תוקפני, מאיים, מתנשא, מזלזל ומתחכם - אלה רק כמה תיאורים נבחרים מהכינויים שהדביק בית המשפט לעודד טור־סיני, שמאי מקרקעין ובעל חוות טור־סיני בעמק הארזים. ביום ראשון שעבר הוא הורשע בתקיפה של פקחית חניה, אם לשלושה ילדים, שכתבה לו דו"ח אחרי שהתרתה בו לא לחנות במקום אסור ברחוב כנפי נשרים שבגבעת שאול.

פקחים במסווה בעיריית ירושלים
מדוע שיקר פקח החניה?
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

בחודש אוגוסט 2012 הגיע טור־סיני במכוניתו לרחוב כנפי נשרים וחנה על מדרכה שהיתה מסומנת באדום־לבן. לאחר מכן ניגש לפקחית שעבדה בסמוך ודרש שתאפשר לו להשאיר את רכבו במקום בניגוד לחוק. הפקחית הסבירה לו שרישום דוחות אינו פעולה סלקטיבית ושהיא אינה יכולה לקנוס מכונית אחת ולחוס על שכנתה.



"הוא טען שזה לא מעניין אותו ושאני אקשיב לו, אמר לי לסתום את הפה ולפתוח את האוזניים והרגשתי חבטה בפנים בעוצמה", שחזרה הפקחית את האירוע בבית המשפט. "הדם עף לי לעיניים מהאף. הוצאתי את הגז המדמיע שלי והתחלתי לרסס. הוא רדף אחריי".

בעקבות האירוע נזקקה הפקחית לתפרים באף ולטיפול רפואי פלסטי. בכתב האישום צוין שהיא נזקקה גם לטיפול נפשי.

גרסתו של טור־סיני לאירוע בבית המשפט היתה שונה לגמרי. "פניתי כאדם לעובד ציבור וביקשתי שתיתן לי עוד שתי דקות", תיאר טור־סיני. "היא היתה נסערת בצורה בלתי רגילה, התקדמה אלי ושלפה מצלמה כדי לצלם אותי. ביקשתי ממנה שלא תצלם אותי, שתצלם את הרכב. שמתי את היד לחסום את פתח המצלמה ושנייה אחרי זה היא שלפה גז מדמיע והתחילה לרסס לי את הפנים".

"הנאשם אמר שהוא מעריך שהמצלמה פגעה בפניה של הפקחית וכך היא נחבלה", סיכם השופט ירון מינטקביץ' את דברי טור־סיני. "הוא הסביר שלא פנה לקבל טיפול רפואי משום שאינו מאמין ברפואה ושלא התלונן במשטרה משום שבאותו יום הוא נסע לחו"ל".

לאחר בחינת הדברים, קריאת התיק המשטרתי והעדויות בבית המשפט קבע השופט, "הוכח לפני מעבר לספק סביר שהאירוע התרחש כפי שתואר על ידי הפקחית. עדות הנאשם עשתה רושם בלתי אמין לחלוטין - עדותו התאפיינה בהתחכמויות והתחמקויות ונמצאו סתירות ברורות בנקודות מהותיות בין עדותו לפני בית המשפט ובין הודעתו במשטרה.

"בעדותו בבית המשפט טען כי פנה לפקחית באדיבות ובנועם, ומנגד בהודעתו במשטרה אישר שהרים את קולו ואף אמר לה, 'תסתמי את הפה ותפתחי את האוזניים'".

השופט המשיך לתאר איך בבית המשפט העיד טור־סיני שהוא רק "נגע" במצלמה, אך בעדותו במשטרה ציין שהשקיע "הרבה כוח", כדבריו, בהדיפתה של הפקחית. לבסוף הרשיע השופט את טור־סיני וקבע, "התייחסותו לפקחית מהרגע הראשון היתה כוחנית, מתנשאת ומזלזלת. הנאשם סבר שהוא בן חורין להחנות רכבו על המדרכה באופן שמפריע להולכי רגל ולתנועה, עניין שעולה בבירור מהתמונות. עולה מכך מעבר לספק סביר שבין השנים, האדם שהתנהג באופן תוקפני ומאיים היה הנאשם ולא הפקחית".

טור־סיני הוא נצר למשפחה ירושלמית מכובדת. סבו היה הנשיא הראשון של האקדמיה ללשון העברית. כבעל משרד מוביל לשמאות מקרקעין ייעץ טור־סיני לוועדת הכספים של הכנסת ושל הנהלת מינהל מקרקעי ישראל.