צילום: רפי קוץ כחייל חרדי הוא ספג השפלות ויריקות, תבע על הסתה את מאייר קמפיין ה'חר"דקים', שיצא נגד אברכים שמתגייסים ואפילו התלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה. אבל אחרי שהשתחרר מצה"ל הוא שינה כיוון והחל לייצג תלמידי ישיבה משתמטים, מאנשי 'העדה החרדית'. עכשיו, לאחר שייצג את סרבן הגיוס הירושלמי, עו"ד מנחם שטאובר מספר על המהפך שעבר ומסביר: "לבחורים האלה אין מה לחפש בצבא"

חרדים: להוציא את החיילות ממרכז הגיוס
פלג חרדי ממליץ לחרדים לפני גיוס: רדו מהארץ

יום ראשון שעבר. עשרות חרדים הפגינו בכיכר השבת בירושלים בעקבות מעצרו של סרבן גיוס בידי המשטרה הצבאית. הרחובות נחסמו, מכולות אשפה הועלו באש וכמה מהמפגינים נעצרו. אבל הסיפור המעניין באמת התרחש דווקא מאחורי הקלעים, אצל האיש שבחר לייצג את סרבן הגיוס - עו"ד מנחם שטאובר.



הוא גדל בבית חרדי, התגייס לצבא וספג במהלך שירותו השפלות ויריקות על רקע קמפיין ה'חר"דקים', שהסית נגד חיילים חרדים. הוא תבע את מאייר הקמפיין והתלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה על אזלת היד של המשטרה. והנה, אחרי שהשתחרר מצה"ל הוא פנה לייצג דווקא משתמטים וסרבני גיוס חרדים. השבוע הוא מספר בריאיון מיוחד על המהפך יוצא הדופן שעבר. "הבנתי שאין שחור ולבן - היום אני חושב שלחרדי אין מה לחפש בצה"ל. הוא לא יישאר חרדי אחרי שירות צבאי".

יריקות בדרך הביתה
שטאובר (26) נולד בירושלים והתחנך במוסדות חרדיים. בשנת 2012, אחרי שהתחתן, הוא התגייס לצה"ל ושירת בפרקליטות הצבאית. באותה תקופה חוקק חוק השוויון בנטל ביוזמת 'יש עתיד' ושטאובר, כמו עוד מאות חיילים חרדים, מצא את עצמו בלב העימות הפוליטי בין החרדים לממשלה. גורמים חרדיים קיצוניים פתחו בקמפיין נגד כל שיתוף פעולה של המגזר עם צה"ל והם קראו לנדות את החיילים החרדים ולהשפיל את מי שבחר להתגייס.

קמפיין ה'חר"דקים' המזוהה עם פלג 'העדה החרדית' הקיצוני, נועד להרחיק את בני המגזר מחבריהם שבחרו לשרת בצה"ל ובמשטרה. הקמפיין כלל דברי הסתה נגד חיילים ולווה באיורים פוגעניים מלווים בכינוי גנאי: חרד"קים (ראשי תיבות של "חרדים קלי דעת"). הקמפיין חלחל עמוק והתוצאות לא איחרו לבוא. החיילים ספגו השפלות, יריקות ופגיעות פיזיות, ולא פעם המשטרה נאלצה להתערב ולחלץ חיילים שהותקפו בדרכם לביתם בריכוזי החרדים בירושלים ובית שמש.

שטאובר עצמו נקלע ללב הסערה בשכונת מגוריו, בית וגן. באחד הימים כששב לביתו לבוש במדים הוא פגש ברבו מהישיבה שבה למד עד נישואיו. "ראש הישיבה כעס על זה שהתגייסתי והעיר לי הערות עוקצניות. הייתי עם מדים וציצית בחוץ, אז הוא הציע לי להסתיר את הציצית מתחת לבגדים. 'אתה עושה חילול השם ומצנן את הקדושה - לפחות תסתיר את הציצית', הוא אמר לי", משחזר שטאובר.

בהזדמנויות אחרות ספג שטאובר השפלות, יריקות ונידוי בקהילה החרדית. "על פי רוב הייתי חוזר לבית בלבוש אזרחי, אבל כשהייתי על מדים תמיד היה איזה מישהו שזרק לי הערה, ירק או צעק עלי שאני מקולקל", הוא מספר.

תביעה על הסתה
בשלב מסוים, כשהתקיפות התגברו, קיבל שטאובר אישור מצה"ל לתבוע את מאייר הקמפיין. באופן תקדימי קצינים וחיילים הורשו להעיד בתביעה ששטאובר הגיש. בבית משפט השלום בעיר טען החייל שהקמפיין מסית לפגוע בעובדי ציבור. בתביעה דרש פיצוי כספי של 30 אלף שקל, לצד התחייבות מהמאייר להפסיק להשתתף בקמפיין המסית.

בתגובה לתביעה ספג שטאובר איומים ונאצות, שמו ומספר הטלפון האישי שלו פורסמו ברבים ובמשך ימים ארוכים היה נתון ללחצים לבטל את התביעה, לצד איומים לפגוע בו פיזית. "לא נעים לקבל שיחות באמצע הלילה, לקבל איומים על חיי ועל משפחתי ולכן ביקשתי מבית משפט להטיל חיסיון על שמי. לצערי בית המשפט דחה את הבקשה", הוא משחזר.

אחרי שני דיונים התחייב המאייר להפסיק להשתתף בקמפיין ולהימנע מפרסומים ואיורים מסיתים. בנוסף ניסח מכתב התנצלות שנשלח לחיילים והעביר לשטאובר את זכויות היוצרים על הציורים. הוא התחייב שאם הקיצונים ימשיכו לעשות שימוש באיורים הוא ימסור את שמותיהם לבית משפט, כדי ששטאובר יוכל לתבוע אותם על פגיעה בזכויות ובקניין האישי שלו.

במקביל שלח שטאובר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה והתלונן על אזלת יד מצד המשטרה מול ההסתה הגוברת נגד חיילים חרדים.

השחרור והתפנית
התפנית הגדולה התרחשה לאחר שחרורו מהצבא. הוא הצטרף כעורך דין לסנגוריה הציבורית, שם נתקל בראשונה בצד השני של המתרס: קיצונים מהעדה החרדית ומשתמטים חרדים שנמנעים מלהתייצב בלשכת הגיוס. עקב ניסיונו בדיני צבא הוא נקרא לייצג אותם. "בהתחלה היו לי דילמות אם לייצג אותם. חשבתי שהם טועים בדרכם ושלא אני הגורם שצריך לעזור להם", הוא מסביר. "חשבתי שכל תלמיד ישיבה צריך לעבור מסלול צבאי כלשהו".
אולם מהר מאוד הוביל אותו עיסוקו ליי