צילום: עטא עוויסאת "ידיעות אחרונות" המחשבה להסדיר את מעמדם של עובדי העמותות וחברות הבת העירוניות כגון 'רנה קאסן' וחברת 'אריאל', עלולה להביא את מספר עובדי העירייה לכמות חסרת תקדים של קרוב ל-11,000 מועסקים. למעשה, מדובר בגודלם של לא מעט יישובים בישראל.

איפה מתפללים המוסלמים בכיכר ספרא?
מדוע וכיצד הפך בית העירייה לבונקר?

לפני יומיים (יום ראשון) התקיימה פגישה לילית במשרד האוצר כדי לנסות ולצאת מהמבוך אלי נקלעה העירייה. הפגישה ערכה כשעתיים, ומתוכם במשך כ-40 דקות נכח גם שר האוצר משה כחלון. בדיון השתתפו מרבעית הגופים שאמורים להיפגע ממדיניות הקיצוץ של העירייה.



בין היתר נכחו בפגישה יושבי ראש המינהלים הקהילתיים, נציגי ועד ההורים המרכזי של מערכת החינוך, יו"ר המרחב בהסתדרות דני בונפיל ועובדים סוציאליים המועסקים בעירייה בתנאים של עובדי קבלן.

כזכור, בסוף השבוע שעבר איים ברקת כי אם האוצר יעמוד בסירובו ולא יעביר את התוספת התקציבית הדרושה לאיזון התקציב, הוא יאלץ לפטר קרוב לאלפיים עובדים. מדובר בעובדים המועסקים כעובדי קבלן בעמותות עירוניות בתחום הסוציאלי, החינוך והמינהלים הקהילתיים.

שר האוצר ציין במהלך המפגש כי היה שמח אילו העירייה הייתה מעבירה את עובדי הקבלן למעמד של עובדים מן המניין, כך שייהנו מזכויות כגון קופות גמל וחופשות.

אם צעד זה אכן התממש מדובר בעלות של לפחות 50 מיליון שקל, שתושת על קופת העירייה. כמו כן מצבת כח האדם העירונית, העומדת כיום על כ-8,000 עובדים תעלה לקרוב ל-11,000, שכן כיום מועסקים למעלה מ-2,500 עובדים במעמד של עובדי קבלן.

בפגישה סוכם על מענק של 499 מיליון שקל, לעומת למעלה מ-600 מיליון שקל שביקש ברקת.

תגובת העכירייה: "עיריית ירושלים מפעילה באמצעות חבורת הבת שלה תוכניות ופרויקטים זמניים בתחומי החינוך, הרווחה, התיירות והתרבות, הממומנים מתקציבים ממשלתיים. העסקת העובדים מותנית בתקצוב הפרויקטים בהתאם למשכו והיקפו של כל פרויקט.

"המשמעות של קליטת עובדי חברות אלו כעובדי עיריית ירושלים הינה משמעותית ביותר וצריכה להתקבל ע"י הממשלה בראייה ארצית ולאו דווקא תוך התמקדות בלעדית בירושלים.

"יחד עם זה יצויין כי בהליך מסודר ובתיאום עם ההסתדרות נקלטים לעירייה עובדי מטה שהועסקו בחברות העירוניות".