צילום: אלי מנדלבאום בוקר יום שני השבוע נפתח בהפגנה סוערת מול משרד האוצר, שיזם וארגן ראש העירייה ניר ברקת. עובדי העירייה נקראו להתייצב לעצרת מחאה נגד "עמדתו של משרד האוצר וסירובו לסייע לירושלים בתקציב". שלטי חוצות נגד השר משה כחלון נתלו ברחבי העיר וגם משאיות הזבל גויסו לקרב. אך האם מדובר רק במאבק כספי לטובת העיר? לא בטוח. בעיני רבים מדובר במהלך כפול: ברקת יגייס כסף לעיר אבל גם יזכה בתגמול פוליטי.

האם ברקת בדרך להקמת מפלגה חדשה?
צפו: הפלש-מוב של ניר ברקת ברכבת הקלה

וכך הקמפיין נגד כחלון נראה השבוע כמהלך פוליטי מובהק - יריית פתיחה בקמפיין מתוכנן ומתוזמן היטב לקראת היעד החדש: תיק בממשלה.

כלפי חוץ ברקת דחה במהלך ההפגנה את הטענה שהקמפיין נועד לקדם אותו במירוץ לפוליטיקה הארצית: "אני נשאר בעירייה", הכריז בתוקף. אבל במחצית השנייה של הקדנציה שלו כראש עירייה נראה שהוא נושא כבר את עיניו גבוה יותר - לזירה הלאומית. גם מקורביו אומרים שהסבירות שהוא יתמודד לקדנציה שלישית בראשות העירייה עומדת על 25 אחוז בלבד. "75 אחוזים שהוא מתקדם לליגה הארצית", אמר השבוע אחד ממקורביו.



ברקת מחמם מנועים וכל הסימנים מראים שזה הולך להיות בליכוד, שכן כבר תקופה ארוכה אנשיו הקרובים מנסים לגייס עוד ועוד מתפקדים. בסביבתו מצביעים על המטרה: להיות שר בכיר. השאלה הגדולה עכשיו: האם הוא באמת יצליח? או שמא הוא מתכנן מהלך קיצוני וירוץ בכלל ברשימה עצמאית. כך או כך, ברקת כבר החל באחרונה לערוך סקרים כדי לאמוד את מצבו.

1. קמפיין 2011. מיליון שקל מכספי העירייה שולמו בינואר 2011 על קמפיין נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. ברקת יצא בקמפיין גרנדיוזי תחת הסיסמה 'אסור לאבד את ירושלים', שכלל מודעות בעיתונות הארצית והמקומית ושלטי חוצות. לצורך הקמפיין שכר ראש העירייה את שירותיו של היועץ האסטרטגי ארתור פינקלשטיין, שליווה את נתניהו במערכות הבחירות לראשות הממשלה.

גם אז הכחישו ברקת ומקורביו את הטענה שראש העירייה לוטש עיניים לזירה הארצית, אבל התחושה היתה שברקת מכין את עצמו לקריירה פוליטית חדשה. במקביל רשם הקמפיין הצלחה: התקציבים לירושלים גדלו, כולל מענק האיזון לבירה שעלה מ־132 מיליון שקל ל־180 מיליון, ויחסיו עם נתניהו נראו קרובים מתמיד. בבחירות המקומיות נתניהו לא הוציאו הודעת תמיכה במועמד הליכוד לראשות העירייה משה ליאון, ובבחירות הארציות תמך ברקת בנתניהו. הדבר השתלם לברקת.

2. ההבטחה שהופרה. במסיבת עיתונאים משותפת שערכו נתניהו וברקת שלושה שבועות לפני הבחירות אמר ראש הממשלה: "אני אשמור על תיק ירושלים במשרד ראש הממשלה תחת הנהגתי ובעבודה של שיתוף פעולה הדוק יחד איתך, ראש העירייה, כדי להמשיך את הפיתוח של ירושלים. זו ההתחייבות שלי לתושבי ירושלים". ההבטחה ניתנה לאחר שברקת והשר לענייני ירושלים דאז נפתלי בנט לא ראו עין בעין נושאים רבים הקשורים לעיר.



ברקת היה מרוצה. אבל כעבור זמן קצר התברר שנתניהו הפר את הבטחתו. משחק הכיסאות המוזיקליים בהרכבת הממשלה חייב אותו לקחת מזאב אלקין את המשרד לעניינים אסטרטגיים, כדי לשכנע את גלעד ארדן להיכנס לממשלה. הפיצוי היה שבנוסף לתיק הקליטה הוא קיבל גם את המשרד לענייני ירושלים.

ברקת זומן לשיחה לילית בלשכתו נתניהו, והתבשר על הדברים. הוא רתח מזעם והגיב בחריפות: "ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתי וסותרת את התחייבותו של ראש הממשלה ואת החלטת הממשלה. ירושלים אינה פרס ניחומים לאף אחד. שיקולים פוליטיים צרים יביאו לבזבוז של כספי ציבור ולבירוקרטיה מיותרת שיקשו על העבודה המשותפת של הממשלה והעירייה בקידומה של ירושלים".

3. כחלון על הכוונת. האירועים הבטחוניים הקשים בעיר במהלך מבצע צוק איתן, שהתגברו בחודשים האחרונים עם גל טרור הסכינים, החזירו את ברקת לכותרות והקפיצו אותו לתודעה הציבורית. הוא התעקש להגביר את נוכחות השוטרים והחיילים בעיר, הגיע חמוש לכל זירות הפיגועים, הצטרף לדיוני הקבינט הביטחוני וישב בכל הפורומים המשטרתיים. ברקת הצטייר בעיני אזרחי המדינה כלוחם למען ביטחון תושביו וכאדם רהוט וייצוגי.

אבל המצב הבטחוני הקשה בעיר, שגרם לקריסה של בעלי העסקים, הוביל את ברקת גם לדרוש תקציבים נוספים לבירה. הוא ניסה להיפגש עם כחלון, אך זה סירב ומקורביו אמרו שראש העירייה צריך להיפגש עם השר שאחראי על ענייני ירושלים זאב אלקין.

ברקת לא ויתר, אך נכשל שוב ושוב. הוא פנה לחבר הנהלת העירייה הטרי משה ליאון וביקש שינסה להסדיר לו פגישה עם שר האוצר, אך כחלון סירב. כך היה גם עם איל המרכולים רמי לוי, שניסה ללא הצלחה לתווך בין השניים. אפילו הקשר הטוב בין שניים מחברי רשימתו של כחלון 'כולנו' - חברי הכנסת רועי פולקמן ורחל עזריה - לא הועיל. עזריה טענה השבוע שהיה ניתן לעבוד אחרת. "אפשר ה