צילום: photolibrary "ישבתי על הספה, רגע אחרי ארוחת שישי, עם העיתון ביד, פתוח על הכתבה. אני קורא ונכנס לזיכרון שחור, משחזר כל פרט קטן מאותו לילה ארור. איך הוא אסף אותי בתחנה ואיך פיתה אותי ללכת אליו הביתה דרך הסמטאות הריקות, היישר לדירה, שם היתה מיטה מוצעת ומולה מסך טלוויזיה וחלונות מוגפים. הכל היה מוכן בשבילי. רק בבוקר כשרציתי לברוח משם הבנתי שעברתי לילה בבית מלון של פדופיל. סגרתי את העיתון והחלטתי לספר את הסיפור שלי".

חשד: אוטיסט ביצע מעשים מגונים בילדים
בהלה במגזר החרדי: פדופילים תוקפים ילדות
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

מ', היום אדם נשוי, החליט בסוף השבוע האחרון שנמאס לו לשתוק ובחר לספר על המקרה הקשה שטוען כי חווה לפני כמה שנים בתור ילד חרדי בן 12. אחרי שקרא את הכתבה ב"ידיעות ירושלים" אודות הפדופיל שהואשם בביצוע עבירות מין בילדים, הוא החליט לחשוף את הסיפור שלו ובנוסף להגיש תלונה במשטרה עלה מקרה.



ביום ראשון האחרון הוא צלצל למערכת העיתון ובסיום השיחה החליט להיפגש עם כתב העיתון בפארק במרכז העיר, אז חשף לראשונה מה עובר עליו, לדבריו, מאז שהותקף מינית על ידי גבר זר.

זוכר כל פרט
מ' טוען כי הוא זוכר כל פרט מאותו לילה בו אסף אותו הפדופיל. "באתי ממשפחה חרדית שבה לא מדברים על הדברים הללו", הוא מסביר. "יש לי לא מעט אחים והמצב הכלכלי בבית לא היה הכי טוב, כך שלא יכולתי לספר את מה שחוויתי.

"הייתי ילד שאהב לטייל בחוץ. זו הייתה שעת לילה מאוחרת וחיכיתי בתחנה במרכז העיר לאוטובוס הביתה. לפתע הגיע בחור בשנות השלושים לחייו, התיישב לידי והתחיל לדבר איתי. הוא שאל אם אני אוהב ממתקים ואם אני רוצה לראות סרט מגניב בטלוויזיה. אני כילד מיד עניתי שכן, לא חשבתי לרגע שמדובר באדם לא תמים.

"אחרי כמה דקות של שיחה הוא אמר לי, 'אני גר קרוב, בוא ואקח אותך'. הלכנו עד שהגענו לביתו. נכנסתי לדירה שהייתה קטנה אבל מסודרת, כאילו ממש חיכתה שאבוא. המיטה היתה מוצעת ומסודרת להפליא, מולה היתה טלוויזיה ומסביב חלונות מוגפים. היום אני מבין שזה היה ממש כמו בית מלון לפדופילים.

"הוא הביא לי משהו לאכול ולשתות, ואז ניגש לטלוויזיה והפעיל סרט. פתאום אני רואה בפעם הראשונה בחיי שני גברים עירומים מתגפפים. לא הבנתי בכלל מה אני רואה. הוא אמר לי, 'אתה יכול להרגיש בנוח, אל תילחץ, אתה יודע שזה יכול להיות כיף'. אחר כך הוא אמר לי 'אולי תוריד את המכנסיים שלך, תרגיש חופשי', ואני כמו ילד שלא מבין הורדתי את המכנסיים.

"ישבתי שם ולא ידעתי איך לפרש את הסיטואציה שאליה נקלעתי. ככה זה נמשך כמה שעות אל תוך הלילה. מיד עם אור ראשון ביקשתי ללכת לקנות לי משהו לאכול. הוא נתן לי כסף והיה בטוח שאחזור, אבל משהו גרם לי לרוץ לעלות על האוטובוס ולחזור הביתה".

"המחשבות רודפות אותי"
לאחר אותו לילה החליט מ' שלא ישתף אף אחד מבני משפחתו במה שעבר עליו. "אתה צריך להבין שאצלנו בבית אין תשתית לספר דברים מהסוג הזה", הוא מסביר. "אף אחד לא באמת יישב עם ילד קטן וישמע את הסיפור שלו.

"היום אני מבין שההדחקה הזו גרמה לי לחיות חיים לא נורמליים, חיים של רצון מטורף לשלוט בכל מה שקורה. בניתי עולם שבו אני יודע איפה ומתי כל דבר צריך להיות. כל דבר קטן שחורג מהסדר גורם לי להשתגע. לדוגמה, דוח חניה שנחשב לדבר רגיל בחיי היום מכניס אותי לסחרור.

"זה לא עוזב אותי גם בדברים אחרים. אני תמיד חושב שמנסים לקחת לי משהו או לעבוד עלי.

"פעם אני ואשתי רצינו לקנות מוצרי חשמל וכולם אמרו שיש מחירים טובים בחנות מסוימת, אבל לא יכולתי להאמין לזה, אז עשיתי השוואות מחירים ונסעתי לכל מיני חנויות ודברתי עם עשרות אנשים, הכל כדי לנסות ולשלוט במה שקורה"
.
מ' מסביר כיצד הדבר פוגע גם במערכת היחסים. "בכל פעם שאשתי קונה משהו שמחוץ לתוכניות אני נכנס איתה לוויכוח סוער. אחר כך אני יושב עם עצמי ומנסה להבין למה התנפלתי עליה ככה, למה מגיע לה להתמודד עם חוסר הסבלנות שלי ומה היא אשמה. זה כל הזמן רודף אותי".

אחרי שנים של חיים בצל האירוע הקשה בילדות, החליט מ' לפתוח את הסיפור למכריו. "סיפרתי לאשתי על מה שקרה לי אחרי שקראתי את הכתבה.

"אני מרגיש את הזיכרון הזה כל רגע. המון פעמים אני לא מגיע הביתה אחרי העבודה אלא הולך להתבודד במקומות שונים, שומע איזה שיר טוב ומנסה להתנתק מכל המחשבות שרודפות אותי".

נכון להיום למ' אין ילדים, אבל לדבריו זה הפחד הגדול ביותר שלו. "אני כל הזמן חושש שלילדים שלי לא יהיה אומץ לבוא ולספר לי אם חס וחלילה משהו כזה יקרה להם. זו החרדה הכי גדולה שלי. אין בי כעס על ההורים שלי, אלא תסכול ורחמים, כי אנחנו חיים בחברה שבה הדברים הללו לא יוצאים החוצה".

דבריו של מ' מקבלים משנה ת