צילום: אלכס קולומויסקי הקרע במשפחתו של הרב עובדיה יוסף מגיע לגבהים חדשים: בשבוע שעבר מונה השופט מנחם הכהן למגשר מיוחד בסכסוך על הנכס העיקרי של הרב עובדיה - הדירה ברחוב הקבלן 45, אותה מעריך השמאי הירושלמי קובי ביר בששה מיליון שקל. אלא שלצד הדירה המדוברת, נוצר עימות בין בניו ובנותיו של מרן סביב נכסים אחרים שהותיר אחריו, הכוללים בית כנסת, ספרייה וקניין רוחני של עשרות ספרים שכתב, שעל פי מכתב שהשאיר אחריו רובם הועברו לבנו משה יוסף.

יוזמה: רחוב הקבלן על שם הרב עובדיה
למכירה: יינות עובדיה יוסף באלפי שקלים לבקבוק
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

גורם בש"ס טען השבוע שהעיסוק בסכסוך הפנימי מזיק למפלגה: "הציבור לא אוהב לכלוך ומריבות על מורשת וכסף".

קרע משפחתי
אם עד לאחרונה התמקדה עיקר המחלוקת בקרב תלמידיו ומשפחתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל במורשתו ובשליטה על ההנהגה הרוחנית והפוליטית, לאחרונה נכנס להילוך גבוה המאבק סביב ירושתו הכספית. המאבק במשפחת יוסף החל בחשיפת מסמך שכתב הרב לפני כעשור, שבו קבע את חלוקת נכסיו, שמוערכים בעשרות מיליונים.



למרבה ההפתעה, התברר שאת רוב נכסיו כבר העניק הרב במתנה לבנו הצעיר משה. מאז פרסום המסמך ניסו בני המשפחה להגיע להבנות ביניהם, אך בינתיים נפטר עו"ד דוד גלס, שהיה אמון על החזקת הצוואה ואמינותה, והקרב על הירושה החריף עד כדי כך שבשבוע שעבר מונה שופט לנסות לגשר בין היורשים.

אז מי הן הקבוצות הנאבקות על הנכסים? על פי גורמים המקורבים למשפחת יוסף, בצד אחד של המתרס ניצבים הבנים משה יוסף ואברהם יוסף, כשממולם בצד השני עומדים דוד יוסף, יצחק יוסף ושתיים מבנותיו של הרב - עדינה בר־שלום ומלכה ששון.

אותם גורמים מציינים שקיימת גם קבוצה שלישית, שבשלב זה נמצאת מעט מאחורי הקלעים. קבוצה זו כוללת גורמי שונים במשפחה, אך הם כאמור לא נמצאים במרכז הסכסוך. לאחרונה הוחלט לנסות לשים קץ לסכסוך ולשם כך מונה סגן נשיאת בית המשפט לענייני משפחה למגשר בעניין העיזבון. אחת מהמחלוקות בין הצדדים נסבה סביב ההחלטה לפנות דווקא לערכאות חילוניות. מי שעשתה את הפנייה היא ששון, כשמקורבים טוענים כי היא התייעצה עם רבנים, שבלית ברירה התירו לה לבצע את הצעד יוצא הדופן. "עד עכשיו המאבק היה בלי אמוציות ורק בגלל שזה משפחת יוסף התקשורת התעוררה", סיפר המקורב.

גם בלשכת הרב הראשי יצחק יוסף הבינו את הפוטנציאל הנפיץ של המהלך וביקשו להבהיר שהם נאלצו להיות בבית המשפט לנוכח בקשתה של ששון וכל דרישתם היתה שכל הדיונים יתקיימו בבית דין הפוסק על פי התורה.

לקלחת המשפחתית נקלעו גם בנו של מרן, הרב דוד יוסף, החבר במועצת חכמי התורה של ש"ס, בתו עדינה בר־שלום, וגורמים נוספים במשפחה המורחבת.

מנגד, האח אברהם יוסף יצא להגנת אחיו משה והכחיש את הטענות על ריקון חשבונות הבנק. בריאיון לתקשורת החרדית אמר שאינו ישן בלילה מצער על המתרחש.

"אני בוכה ודומע שכך עלתה בימינו", אמר. "אולי צריך לתלות שלט גדול כמו שראיתי על מלון בירושלים 'אבא מה עשינו לך' ולא 'מה עשו לך'. אני בוש ונכלם. מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. במקום ללכת לקבר לבקש סליחה צריך מרחוק להתנהג כבני אדם".

שלוש דירות והוצאת ספרים
אז על מה בעצם רבים במשפחת יוסף? מעל לכל נמצאת הדירה ברחוב הקבלן 45 שבשכונת הר נוף, שהיתה בבעלותו של מרן. לצדה התגוררו משה ויהודית יוסף, ובקומה שמתחתיה הוסבה דירת מגורים לבית כנסת.

הדירה שבה משה עדיין מתגורר עם משפחתו רשומה על שמו, ולבקשת מרן הבעלות תישאר בידיו. שתי הדירות האחרות, שלא הוזכרו במכתבו, הן הנכסים היחידים שנותרו כירושה ל־11 בניו ובנותיו בחלוקה שווה.
דירה נוספת שהיתה בבעלות הרב ואשתו מרגלית נמכרה לפני כ־20 שנה.

אך הדירה היא לא הנכס היחיד בירושה. הרב יוסף החזיק בביתו בהר נוף ספריית ענק הכוללת אלפי ספרים, ולצדה הוקמה ספרייה נוספת שפעלה בבית כנסת שנבנה עבורו בדירה הסמוכה.

מאות מהספרים זכו במהלך השנים לתוספת הערות בכתב ידו שאותן כתב במהלך לימודו. באוצר ההיסטורי זכו משה ויהודית יוסף.

משה נחשב לאיש החזק במשפחה והוא זכה בחלק הירושה הגדול, שמידר כמעט לחלוטין את שאר אחיו ואחיותיו. יצוין כי מיד לאחר פטירת מרן הוצבו פלטות עץ על ארונות הספרים מחשש שבמהלך ימי השבעה ייקחו בני משפחה או מבקרים את הספרים שערכם הכלכלי רב מאוד.

כמו כן קיימים חשבונות בנק, צ'קים וכספים שהוריש הרב. כבר בחייו פתח בנו משה חשבון בנק מיוחד שאליו נוקזו כספים רבים, ועל פי הצוואה חשבונות אלו נפתחו בידיעה צלולה של מרן והוא זה שהעניק הרשאה להעברת כספים בהפקדות ובהעברות בנקאיות כמתנה לבנו משה.

בצוואה נכתב כי הוא ובנו עשו "קניין גמור ושלם", שאותו צריך לעשות על פי ההלכה