צילום: רפי קוץ לפרופסור רפאל משולם אין קנאביס רפואי במעבדה. אפילו לא קצת. לכל מי שקיווה להסתדר או להתארגן דרך האיש שגילה את הסגולות הרפואית של הקנאביס או דרך כתבכם הנאמן, מומלץ לחפש דרך אחרת. "אני מצטער לאכזב את כולם, אבל כבר די הרבה שנים אין לנו קנאביס מכל סוג במעבדה", הוא מדגיש בחיוך.

ירושלים: קנביס רפואי בחסות האוניברסיטה העברית

במשך חמישה עשורים פרופ' משולם עונה בסבלנות אין קץ על השאלות ועל הבקשות המציקות האלה. עם זאת, לא ברור עד כמה המבקשים מבינים שבבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים נמצא אחד המהפכנים של עולם הרפואה בדורנו. "אני לא רואה את זה ככה, אבל אני מסכים שהמחקרים בחמישים השנים האחרונות, שהחלו בגילוי היתרונות הרפואיים של הקנאביס, עשויים לשנות את עולם הרפואה".



קנאביס ממפקד התחנה
הקנאביס היה תמיד אחד מצמחי המרפא שכיכבו בסיפורי העם המקומיים. האגדות הבריטיות נוהגות להדגיש כי כשהרגישה המלכה ויקטוריה כאבים בלתי נסבלים, היא חיכתה לקנאביס שיגיע מהודו ויעזור לה לשרוד. בארצות המזרח מספרים על מלך ערבי שנהג להשתמש בקנאביס כדי להתמודד עם מחלת הנפילה שלו. ובמזרח הקדום מכירים את הקנאביס עוד מן הכתבים האשוריים.

ובכל זאת, בעולם הרפואה לא חשב איש לחקור את השפעות הקנאביס, עד שבשנות ה־60 של המאה הקודמת קם משולם, אז מדען צעיר מן הטכניון וחיפש לחקור נושא חשוב. "המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה לחקור את הקנאביס. מדובר בחומר שכבר מימי האשורים ודרך תקופות אחרות בהיסטוריה אנחנו רואים עד כמה הוא שימש תרופה לשיכוך כאבים וריפוי מחלות. אחרי שעשו זאת בקוקאין ובמורפיום, חשבתי שאין סיבה שלא נחקור זאת גם בקנאביס", מסביר משולם.

הבעיה היחידה של משולם הייתה מנין יוכל להשיג כמות כזאת של קנאביס למחקר. "מנהל המכון היה מיודד עם מפקד תחנת המשטרה בעיר. כשביקשתי ממנו להשיג לי כמות כזאת של חומר הוא טלפן למפקד התחנה, וזה הזמין אותי אל התחנה לשתות קפה ולקבל קנאביס", הוא נזכר בחיוך. "אחרי שהוא העביר לי את החומר, נסעתי עם הקנאביס באוטובוס, והנוסעים לא הבינו מה הריח הזה שיש לי בתיק".
כיום מעשה דומה היה כנראה מסתיים במעצר הדדי של מפקד המשטרה ושל משולם, אבל אז הפעולה שלו זיכתה אותו רק בנזיפה ממשרד הבריאות. "מאותו הרגע פשוט עברתי דרך משרד הבריאות לפני שהגעתי לשתות את הקפה שלי עם השוטרים ולקבל את הקנאביס", הוא צוחק. "בשנות ה־60 החיים היו יותר קלים".

תחילת המחקר
עולם הרפואה אינו זר למשולם, שגדל בבית של רופא בסופיה בולגריה של שנות ה־30 וה־40. "דווקא כילד חיינו בצורה מכובדת", הוא משחזר. "אבא שלי היה מנהל בית החולים היהודי בסופיה ושימש נשיא ההסתדרות הציונית 'מכבי'. את התפקידים האלה הוא עשה בהתנדבות, לא כמו בישראל שכל תפקיד כזה הוא תוספת במשכורת. מה שכן, אפשר לומר שבית החולים היה ברמה גבוהה מאוד".

כיאה למעמדו בסופיה קיבל רפאל משולם את החינוך היוקרתי ביותר שיש, עד שבשנת 1939 השתנו התוכניות בדרך לא צפויה. "כילד למדתי בבית הספר האמריקאי, וכשפרצה המלחמה ניצל אבי את מעמדו ושימש רופא מקומי. אחר כך, כשחברה בולגריה לגרמניה, הוא עבר מכפר לכפר ותפקד שם כרופא מקומי. לכל אורך התקופה הזאת נדדנו איתו לכל מקום".

בבולגריה אמנם לא היו מחנות השמדה, אך לקראת סוף המלחמה תכננו הנאצים לשלוח לשם את היהודים ששהו במחנות הריכוז המקומיים. ברגע האחרון נמנע המהלך הזה.

על אף מעמדו, גם אביו של משולם נשלח למחנה ריכוז בבולגריה בימיה האחרונים של המלחמה, אך שוחרר במהרה. כשהסתיימה המלחמה נשאר רפאל בבולגריה כדי להשלים את התואר בהנדסה כימית, ורק אחר כך עלה לארץ והשלים את התואר בביוכימיה באוניברסיטה העברית. "הרבה חושבים שאני רוקח, אבל האמת היא שאני בכלל כימאי", הוא מקפיד להבהיר.



לאחר השלמת התואר התגייס לצבא, ושם עסק בהשפעות הכימיות של קוטלי חרקים, הכיר את דליה בורוביץ, רעייתו לעתיד, וגם את גדול המרגלים מרקוס קלינגברג, שהיה אחד האחראים עליו. "מרקוס היה אדם יעיל מאין כמוהו. הוא שלט בכל פרט ופרט ודאג שכל הצרכים שלי ושל שאר החוקרים יסופקו. אני חושב שזו הסיבה שהוא גם היה יכול להיות מרגל מוצלח", הוא נזכר.

עם ההשכלה של משולם ועם ניסיונו הצבאי הייתה דרכו אל הטכניון קצרה. כשהחליט לחקור את הקנאביס הוא הבין שהמפתח הוא לבודד את כל המרכיבים שלו שנקראים קנבינואידים ולבחון את ההשפעה שלהם. משולם, עם יחיאל גאוני, הצליח לבודד שני מרכיבים בקנאביס שמשפיעים על גוף האדם. "הצלחנו לבודד את ה־THC, שהוא המרכיב הפסיכו־אקטיבי היחיד בקנאביס, ואת הקנדביול, שהוא מרכיב לא פסיכו־אקטיבי של הקנאביס".

ועכשיו בעברית. ה־THC מסייע להרגעת כאבים, להתמודדות עם בחילות והפרעות שינה וליצירת תיאבו