צילום: שלומי כהן 22 חולי דיאליזה, הסובלים ממחלת כליות קשה, מטופלים במכון הדיאליזה שבשכונת גבעת שאול. אלא שהעירייה לא טרחה להקצות עבורם מקומות חנייה לנכים, ולחולים התשושים אין ברירה אלא להחנות את רכבם במקומות אסורים.

השקר הגס של פקח החניה
הסמכות החדשה שתינתן לפקחים
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

"עשרות דוחות חנייה נרשמו לנו במהלך השבועות האחרונים", מספר יורם יחיה, אחד המטופלים במכון. "אתה יוצא מטיפול דיאליזה שאורך בין שלוש לארבע שעות, מרגיש סמרטוט ובקושי עומד על הרגליים, ניגש למכונית ומה אתה מוצא? דו"ח חנייה על סך 250 שקלים".



יחיה (72) נזקק לטיפול דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, המתבצע במכון לדיאליזה שנמצא בבית הראל שבגבעת שאול. אלא שבנוסף לבעיות הרפואיות הקשות שאיתן הוא מתמודד מדי יום, עליו גם להתמודד עם העובדה שהעירייה לא הקצתה מקומות חנייה לנכים בסמוך למכון הדיאליזה, זאת למרות שכל 22 המטופלים המגיעים למכון מחזיקים בתעודת נכה.

לדברי יחיה, הדיאליזה מתבצעת שלוש פעמים בשבוע בשלוש משמרות מהשעה 7 בבוקר ועד השעה 10 בערב. "אני בקושי עומד על הרגליים", הוא מודה. "הקושי הגדול הוא בתום טיפול דיאליזה, שהוא טיפול קשה ביותר המחליש אותך עוד יותר".

בסמוך למכון קיימת חנייה אחת לנכים בסוף הרחוב, אבל היא מרוחקת מאוד מהכניסה. התוצאה: לחולי דיאליזה רבים כבר נרשמו דוחות חנייה עקב חנייה בניגוד לחוק. "לא פעם ולא פעמיים הגעתי לטיפול ולא מצאתי חנייה ברחוב, אז נאלצתי להעמיד את המכונית במקום אסור כי ההליכה קשה לי", מודה יחיה. "בנוסף, מדובר באזור צפוף ביותר שקשה למצוא בו חנייה בגלל ריבוי המשרדים".

כעת מבקשים המטופלים שהעירייה תקצה שש חניות נכים משני צידי הכביש, שלוש מכל צד, עם עמודים ובהם מספרי המכוניות המורשות לחנות.

העירייה: "על פי התקנות אמורות להיות חניות המוקצות לבעלי מוגבלויות. האגף לשירותי חנייה בעירייה קבע פגישה עם הגורמים המעורבים כדי לבחון אפשרות להקצות חנייה לנכים בשטח הציבורי. חשוב לציין כי לבעלי תו נכה קיימת אפשרות לחנות בחנייה מוסדרת כחול לבן בכל מקום בעיר".