האם מערכת תת־קרקעית להולכת חשמל היתה מונעת את ניתוקם מהחשמל של עשרות אלפי בתי אב? התשובה אמנם חיובית, אבל לדברי גורמי המקצוע ההתקנה של מערכת כזו בכל שכונות העיר היא משימה כמעט בלתי אפשרית. הסיבות: עלות המוערכת בעשרות מיליארדי שקלים וקיומם של אילוצים רבים בתהליך ההטמנה, שידרוש הרחבת רחובות והריסת מבנים. התוצאה ברורה - גם בסערה הגדולה הבאה יישארו שכונות רבות בירושלים בלי אספקת חשמל.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

סוגיית תשתיות החשמל עלתה בעבר במסקנות ועדת חקירה שהקים שר האנרגיה לשעבר יובל נאמן אחרי סופת השלגים הכבדה שפקדה את העיר בחורף 92-91. במהלך הסופה קרסו מאות עצים, חלקם על קווי מתח מרכזיים, ושכונות רבות בעיר נותרו בלי חשמל למשך כמה ימים. בחברת החשמל העריכו אז שבשיא המשבר היו מנותקים כ־100 אלף איש בעת ובעונה אחת. עקב חסימת דרכי הגישה נדרשו ארבע יממות עד שהחשמל חודש בכל שכונות העיר.



ועדת החקירה הצביעה על כשלים רבים בתפקוד חברת החשמל. בין היתר נמצאו בעיות באמצעי קשר, איחור באזעקת סיוע וליקויים בהסברה. הוועדה בחנה את המשמעויות של התקנת מערכות חשמל תת־קרקעיות והוחלט לבצע זאת באופן חלקי בלבד, בעיקר בשכונות מרובות עצים. ההחלטה, שהתקבלה בתמיכת ראש העירייה דאז טדי קולק, נבעה משיקולי עלות/תועלת והוסכם שאין הצדקה להקים תשתית על סמך אירועים שקורים רק פעם בכמה עשרות שנים.

במהלך השנים עלו על סדר היום תוכניות נוספיות להטמנת קווי חשמל במקומות שונים, אך הן נגנזו בשל עלותן. בדיון שנערך ביום שלישי השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת הדגיש מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים יהודה ניב כי עלות הטמנת קווי החשמל העיליים נעה בין 25 ל־30 מיליארד שקל.

"מדובר בשאלה של עלות מול תועלת", מסביר חבר המועצה פפה אללו, שהיה בתחילת שנות ה־90 מהנדס תכנון וביצוע של חברת החשמל בעיר. "בסופות כאלה הבעיות כמעט שלא נובעות מגיזום, כי כל העצים קורסים.
כל עוד אנחנו רוצים עצים בשכונות, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם כדאי להשקיע מיליארדים ולהזיז בניינים ורחובות בשביל אירוע שקורה פעם בעשרים שנה. לכן הוחלט להטמין קווים רק בשכונות ספציפיות שיש בהן הרבה עצים, בחלקים שהוגדרו קריטיים. ביצענו הטמנות באזור גן הפעמון, חלק מרחביה, חלק מבית הכרם, המושבה גרמנית ותלפיות. בשכונות ובמתחמים שבונים כיום החשמל מוטמן. בפסגת זאב ובנווה יעקב למשל הכל תת־קרקעי והם לא נותקו".

אף שהעלות של הטמנת קווי החשמל יכולה לתת הסבר מסוים לניתוקים, במהלך הסופה התגלו בחברה לא מעט כשלים אחרים שהחמירו את הבעיות. אחרי הסערה התברר כי רק 50 מ־200 הגנרטורים לשעת חירום של חברת החשמל 50 הופעלו.

כמו כן התגלה שלא רק עצים שנפלו גרמו להפסקות החשמל אלא גם תשתיות מקומיות לקויות שלא עמדו ברוחות העזות, והתנגשויות כבלים שגרמה לקצרים. במהלך הסופה נמתחה ביקורת רבה על הזמן הרב שנדרש לחבר את החשמל מחדש, ועלו טענות על כשלים בהסברה לציבור ובמתן מענה לפניות התושבים. חוסר הזמינות התבטא בין השאר בקריסת מוקד 103.

יחד עם זאת במשך ימים עבדו עשרות אנשי חברת החשמל בקור העז וניסו כמעט בכל דרך אפשרית בניסיון לפתור את הבעיות הרבות.

הטענות נגד חברת החשמל נידונו בוועדת הכלכלה של הכנסת, שיושב ראשה ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן כינס דיון מיוחד בנושא. יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל אמר שהוא מבקש להתנצל בפני אלה שנותק להם החשמל ושהחברה פעלה להחזיר את החשמל לכולם. בסוגיית הגנרטורים אמר רון־טל שמה שמנע את הפעלת הגנרטורים הנוספים היו דרכים לא מפולסות בחלק מהמקומות, סדרי עדיפויות בחיבור ושיקולי בטיחות.

בהתייחס למוקד 103 טען כי בשלבים הראשונים של הסופה נוצר עומס רב שגרם בעיות, אך החברה נתנה מענה חלופי באינטרנט, בפייסבוק ובאמצעות מוקדי מגן דוד אדום והמשטרה. "נפיק את הלקחים מפעולות המוקד ונמצא פתרונות שיאפשרו תפקוד טוב יותר בעתות משבר".