אין פרטיות ברשת: תושבי ירושלים שעניינם נידון בבית המשפט בדלתיים סגורות גילו לאחרונה כי פרוטוקול הדיון, הכולל מסכת של השמצות, מפורסם לעין כל באתר אינטרנט לפסקי דין. כדי לשמור על חסיונם ולהסיר את פסק הדין מהאתר התבקשו השניים לשלם סכום של 30 שקל באמצעות כרטיס אשראי.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

הסיפור החל לפני כמה חודשים, אז נידון בבית משפט השלום בעיר עניינם של גבר ואישה שהועלו נגדם טענות כי ניהלו רומן מחוץ לנישואים. הרומן נמשך כמה שבועות, עד שהגבר עזב את האישה וזו החלה להטריד אותו בשלל דרכים.
על גבי דפי הפרוטוקול נכתב כי הדיון התנהל "בדלתיים סגורות", מה שגרם למעורבים להבין כי זהותם וההחלטה בעניינם לא יפורסמו.



כעבור כמה ימים פנו השניים לפרקליטם, עו"ד דוד הלפר, וטענו כי ראו את פסק הדין ואת פרוטוקול הדיון באחד מאתרי המשפט באינטרנט. עוד סיפרו השניים כי הופתעו לגלות כי על מנת להסיר את פסק הדין הם נדרשים לשלם סכום של 30 שקל באמצעות כרטיס אשראי.

מבדיקת "ידיעות ירושלים" עולה כי בתחתית עמוד האתר שבו פורסם פסק הדין המדובר נמצא קישור עם הכיתוב "להסרת פסק הדין לחץ כאן. כניסה לקישור תוביל אותך לדף שבו מפורטת עלות ההסרה ומפורטים אמצעי התשלום".

פרקליטם של השניים, שלא הבין את פשר הדברים, גילה כי אף שעל הדיון נכתב בדלתיים סגורות - התכנים מתפרסמים ברשת באופן חופשי ובלי פיקוח. אותם אתרים, למעשה, מחייבים את המעורבים בתשלום כדי שיוכלו לשמור על חסיונם.

יתרה מזאת, עו"ד הלפר טוען כי הוא התקשה לאתר את הבעלים של חלק מהאתרים שבהם מפורסמים פסקי הדין של בתי המשפט בישראל. הקושי נובע מכך שחלק מהאתרים רשומים מחוץ לישראל ללא פרטים אישיים מזהים אישיים, וחלק
מהבעלים אף לא נמצאים בארץ.

לבסוף הצליח עו"ד הלפר לאתר את בעלי החברה וביקש מהם להסיר ללא עלות את פסק הדין. למרבה הפלא פסק הדין הוסר זמן קצר לאחר מכן.

דלתיים סגורות? לא בטוח
אין זו הבעיה היחידה הקשורה לפרוטוקולים ב'דלתיים סגורות'. הבעיה בפרסום הפומבי של פרוטוקולים מבית המשפט הופכת משמעותית יותר בתיקים שבהם מיושם החוק ל'מניעת הטרדה מאיימת'. מדובר בהליך שלכאורה אמור להפוך פרוטוקולים מסוימים לחסויים לחלוטין, בדומה להליכים 'אישיים' המתנהלים בבית משפט לענייני משפחה. בפרוטוקולים של אותם דיונים נכתב לרוב שהדיון מתנהל "בדלתיים סגורות", אך בפועל אם בית המשפט אינו מחליט על איסור פרסום עלול פרוטוקול הדיון להתגלגל לרשת ולגרום לפגיעה לא מידתית בצדדים.

על פי טענותיהם של עורכי דין שונים, הסוגיה הופכת מורכבת עוד יותר משום שלטענתם לא כל דף פרוטוקול שעליו נרשם "בדלתיים סגורות" אכן מתנהל כך בסופו של דבר. לדבריהם, לא פעם לקוחותיהם היו בטוחים שהדיון בעניינם חסוי, אך מאוחר יותר גילו שהכיתוב "בדלתיים סגורות" על הפרוטוקול היה מוטעה וכך יכול הפרוטוקול להתגלגל לאתרי אינטרנט שונים.

במערכת בתי המשפט טוענים בתגובה: "יש הרבה וריאציות וכל מקרה יש לבחון לגופו. מי שמתעניין צריך לפנות לדוברות ולבדוק את הדברים".
בתשובה לשאלה אם כל פרוטוקול שעליו נכתב "בדלתיים סגורות" אכן אסור בפרסום נמסר כי "לא תמיד".

"יש מערב פרוע בכל הקשור לפרוטוקולים שעל גבם נרשם 'בדלתיים סגורות' אך בפועל הם מתנהלים בדלתיים פתוחות", מסכם עו"ד הלפר.

עו"ד אריאל עטרי, המנהל בימים אלו תביעה בנוגע לצו איסור פרסום, מוסיף: "מתברר שהמחשבים שולטים במערכת המשפט ולא להיפך. פעמים רבות פרוטוקולים של דיונים שבהם שופטים מחליטים בפירוש כי הדיון לא יתקיים בדלתיים סגורות אך שם הנאשם או החשוד לא יפורסמו, מודפסים עם כתובית שגויה שלפיה הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

"פניות למזכירות בתי המשפט אינן מועילות ובאופן זה נפגעת זכות הציבור לדעת בניגוד לחוק, ודיונים שאמורים להיות פומביים חסויים מעין הציבור".