, מטרדים בגין קרינה אלקטרומגנטית שתגרום להרחקת הציבור מהשטח שבו תוקם התחנה ומהשטח האיכותי הסמוך לתחנה".

בנוגע למשרד הביטחון טענו העותרים: "מתן משקל מכריע להתנגדות משרד הביטחון הוא צעד בלתי סביר בעליל, במיוחד כשהעותרים סבורים כי התנגדות זו בסיסה ככל הנראה באינטרסים נדל"נים גרידא, שאין כל יחס מידתי בינם לבין האינטרס החשוב של הפגיעה בגלל הקמת התחנה בעין כרם".

לעתירה הצטרפו גם גופים נוצריים בעלי השפעה בישראל, כגון מסדר האחיות נוטרדם מציון והקוסטודיה דה טרה סנטה, שחלקם פועלים בעין כרם כבר מאות שנים. לטענתם, הקמת המתקן במרחק נגיעה מקרקעות הכנסיות תפגע בהן