צילום: שלומי כהן אזור שוק מחנה יהודה, יום רביעי: על השלט הדיגיטלי שמראה כמה מקומות פנויים יש בחניונים שליד השוק מופיע המספר 1,280. ביום שלישי לאחר מכן, בשעה אחרת של היום, המספר שמופיע הוא עדיין 1,280. ברור כי ההסתברות לכך קטנה, אבל מאחורי המספר מסתתר סיפור גדול. מתברר כי מרבית החניונים במרכז העיר, שעליהם נשענים נתוני המקומות הפנויים, כלל אינם מחוברים למערכת מחשב, ולדברי כמה בעלי חניונים, הנתונים שמוצגים על השלטים פשוט מופרכים.

העונש ההזוי על חולי הדיאליזה
השקר הגס של פקח החניה

זאת ועוד: בחלק מהמקרים מספר מקומות החניה שמופיע על גבי השלט גדול מהתפוסה המרבית שמציעים החניונים באזור, ואם יש חניון מחובר, המספרים הנוגעים לו לרוב אינם קשורים כלל למציאות.




הכוונה מאחורי מיזם השילוט הדיגיטלי טובה: לאפשר לנהגים לבחור חניון באזור העמוס של מרכז העיר בלי שייאלצו להתרוצץ בין כמה חניונים, ובכך לחסוך זמן יקר וכן למנוע זיהום אוויר.
לצורך הפרויקט הושקעו מיליוני שקלים בציוד שמטרתו לאסוף נתונים מכל חניון וחניון, להעביר אותם למערכת מחשב מסודרת ולהציג אותם בפני הציבור. היוזמה הגיעה מתל אביב, שם המערכת פועלת בהצלחה רבה כבר יותר מעשור.

ואכן לרוב החניונים המרכזיים בלב ירושלים הגיעו ה'מוחות' שאמורים להעביר את הנתונים, אך חלקם לא חוברו כלל למערכת המרכזית. התוצאה היא שיש שלטי הכוונה שהמספרים המופיעים עליהם אינם נותנים תמונה נכונה של המציאות בשטח, וזאת בלשון המעטה.

ומה קורה כאשר יש חניון שכן דאגו לחברו למערכת? קחו לדוגמה את חניון ממילא. בחניון הזה המערכת מחוברת, אך לטענת מנהלי החניון הנתונים אינם משקפים כלל את המציאות. לדוגמה: במקרה שהחניון היה מלא לגמרי השלט בחוץ הראה כי יש בו 600 מקומות חניה פנויים.

אחת השאלות הקשות העולות מפרשה זו היא איך מתעדכנים המספרים הנוגעים למקומות החניה הפנויים אף שרוב החניונים במרכז העיר אינם נכללים כלל בחישוב. השבוע תמהו כמה בעלי חניונים שעמם דיברנו מהיכן בדיוק מגיעים הנתונים.

"המספרים במרבית השלטים 'מתעדכנים' מדי מספר שעות", מסביר אחד מבעלי החניונים, "וזה יוצר אשליה של מערכת אמינה ומעודכנת. אבל מי שמתמצא בתחום ויודע את המספרים, פחות או יותר, מבין שהנתונים על השלט רחוקים מהתמונה האמיתית".

בנוסף לכך, המספרים המעוותים הם גם תוצאה של סגירת חניונים רבים במרכז העיר לאחרונה שהמערכת כלל לא עודכנה בהם.

יוספה שטיינר, שמחזיקה חניון מקורה בשטח של 3,000 מ"ר בין הרחובות הלל ושמאי: "המערכת הותקנה אצלי בעבר ועבדה. לפני כמה שנים ביצעתי שיפוץ במקום, ובמהלכו, בהסכמת החברה שמתפעלת את הציוד, המתקנים הוצאו מהחניון, ועד היום הם לא הושבו".

העירייה: "מערכת ההכוונה האוטומטית עובדת על בסיס מידע בזמן אמת המועבר באמצעות תקשורת סלולארית לשלטים. מבדיקות עולה כי המערכת מתפקדת בצורה תקינה ואין כוונה להחליף את החברה המתפעלת. הן המערכת והן עבודת החברה מפוקחות על ידי מפקחי המרכז המטרופוליטני לניהול תנועה ותחבורה ציבורית, וכמו בכל מערכת, כל ליקוי שנמצא מתוקן בהתאם לחוזה. עלות הפעלת המערכת מסתכמת ב־300 אלף שקל בשנה, הכוללים הוצאות תפעול שוטפות וקבועות.

"החניונים בהם התגלתה בעיית אמינות נתונים שייכים כולם לאותו הבעלים. על מנת לאכוף חוסר שיתוף פעולה מצד בעלי החניונים, ולהבטיח העברת מידע אמין ומדויק בזמן אמת, בימים אלו מוסיפה העירייה תנאי לרישיון העסק אשר יחייב כל בעל חניון בהתקנת מערכת עצמאית לשילוט, בקרה והכוונה לחניונים שתחובר למרכז ניהול התנועה של ירושלים (מנת"י) אשר יפקח מצדו על כל המערכות.

"יש לציין כי עיריית ירושלים משקיעה זמן ומאמצים על מנת להבטיח את תקינות ויעילות מערכי התחבורה והחנייה העירוניים".

חברת המועצה עינב בר: ״שילוט ההכוונה לחניונים הוא חשוב לעסקים ולתושבים בירושלים, ומקל באופן משמעותי על מלאכת איתור החנייה, שהפכה ללא פשוטה באזור מרכז העיר ובשוק. כולי תקווה כי מערכת השילוט פועלת באופן מלא ומחוברת למערכות של כלל החניונים. אם לא אלה פני הדברים, מדובר בהטעיה חמורה ובבזבוז כספים רשלני, ועל האחראים לכך לפתור את הבעיה ולהביא את המערכת לפעילות מלאה ותקינה".