עבור פנינה וחיים כהן, אפילו ההחלטה ללדת ילד כרוכה במאבקים בלתי פוסקים. אחרי שהפכו עולמות כדי להתחתן, ניצבים היום בני הזוג, שניהם נכים על כסא גלגלים, בפני סדרת מכשולים כמעט בלתי אפשרית והכל בגלל רצון בסיסי אחד: להביא ילד לעולם.

בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות ירושלים" בפייסבוק

השניים, שנאלצים להתקיים מקצבאות של המדינה וזקוקים כל אחד למטפל במשרה מלאה, מצאו עצמם לאחרונה מטורטרים ממשרד למשרד בניסיון ליצור לעצמם את התנאים שיאפשרו להם להגשים את חלומם להיות הורים.



"הכל עולה כסף"

בני הזוג כהן נישאו לפני כשנה וחצי ומתגוררים כיום בדירה קטנה של עמותת שלהב"ת ברחוב שמעוני בעיר. שניהם מרותקים לכיסאות גלגלים וזקוקים לסיוע צמוד 24 שעות ביממה. חיים מוגבל בדיבור ומתקשר באמצעות כרטיס אותיות, שעליו הוא מסמן את מילותיו. פנינה מסוגלת לדבר ובעצם מבצעת את כל התהליכים מול הרשויות.

"יש לנו שני עובדים זרים בבית שעוזרים לנו בדברים הכי בסיסיים", מספרת פנינה. "אני לא יכולה לטפל בעצמי וגם בתינוק, וכדי להביא ילד אני צריכה עוד עזרה". לאחרונה, כשבני הזוג החלו לבדוק מה עליהם לעשות כדי להקים משפחה, הם מצאו את עצמם מתרוצצים בלי הפסקה בין המשרדים השונים. "נכון לעכשיו הכל תקוע", אומרת כהן. "פנינו למשרד השיכון כדי להגדיל את הדירה, שמספיקה לנו היום אבל תהיה קטנה מדי למשפחה".

במשרד השיכון דווקא הלכו לקראת בני הזוג והציעו להם דירות בגילה או בהר חומה, אבל השניים מעדיפים מקום קרוב יותר למרכז, מה גם שלטענתם סניף קופת חולים בגילה אינו מונגש כראוי לכיסאות גלגלים.

במקביל החלו בני הזוג לברר איך יוכלו לממן מטפלת עבור ילדם. בביטוח לאומי ענו להם שהעזרה היחידה שיוכלו לקבל היא קצבת ילדים רגילה בגובה של 140 שקל בחודש, שבוודאי לא תספיק כדי לשלם למישהו שיעזור להם לטפל בתינוק. "פנינו לביטוח הלאומי, והם הפילו את זה על משרד הרווחה, ושם שוב החזירו אותנו לביטוח הלאומי. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות", הם אומרים. "הכל כרוך בכסף ועוד כסף. העובד עולה כסף, והטיפול בילד, ואנחנו חיים מקצבת נכים. זה לא הגיוני".

בירוקרטיה מתסכלת

בני הזוג כהן לא נרתעים ממאבקים מהסוג הזה, ובעבר כבר התגברו על לא מעט מכשולים שניצבו בפניהם. מעט לפני שהשניים החליטו להתחתן נאלצה פנינה להתמודד עם לא מעט התנגדויות לחתונה, אך גם זה לא הרתיע אותה והיא היתה נחושה לממש את אהבתה כלפי חיים.

החתונה של בני הזוג, שנערכה לפני שנה וחצי בירושלים, הצליחה לרגש לא מעט אנשים. רוב האורחים באירוע היו חברים של בני הזוג, ביניהם לא מעט נכים אחרים על כיסאות גלגלים. "זה היה מחזה כובש, מרגש ונוגע עמוק בלב", תיאר חבר המקורב לשניים. "גם בשביל להתחתן היינו צריכים להיאבק, אבל בסוף הצלחנו", מסכמת פנינה.

מאז החתונה מנסים בני הזוג לסגל לעצמם חיים נורמליים ככל האפשר. הם יוצאים מהבית לעתים קרובות, מגיעים לשמחות של חברים ומנסים לא להיכנע למגבלות. אבל אחת הסיבות המרכזיות להחלטתם להינשא נבעה מהרצון להקים משפחה, והם לא מתכוונים לוותר על החלום בקרוב.
"הבירוקרטיה כאן מאוד מתסכלת", מסבירה פנינה. "גם כשגורמים מסוימים באים לקראתנו זה לא עד הסוף. אני כל הזמן נאבקת, ללא עזרה משפחתית".

פנינה טוענת כי היתה בטוחה שדווקא הרשויות יקלו עליה להקים משפחה. "ציפיתי שנקבל סיוע מתאים, שכולל דירה ראויה וגם מטפל נוסף שיסייע בגידול הילד. אבל כנראה מחשבות לחוד ומציאות לחוד".

משרד השיכון: "מבדיקה עולה כי נכון להיום אין הרשמה לסיוע בדיור בתוקף על שם בני הזוג. מוצע כי יפנו להגשת בקשה לסיוע בדיור באמצעות חברת מתן חן בה הגישו בשנת 2012 בקשה לסיוע בדיור ויחדשו הבקשה. נציין כי כפי הידוע לנו בני הזוג מתגוררים בדיור של פרויקט שלהבת. מי שמתגורר בדירות אלה הינם רתוקים לכיסא גלגלים, ויוכלו לבחון זכאותם לרכישת דירת נ"ר על פי הכללים של משרדנו".

העירייה: "בני הזוג כהן מוכרים לשירותי הרווחה של העירייה ומטופלים בתחנת השיקום בדרום העיר. בנושא דיור – ידוע שדירתם קטנה מאוד, וכיום גרים בה מלבד בני הזוג גם המטפלים שלהם. על בני הזוג לפנות למשרד השיכון על מנת למצות את זכאותם לדיור. עובדת סוציאלית של התחנה תסייע ותתמוך בבקשתם ככל שניתן. במידה שייולד לבני הזוג ילד – שירותי הרווחה ישמחו לסייע בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובהתאם לצרכים שיעלו".

הביטוח הלאומי: "בני הזוג ממצים את כל זכויותיהם".