צילום: shutterstock משבר גדול בהוראת השפה האנגלית בעיר: לנוכח מחסור במורים חלק ממנהלי בתי הספר מספרים על הבעיות שאיתן הם נאלצים להתמודד. על הפרק: שכבות שלא למדו אנגלית כלל, העסקה של מועמדים חסרי ידע מתאים ואינספור תלונות.

י-ם: מצוקה קשה במורים לאנגלית בעיר

לפני חודשיים הכריז שר החינוך נפתלי בנט כי כבר משנת הלימודים הקרובה תופעל בבתי הספר היסודיים והתיכוניים תוכנית שתגדיל את מספר הניגשים לבגרות של ארבע וחמש יחידות באנגלית, בדומה לתוכנית שהופעלה בשנה שעברה להגדלת מספר התלמידים הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה. אלא שעכשיו מתברר שחסרים לא מעט מורים לאנגלית ורמת המורים הנוכחיים אינה מספקת כלל. "אני לא מבין איך מכריזים על רפורמה לפני שמישהו בדק את השטח ואם בכלל אפשר ליישם אותה", התלונן השבוע מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר. "חסרים מאות מורים לאנגלית והמצב חמור לא רק בירושלים".



"המצב חמור בעיקר ביסודי"
כמעט חודש עבר מאז שנפתחה שנת הלימודים והרפורמה של השר בנט ללימודי אנגלית יצאה לדרך, אך מנהלי בתי הספר לא יודעים כיצד יצליחו להוציא אותה לפועל. "המצב חמור גם בתיכונים, אבל בעיקר בבתי הספר היסודיים", אומר אחד המנהלים בעיר. מנהל אחר הוסיף כי גם הרמה של המורים הקיימים אינה מספקת. "יש מורים שבכלל לא למדו באוניברסיטה או שהאנגלית היא לא שפת האם שלהם", הסביר. "הם עוברים הכשרה מזורזת ולא רצינית והמצב נראה בהתאם".

מנהל אחר הוסיף: "אצלנו הבעיה היא לא מחסור במורים אלא שהם לא מספיק טובים. אין הרבה מורים שמגיעים מהדיסציפלינה הזו ולכן אתה לוקח מורים בתחילת הדרך או כאלה שיש להם ידע בדקדוק ועושה להם הסבה. קשה לדמיין שהשנה יצליחו לעשות את הרפורמה".

שכבה שלמה לא לומדת
באחד התיכונים בעיר הבעיה היתה כה חמורה עד ששכבה שלמה לא למדה אנגלית במשך שבועיים כי בית הספר לא הצליח למצוא מורה. "המורה שלנו יצאה לשמירת היריון שבועיים לפני פתיחת השנה ופשוט לא הצלחנו למצוא מורה לאנגלית", סיפר המנהל.

"חסרים מאות מורים לאנגלית בארץ ובכלל זה גם בירושלים", מסביר לוי. "מנהלים נאלצים לקבל מועמדים שהאנגלית היא לא שפת האם שלהם וגם כאלה שהם לא בדיוק מורים לאנגלית, והרמה בהתאם. התאגדות המנהלים התריעה על כך כבר לפני שלוש־ארבע שנים. התחננו בפני משרד החינוך שיעשו מיפוי בכל הארץ ויכינו תוכנית חירום שתעודד סטודנטים ללמוד תעודת הוראה באנגלית על ידי תמריצים כאלה ואחרים. לצערי הם לא עשו זאת. במשרד החינוך טענו אז שבתי הספר מלאים בפרחי הוראה, והנה עכשיו אנחנו אוכלים את הפירות של חוסר ההתייחסות שלהם לבעיה".

פרופ' זמירה מברך, נשיאת מכללת דוד ילין, מסכימה שהפתרון הוא תמריצים ומלגות שימשכו סטודנטים ללמוד הוראת אנגלית. "אני חושבת שהכיוון הוא נכון והרפורמה חשובה", אמרה השבוע. "המחקרים מצביעים על כך שככל שלומדים אנגלית בגיל צעיר יותר כך אפשר לשפר את המבטא. עם זאת אני יודעת שחסרים המון מורים לאנגלית ברחבי הארץ ובירושלים בפרט. למורים לאנגלית צריך להיות ידע בשפה, כלומר אוצר מילים ודקדוק. בנוסף חשוב שלא יהיה להם מבטא".

משרד החינוך: "אנו משקיעים רבות בקליטה ובהכשרת מורים מקצועיים לאנגלית, בכל הארץ, בכל הרמות ובכל הגילאים. בשנה האחרונה הגדיל המשרד את מספר הסטודנטים שהוכשרו להוראת האנגלית בעשרות אחוזים, ולאחרונה הודיע המשרד שסטודנטים מצטיינים להוראת האנגלית יקבלו מלגה שנתית בסך 21,000 שקלים".