צילום: יואב זיתון ביום ראשון האחרון שידרו בתכנית התחקירים 'עובדה' את סרטו של הכתב עמרי אסנהיים שהביא זוויות חדשות מאסון הנגמ"ש בסג'עיה במהלך מבצע צוק איתן, אסון שגבה את חייהם של שבעה לוחמים.

עוד בדעות של mynet:
עו"ד של חצרוני: כועסת על הצבועים, לא עליו
טור דעה: לא כולם ראויים להורות
טור דעה: חלום השלום ייאלץ כנראה לחכות

צפיתי בתכנית ונזכרתי, נזכרתי בימים בהם היינו מטפלים בתקלות נגמ"ש חוזרות ונשנות גם במהלך פעילות מבצעית. הרומן שלי עם נגמ"שים החל מייד לאחר הגיוס, גויסתי לגדוד ממוכן, גדוד דוכיפת שעיקר ניודו הוא על גבי נגמ"שים, שעות על גבי שעות צברנו בכלי הישן הזה.

על מנת להמחיש למי שלא נסע בנגמ"ש (נושאי גייסות משוריין) ומבלי לחשוף יותר מדי פרטים רק אספר כי מדובר בקופסת ברזל שנעה ברעש מחריש אוזניים, היכולה להכיל כמות של עד עשרה לוחמים, ללא חלונות. היחידים מבין החיילים שרואים את המתרחש בחוץ הם המפקד והנהג. שאר הלוחמים ספונים בתא הרלוונטי ולא מודעים למתרחש בחוץ. יכולות ייצור האש של הנגמ"ש רחוקות מאוד מיכולות ייצור האש של כלים אחרים, בסלנג הצבאי נגמ"ש נקרא גם מונית שירות, כשמו כן הוא, מיועד להעביר לוחמים ממקום למקום.



התחקיר של אסנהיים החזיר אותי בבת אחת לימים בהם היינו עוטפים את הנגמ"שים בשקי חול כדי לייצר עוד שכבת הגנה קטנה שלא מוסיפה הרבה למיגון אבל מוסיפה לא מעט לביטחון העצמי. בהן צדק שאני לא משקר, בבוקר ובצהריים היינו ממלאים שקי חול עם אתי חפירה אולי עשרים, אולי שלושים שקים, ולאחר מכן היינו קושרים אותם באמצעות חוטי ברזל מסביב לנגמ"ש. בלילה לאחר קבלת פקודות היינו נכנסים לרמאללה או ג'נין. משקרים אותנו ואת החיילים, והיו גם אילתורים חביבים, ידית הפתיחה של הכבש האחורי לא נפתחת? אין בעיה קת הנשק תעשה את העבודה. הקשר הפנימי של המפקד עם הנהג אבד? אין בעיה מקל מטאטא תמיד יעזור, מכה בגב מסמנת לנהג לעצור, מכה נוספת כדי להאיץ וחוזר חלילה.

הנגמ"ש שחטף את טיל ה-RPG בסג'עיה וגבה את חייהם של שבעת הלוחמים הוא מסוג שכבר שנים לא מיוצר בארץ או בעולם, ואם נדייק, אז נגמ"שי ה-M113 נכנסו למערך הלוחם האמריקאי כבר בשנות ה-60, לישראל הם עשו עלייה במהלך שנות ה-70.

אי אפשר להבין מה עובר על משפחות ההורגים לאחר שראו את המחדלים שהובילו לאסון, כמה תמרורי אזהרה היו צריכים להופיע בדרך בכדי שמישהו בצמרת הפיקודית יבין שהנגמ"שים הללו לא יכולים להיכנס לשטח בנוי רווי במטוליRPG .

ואחרי כל זה דבר אחד ברור לי, מותם של דניאל פומרנץ, שון מונדשטיין, שחר תעשה, בן וענונו, מקס שטיינברג, אורן נוח ואורון שאול לא היה לשווא. הם נשלחו להגן על תושבי מדינת ישראל ועם הציוד שסופק להם הם עשו את כל שביכולתם על מנת לעמוד במשימה.

הכותב מתגורר בחשמונאים, שירת בגדוד דוכיפת.