צילום: אחמד גרבלי כמעט פי שניים תלמידים לומדים בגנים ובבתי הספר במזרח ירושלים לעומת מספר התלמידים במערכת החינוך הממלכתית והממ"ד. למרות זאת, התקציב השיפוצים ביחס לתלמיד במזרח העיר הוא הנמוך ביותר מבין המגזרים.

תלמידים בלי בית ספר? יש דבר כזה
מי מככבים במסיבות הסיום במזרח העיר

בימים אלה נערכים במינהל החינוך בעיר לקראת שנת הלימודים הבאה ומספר רב של בתי ספר עוברים שיפוץ נרחב. אולם מנתונים שהגיעו לידי mynet ו'ידיעות ירושלים' עולה כי על אף שבמגזר הערבי במזרח העיר, המונה 105 אלף תלמידים (כולל הפרטיים והמוכר שאינו רישמי), חסרים כיום כאלף כיתות וההשקעה בו ביחס לתלמיד היא הנמוכה ביותר משאר תלמידי המגזרים האחרים ובפערים משמעותיים.



לשפץ את השיפוצים
במהלך החופשה משקיעה העירייה יותר מ־46 מיליון שקל בשיפוץ בתי הספר העירוניים הממלכתיים והממ"ד. השיפוץ כולל היערכות כללית לקראת שנת הלימודים הבאה, פתיחת כיתות גן חדשות, שיפוץ חצרות וגני ילדים, עבודות בטיחות, התקנת מערכות לכיבוי אש ועוד. אך על אף שהמגזר הכללי (הממלכתי והממ"ד) מונה את מספר התלמידים הנמוך ביותר מבין שלושת המגזרים (חרדי, ערבי וממלכתי), פחות מ־61 אלף, דווקא בו מושקע מרב סכום השיפוצים. ובמספרים: 730 שקל לכל תלמיד.

לעומת זאת, הסכום שהוקצה לשיפוצים באגף לחינוך חרדי המונה כ־109,289 תלמידים, עומד על 42 מיליון שקלים בלבד. במסגרת תקציב זה נכללים שיפוצי עומק, הוצאות על תכנון וכן שיפוץ גני הילדים. יש לציין שעל פי הערכות של מנהל החינוך החרדי חסרים כיום כ־1,500 כיתות אך גם נתון זה לא משנה את העובדה שתלמיד במגזר החרדי מקבל פחות מתלמיד במגזר הכללי. יחס ההשקעה פר תלמיד במגזר החרדי עומד על 430 שקל.

לפני כחודש סייר צביקה כהן, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך החרדי, יחד עם שר החינוך נפתלי בנט במוסדות החינוך החרדיים בעיר. כהן הציג לבנט את בעיית הצפיפות החמורה הקיימת בכיתות, וטען כי במקרים רבים לומדים 50 תלמידים בכל כיתה. על אף המצוקה, במגזר החרדי השנה נבנו והוכשרו פחות כיתות מאשר בשנה שעברה.

אלא שהסיפור העגום ביותר הוא של מזרח העיר. בעוד שכמות התלמידים כמעט כפולה ממספר התלמידים באגף החינוך הכללי, השקעת העירייה שם היא הנמוכה ביותר – 8.4 מיליון שקל בלבד.

לפני יותר מחמש שנים פסק בג"צ כי על משרד החינוך ועיריית ירושלים לפעול לצמצום הפערים בכל הנוגע לבניית כיתות במזרח העיר, שעמד אז על כ־1,000 כיתות, אך המחסור נותר בעינו. בשנה שעברה נבנו 26 כיתות חדשות בלבד והשנה 50. כמו כן, הוכשרו בסך הכל ארבע כיתות נוספות.

למרות הצרכים ההולכים וגדלים, ההשקעה במזרח לתלמיד עומדת על 80 שקל בלבד.

איפה הכסף?
מנתונים שהגיעו ל"ידיעות ירושלים" מוועדת הביקורת של העירייה עולה תהייה האם חלק מהכסף שמעביר משרד החינוך ומיועד לבתי הספר במזרח העיר מוצא את דרכו לבתי הספר במערב העיר?

מהשוואת נתוני התקציב לשנת 2016 שהעביר משרד החינוך לעומת רשימת ההוצאות עולה כי התקציבים למזרח העיר לא מועברים במלואם ליעדם. כך למשל, לבית הספר תיכון שועפט הכנסות העירייה ממשרד החינוך עומדות על כ־7.8 מיליון שקל ואילו העירייה מעבירה 6.8 מיליון כלומר, יותר מ־900 אלף שקל לא הועברו לטובת אותו מוסד חינוכי. דוגמא נוספת היא בית הספר א־טור בו מתחנכים 1,417 תלמידים. עבור מוסד זה, העירייה מקבלת ממשרד החינוך כ־9 מיליון שקל כאשר על פי הרישומים, בפועל, העירייה העבירה אליו 7.8 מיליון שקל בלבד. בתיכון בית צפאפא נרשם הפער הגבוה ביותר בין הכנסות ממשרד החינוך לסכום שהועבר לבית הספר בפועל: יותר מ־3 מיליון שקלים שלא הועברו ליעדם.

תגובת העירייה: "מדובר באיסוף נתונים חלקי. תקציב השיפוצים הוא הגבוה ביותר השנה במטרה לתת מענה לצרכי כלל המערכת. על כלל מגזריה. ההחלטות על בתי הספר והגנים שישופצו מתבצעות על פי הצרכים בשטח ולא על פי חלוקה למגזרים מראש. מלבד תקציבי השיפוצים, קיימים תקציבי שכירת מבנים בעשרות מיליוני שקלים ותקציבי בניית כיתות לימוד חדשות במאות מיליוני שקלים בשנה (תקציבים שלא קיימים במגזר הכללי).

"העירייה משקיעה מאמצים עילאיים במזרח העיר לצמצום הפערים שנוצרו בחמישים השנים האחרונות. בתקופת ברקת חל שיפור משמעותי במערכת החינוך במזרח העיר ונבנו במזרח העיר ירושלים 800 כיתות לימוד חדשות, פי שש מאשר בתקופת ראש העירייה הקודם אורי לופוליאנסקי. העירייה הכינה תכנית אב לצמצום פערי כתות לימוד בכל המגזרים, ולצורך יישומה נדרשים 2 מיליארד שקל. עקב המחסור בכיתות לימוד נאלצת העירייה לשכור כ- 1500 כיתות בכל המגזרים בהוצאה כספית שנתית של כ 100 מיליון שקל, כאשר שכירת המבנים כוללת גם את שיפוצם.

בהקשר לפערים בתקציב אומרים בעירייה כי הנטען אינו נכון