צילום: דניאל ויינשטיין שישי שעבר היה אמור ליפול דבר בירושלים: השקתו של הערב הראשון של פרויקט 'פתוח לשבת', יוזמה של צעירים ירושלמים שבמסגרתו יקיימו ערבי תרבות שומרי שבת לכלל האוכלוסייה בעיר, בבתי קפה ומסעדות כשרות. הכל כבר היה ערוך ומוכן, הפרסומים בישרו כי מסעדת 'החומוס של טחינה' תארח את הערב הראשון. אבל אז נחתה המכה. ברגע האחרון הודיע אגף הכשרות במועצה הדתית שאם האירוע יתקיים הוא ישלול לחומוסייה המפורסמת בנחלאות את תעודת הכשרות. המארגנים ביטלו את המפגש הראשון, וכעת הם יוצאים למסע הידברות עם רבנים במטרה להציל את החזון שלהם.

מה עושים בירושלים כאשר בריכה מחללת שבת?

הרעיון ל'פתוח לשבת' נולד לפני כמה חודשים במהלך שיחה בארוחת השבת. זה היה בביתם של שני שותפים צעירים תושבי העיר - דרור עמדי, מנכ"ל עמותת 'כולנא ירושלים' שמפגישה בין יהודים וערבים בעיר, ועזרא מנג'ד, העובד בחברת סטרט־אפ. "זאת היתה ארוחה גדולה מאוד. שיתפתי את הנוכחים ברעיון שעלה לי - להשתמש בחלל של בתי קפה שסגורים בשבת כדי ליצור מפגש שאין בו שום בעיה הלכתית", מספר עמדי. "בלי שטחים אפורים, בלי מסחר, בלי מלצרים ובלי מטבח".



לדבריו, קולות רבים סביב השולחן הביעו עניין ותמיכה ברעיון, אך היו גם מי שהתנגדו. אחד מהם הוא מנג'ד, שבהמשך שינה את דעתו והיטה שכם להקמת הפרויקט, אך לדבריו לא זיהה את הפוטנציאל מההתחלה.

הרעיון שעלה באקראי סביב השולחן לא הירפה מהשניים והם החליטו לבחון במלוא הרצינות את האפשרות להוציא אותו אל הפועל. עד מהרה הצטרף אליהם מתן חייט, סטודנט באוניברסיטה העברית ומורה לתנ"ך. "חברנו לנציגים מ'התעוררות' וגם הגשנו בקשה ל'רוח חדשה', שהוציאה קול קורא ליוזמות חברתיות", מספר חייט. "הבקשה שלנו התקבלה וניתנו לנו תמיכה כלכלית בסיסית ומנטור שילווה אותנו".

במשך כמה וכמה שבועות נפגשו חברי הצוות לתכנן את היוזמה. אליהם הצטרפו גם אתי גלאור, מורה וסטודנטית לחינוך, ומעין סומניק, ד"ר לאסטרופיזיקה, עולה חדשה מצרפת ופעילה בצוות דת ועיר ב'התעוררות'.

חצי שנה של הבשלה
בשלב הזה החלו חברי הצוות להתמקד באיך אפשר לממש את הרעיון המהפכני, בטח במציאות הסבוכה כל כך של ירושלים. "לקח לנו חצי שנה להבשיל עם הרעיון ולקבוע תאריך", הם מספרים.



התאריך שנקבע היה יום שישי לפני תשעה ימים. הקבוצה פתחה עמוד פייסבוק ייעודי, שזכה להצלחה מסחררת ומשך לאלפי חברים, שחיכו בקוצר רוח לאירוע הראשון.

"פתחנו את העמוד והיעד שהצבנו לעצמנו היה להגיע למאה לייקים", מספר מנג'ד. "בסוף השבוע הראשון היו לנו כבר אלף. ידענו שיש עניין בעיר, אבל לא תיארנו לעצמנו שהוא עד כדי כך גדול".

חברי הצוות מספרים שהרבה אנשים סיפרו להם שהם חשבו בעבר על רעיונות דומים. "היתה תחושה שהירושלמים רק חיכו שמישהו 'ירים את הכפפה'", הם אומרים. "עסקים רבים פנו אלינו והציעו לארח ערבים דומים בעתיד. אפילו רשימת מרצים אורחים החלה להתגבש".

הקבוצה זוקפת את ההיענות הגבוהה לשני חסכים שזיהו בציבור בעיר: היעדר אירועי תרבות בשבת והעובדה שבתי עסק רבים סגורים בסופי השבוע. "הרי זה אבסורד", מסביר חייט. "במהלך השבוע בתי קפה ומסעדות משמשים פלטפורמה למפגש ולפנאי ודווקא בסופי השבוע, הזמן שבו לקהל באמת יש פנאי, הם לא יכולים לממש את ייעודם".

העיקר לשמורעל השבת
מעל הכל המארגנים הקפידו על דבר אחד מרכזי: התכנים יועברו בפרויקט בלי לחלל את השבת. הם אינם באים להחליף את המועצה הדתית או להציע אלטרנטיבה, אלא להציע לה צורה לשיפור העיר במסגרת הכללים שלה.

לא חששתם מפתיחת בית קפה בשבת, גם אם הוא שומר על ההלכה?
חייט: "הפרויקט שלנו לא נוקט שום עמדה לגבי פתיחת בתי עסק בשבת. יותר מזה, אנחנו לא אקטיביסטים ולא באים לשנות את כללי המשחק בעיר. אנחנו פעילים חברתיים שרואים מהם כללי המשחק ומנסים למקסם בתוכם את השותפות ואת המפגש.

"השקענו זמן רב במחשבה על הדברים הקטנים. איך לבקש מהחילונים לכבד את השבת בלי שירגישו לא שייכים? האם יש לכתוב על הפלייר את שם פרשת השבוע או את התאריך העברי? ואפילו האם לצייר נרות שבת".

"פחדנו שמתוך הרצון העז שלנו ליצור מקום שכולם ירגישו בו בנוח, ניצור בטעות מקום שאף אחד לא ירגיש בו בנוח", מסבירה סומניק. "זה היה אתגר מרכזי, והמטרה היתה שבסופו של דבר אנשים ירגישו שהם הרוויחו יותר משהפסידו".

כרטיס אדום מהמועצה הדתית
וכך, אחרי שבועות של הכנות הכל היה מוכן לערב הראשון. המקום נבחר, התוכנייה נסגרה, ובין לבין דאגו המארגנים לשלל משחקי קופסה, עיתונים ואפילו כיבוד בחינם. אבל יום לפני האירוע התפורר החלום המגובש של הקבוצה לרסיסים. "מאגף הכשרות התקשרו לבעלי 'החומוס של טחינה' והודיעו לו שתעודת הכשרות שלו תבוטל אם יקיים את הערב", מספרים החברים.