צילום: shutterstock מצד אחד, משרד החינוך אוסר עליהם לתקשר עם תלמידיהם ברשתות החברתיות פרט לנושאים מקצועיים. מצד שני הווטסאפ הפך כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהיחסים בין המורים לתלמידים, והשיחות בו כוללות לא פעם ביטויים פוגעניים. המורים בירושלים מספרים שהם מוצאים את עצמם נתונים במלכודת הרשתות החברתיות ומתקשים לעמוד בהנחיות של משרד החינוך, ודורשים: "אפשרו לנו להיות ברשתות החברתיות, כדי לקדם דיאלוג משמעותי"

התירוץ המדהים של המורה שנעל את תלמידיו במקלט
הפתעה: איזה מורה רוצים בצור בהאר?
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

מורה או חבר? מאז שהרשתות החברתיות פרצו אל חיינו כרוח סערה ושינו את אופן היחסים ודרכי התקשורת, עלו על פני השטח לא מעט שאלות ודילמות בעייתיות בכל הנוגע ליחסי מורים ותלמידים. אנשי חינוך רבים בעיר משתתפים בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק ביחד עם תלמידיהם, אף שחוזר המנכ"ל של משרד החינוך אוסר על כל התקשרות בין תלמידים ומורים ברשתות החברתיות אם היא אינה קשורה לנושאי הלימודים. כתוצאה מכך ההיררכיה בין המורה והתלמיד מיטשטשת, עד כדי שיח 'סחבקי' שמערער את גבולות הסמכות.



בו בזמן מנהלים ומחנכים מבינים שאם אכן ישכילו להשתמש ברשתות החברתיות לצרכים מקצועיים בלבד, הם יוכלו ליצור דיאלוג משמעותי עם התלמידים ואף לזהות בזמן אלימות ברשת ולסכל אותה.
השבוע, עם פתיחת שנת הלימודים, הציף מנהל בית ספר בירושלים את הנושא ושלח פנייה לשר החינוך נפתלי בנט: "אפשר לנו להיות בווטסאפ באופן שאינו חורג מחוזר מנכ"ל, לטובת קידום דיאלוג משמעותי".

אלפי מורים עוברים על התקנה
ביום שלישי שעבר נהרו תלמידי הבירה אל ספסל הלימודים והחלו את יומם הראשון בבית הספר אחרי חופש גדול ממושך. את אותה דרך לבית הספר עשו גם המנהלים וצוותי ההוראה, אך עבורם היה החופש זמן למחשבה ולהכנות לקראת השנה החדשה.

עם פתיחת שנת הלימודים שיגר אחד ממנהלי בתי הספר בעיר מכתב לשר החינוך נפתלי בנט, שבו ערער על דרישות חוזר המנכ"ל הנוכחי שאסר על התקשרות בין־אישית בין תלמידים למורים ברשתות החברתיות. "אני מנהל תיכון של כ־800 תלמידים בירושלים", כתב. "אני כותב בעניין חוזר מנכ"ל הנוכחי בנושא הרשתות החברתיות, שאוסר על כל אינטראקציה בין מורים לתלמידים ברשתות אלה (כולל ווטסאפ, אגב). סבורני כי ההנחיה אינה פועלת לטובת קידום דיאלוג משמעותי, ויש לה מחירים מיותרים מבחינת האפשרויות ליצור תקשורת בריאה וחיובית.

"משמעות הדברים, למשל, היא שאלפי המורים (ועשרות אלפי הקבוצות) שמקיימים קבוצה סגורה סביב מקצוע/שיח חינוכי בלבד, עוברים על התקנה. או דוגמה אחרת - אם מורה נתקל באלימות תלמידים ברשת, שהיא מינורית ולא נחשבת סיכונית, אסור לו לטפל בה (או במצב משפחתי כגון מוות במשפחה שאליו נחשף המורה בעקבות פרסום ברשת חברתית). דוגמה נוספת, מגוחכת ממש - אסור לקיים קבוצות ווטסאפ, למשל לקבוצת מגמת פיזיקה, שבה משתפים צילומים של תופעות פיזיקליות. נדמה שמדובר בכיסוי משפטי עבור המשרד ותו לא. בחוזר שיש בו סעיפים שסותרים לדעתי את חירויות המורה והתלמיד, ובעיקר בבריחה מאחריות ומניעת דיאלוג ממי שרוצה לקחת אחריות".

דברים דומים לאלה עלו בזמנו לדיון בעירייה בין המנהלים לבין מומחי נטיקט (אתיקה ברשת; י"פ), עם ייעוץ משפטי ונייר עמדה מסודר שהוגש בזמנו לשר החינוך דאז גדעון סער. בסיום מכתבו הסביר המנהל: "אני סבור שיש לשקול מחדש את ההנחיות ולא להפוך את העוסקים במלאכה ושומרי הסף ללעג, אלא לגבות אותנו בעבודת החינוך ובשיח עם התלמידים".

לפקח מבפנים
בעקבות המכתב הצטרפו מנהלים, מחנכים ומורים נוספים לדברי מנהל בית הספר, וקראו אף הם למשרד החינוך לאפשר להם להשתמש ברשתות החברתיות בלי לעבור על התקנה. "השיח של התלמידים בווטסאפ אינו נתון לפיקוח, ודווקא כאשר המורה נמצא עם התלמידים שלו בקבוצות הפייסבוק והווטסאפ יש לו אפשרות לשלוט על התכנים ולפקח על הנאמר בהן", אומר יורם חיים, מנהל בית הספר זיו.

יתרון נוסף שהוא מציג נוגע לתקשורת השוויונית והפחות מתנשאת שנוצרת בין תלמידים למורים ברשתות החברתיות. "לא מדובר בגבולות שמתערערים לנוכח הפתיחות, אלא שהסמכות של המורה היום נולדת מתוך קירבה ולא מתוך דיסטנס", הוא מסביר. "בהרבה מובנים הווטסאפ הוא השטח והמורה חייב להיות שם. יש לו אחריות כלפי התלמידים במרחב הזה. חוזר המנכ"ל חייב להתאים את עצמו לטכנולוגיה".

בעמדה דומה מחזיק גם מנהל בית הספר סליגסברג תומר אושרי. הוא מסביר שאי אפשר לאסור על ההתקשרות ברשתות החברתיות, היות שזאת השפה שבה בני הנוער מדברים. "הרשתות החברתיות הן חלק מהדנ"א של התלמידים. השאלה היא האם אתה שם את המורה מחוץ למעגל או בתוכו. לדעתי אחת הדרכים שבהן אתה יכול למנוע בריונות ברשת