צילום: שלומי כהן גיא בן־חמו שאביו יוסף לקה באירוע מוחי ומאז הוא מוגבל ניידות, מנסה כבר מתחילת השנה להנגיש את הדירה שבה מתגורר האב, אלא שבמחלקת הנגישות בעירייה לא ממהרים לפתור את הבעיה. האב נאלץ לעלות כ־40 מדרגות כדי להגיע לביתו. מהנדס שנשכר לתכנון ההנגשה קבע כי בין שני הבתים במתחם קיים שטח שמאפשר את הנגשת הדרך באמצעות וסלילת שביל שישווה בין מפלס הרחוב לזה של בניין המגורים.

העונש על טיפול הדיאליזה: דו"ח חניה
ליין חדש: מסיבה עם בליינים נכים

אלא שכאן, לטענת המשפחה, החלה סאגה בלתי נגמרת. בתחילה השיבו בעירייה כי המתחם שעליו חשבו לסלול את הכביש הוא פרטי. חלפו חודשיים והתברר שהעירייה טעתה, ומדובר בשטח ציבורי. אלא שאז טענו בעירייה כי אין תקציב להנגשה, ויש לחכות לתקציב 2016.



באגף לנגישות הציעו לבדוק בביטוח הלאומי אפשרות לקבל מימון למדרגון שמותאם לכיסא הגלגלים הספציפי ויכול לעזור בשינוע הכיסא גם במדרגות בתוך הבניין, שאין בו מעלית.

בתחילת החודש התקיים דיון בנושא בלשכת מהנדס העיר, אך גם ממנו לא באה הישועה והוחלט שוב שאין היתכנות הנדסית להקמת רמפה תקנית.
גיא, שמתגורר עם אביו: "אבא שלי תקוע בבית. הוא יושב בבית ומצביע על החלון כי הוא רוצה לצאת, ואני ואמא שלי מזילים דמעות כי אנחנו לא יכולים לאפשר לו את זה".

העירייה בתגובה: "פנייתו של מר בן חמו הגיעה באמצע אוגוסט, נבדקה ברצינות וברגישות ונענתה באמצעות מכתב תשובה ממהנדס העירייה כעבור חמישה ימים. יש לציין כי בשלב הוצאת התשובה אל מר בן חמו, טרם הוגשה חוו"ד מטעם יועצת נגישות השירות. ההתייחסות הראשונית לגישה אל הבניין כשטח פרטי הייתה טעות בתום לב .

"התקיים סיור עם אדריכלית מורשת לנגישות מבנים, בנוכחות דודתו של מר בן חמו. לאחר הסיור התברר כי אין היתכנות הנדסית לביצוע הרמפה. באוקטובר התקיימה פגישה של מספר גורמים ורשויות בלשכת מהנדס העיר, על מנת לבחון סיוע למשפחה.

"סוכם כי לא ניתן להנגיש את המעבר בפגישה נדון גם נושא המעבר הציבורי – וסוכם כי לא ניתן להנגיש את המעבר הציבורי ברמפה. במעבר הציבורי יש להתקין מכשיר עולה מדרגות (זחליל) ומבחינה חוקית אין באפשרות העירייה לממן אמצעי תנועה/הנגשה פרטי לתושב. נציגת מחלקת הנגישות נמצאת בקשר עם אדריכלית מטעם בן חמו, אשר ביקשה סיוע וייעוץ לגבי הגשת היתר להקמת מעלון, בתוך מגרש המגורים אל הדירה וממשיכה לסייע וללוות את האדריכלית בנושא".