העלות הסופית של הארנה: 399 מיליון שקלים. כך עולה מתקציב 2014 שאושר השבוע בעירייה, ובו נרשמה התוספת התקציבית האחרונה לבניית היכל הספורט שעתיד להיפתח בספטמבר. השבוע נדרשו חברי המועצה לאשר את התוספת שעמדה על כעשרה מיליון שקלים לצורך השלמת בניית ההיכל.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

עלות הפרויקט המקורי נרשמה על 240 מיליון שקלים ובמהלך הבנייה נרשמו עוד ועוד חריגות תקציביות ותוספות שונות לפרויקט. עם אישור התוספת האחרונה השבוע אמורה להסתיים העברת התקציבים לפרויקט ונראה כי המספר 399 מיליון שקלים יישאר סופי.



עבור שלב א' בלבד שכלל היכל של כ-5,500 מקומות ישיבה נדרשו, כאמור כרבע מיליארד שקל. במהלך הבניה נרשמו חריגות תקציביות שנבעו ממספר סיבות, בין השאר מטעויות באומדנים וכן מהחלטה לבצע חלק מעבודות שלב ב'. ב-2011 כינס ראש העירייה ניר ברקת ישיבה דחופה בהשתתפות חברי הנהלת העיר ודירקטוריון חברת "מוריה" הבונה את ההיכל לאחר שהתבשר לו כי נרשמה חריגה של כ-130 מיליון שקלים בעלות הפרויקט. אלא שהכינוי חריגה לא ממש תאם את המציאות, שכן היה מדובר למעשה בעלות השלב הנוסף.

בסוף 2012 אישרה ועדת הכספים את מסגרת התקציב לכלל הפרויקט ב-395 מיליון שקלים. האגף למבני ציבור ביקש להגדיל את מסגרת התקציב ל-39 מיליון שקלים. מתוך העלות הכוללת של הארנה, 277.6 מיליון שקלים התקבלו כמענק ממפעל הפיס.

יו"ר האופוזיציה פפה אללו טוען כי "מדובר בעלות עצומה ובהיכל ענק שלא מתאים לעיר ירושלים והיה נכון להשקיע את הכספים במבני ציבור בשכונות ובמגרשי ספורט ומתקנים ברחבי העיר. כבר לפני 20 שנה בתקופת אולמרט, שהוצע להקים היכל ליד בנייני האומה בעלות של 120 מיליון שקלים, אני התרעתי שזה ילך ויתנפח ובסופו של דבר נשלם פי ארבע".

תגובת העירייה: הטענות של פפה אללו אינן נכונות ומטעות את הציבור. תקציב הקמת הארינה פיס הינו 399 מיליון שקל ולא מעבר לכך. בסעיף המופיע בספר התקציב הבלתי רגיל (תקב"ר) נכלל תקציב נפרד של 8 מיליון שקל שהועברו על ידי העירייה בשנת 1999-2000 לרשות לפיתוח ירושלים לבדיקת חלופות שונות להקמת הארינה. תקציב זה בוצע ושולם בשנת 2000 ושולם ואינו חלק מתקציב ההקמה של הפיס ארנה".