דבש. "אם רוצים להוביל שינוי צריך לקחת חלק". צילום: רפי קוץ

הכירו את מי שעשוי להיות הנציג המזרח ירושלמי במועצת העירייה: הוא מעריץ את הרב קוק, פעיל במפלגת הליכוד, מעדיף לחיות תחת שלטון ישראלי, ואת הוויכוח המדיני על הקרקע הוא מבקש להשאיר לכנסת ולאבו־מאזן.  ד"ר רמדאן דבש (51), יו"ר המינהל הקהילתי של צור באהר, מתכנן להריץ רשימה ערבית למועצת העירייה ולהביא לשינוי בחיים של ערביי ירושלים.

גם את התפיסה הקיימת כיום במזרח העיר הוא מתכוון לשנות. "מי שמזוהה עם פלסטין ויש לו רגשות לאומיים צריך לזרוק את תעודת הזהות הכחולה, לוותר על כל השירותים שישראל מציעה ולחיות בשטחים תחת אבו־מאזן", הוא קובע.

"להוקיר את הרב קוק"

בימים אלה ד"ר רמדאן דבש מקדם הצעת חוק שתקדיש לרב אברהם יצחק הכהן קוק יום מיוחד בשנה. בשבוע שעבר הוא הסתובב במשכן הכנסת במטרה להחתים כמה שיותר חברי כנסת כדי שיתמכו בהצעת החוק. "הרב קוק הוא הוכחה שאפשר ללמוד מהעבר ולמצוא מכנה משותף בינינו, הערבים והיהודים", מסביר דבש את ההצעה המפתיעה. "הרב דאג למיעוט הערבי ואיש יקר כזה צריך להוקיר". 

דבש, שמכהן בארבע השנים האחרונות כיו"ר המינהל בצור באהר, מנסה להוביל לשינוי בדפוסים של החברה הערבית. במשך 50 שנה רק אחוזים בודדים מתושבי מזרח ירושלים העיזו להצביע בבחירות המקומיות למועצה ולראשות העירייה, ואף אחד לא העז ללכת עד הסוף עם רשימה שהתמודדה על מקום במועצה. 

"הרבה אנשים מפחדים ונתונים תחת איומים", טוען דבש. "המשמעות של ההצבעה היא הכרה בכך שירושלים היא בירת ישראל. אבל אין מה לעשות, ירושלים היא בירת ישראל ב־50 השנים האחרונות, ואם אנחנו רוצים להוביל לשינוי במזרח העיר אנחנו צריכים לקחת חלק. אנחנו כתושבים צריכים לעסוק באיך אנחנו מקבלים את השירותים. אי אפשר להישאר תלויים בין שמיים לארץ ולא לקבל שירותים לא מישראל ולא מפלסטין". 

על הרב קוק: "הוכחה שאפשר למצוא מכנה משותף"

דבש אינו חוסך ביקורת גם ממדינת ישראל. "ישראל מנצלת את המצב שערביי ירושלים לא מצביעים ולכן היא לא משקיעה שם מספיק בתשתיות ובשירותים, ויש פערים אדירים בין מזרח העיר למערבה", הוא אומר.

"רוב התושבים בצור באהר משלמים ארנונה ומיסים והיטלי השבחה, אבל בפועל כמעט לא תמצא גני שעשועים ופארקים או בריכה עירונית. יש מקומות בצור באהר שעד היום לא מחוברים לביוב. ייאמר לזכות ברקת שהוא כן מעביר כספים יחסית לקודמיו. בארבע השנים האחרונות הוא העביר לצור באהר כמאה מליון שקל, אבל זה לא מספיק. זה פער של 50 שנה. אני מעריך שצריך לפחות עוד 200 מיליון שקל כדי לפתור רק את הבעיות של צור באהר".

דבש, שראה לא פעם כיצד תושבי צור באהר יצאו לבצע פיגועים נגד ישראל, תולה את הפתרון בשיפור רמת התשתיות והשירותים שהמדינה נותנת. 

"כשיש פיגוע הפתרון הוא לאו דווקא ענישה קולקטיבית. לפעמים צריך דווקא להקל על אנשים", הוא טוען. "בעיני התושבים הערבים אין לחיים ערך כשזה המצב, וקל לתוכני ההסתה המופצים ברשתות החברתיות, בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית ובמסגדים לחלחל עמוק פנימה".

"לא רוצים לחיות ברשות"

דבש הגיע למסקנה שאין דרך אחרת והשינוי יכול לבוא רק אם ערביי העיר ייקחו חלק. "התפקדתי לליכוד לפני כמה שנים", הוא מספר. "הליכוד הוא מפלגת השלטון, גוף חזק שיכול לעזור לי לקדם שינויים במזרח ירושלים".

על הפיגועים: "בעיני הערבים אין לחיים ערך כשזה המצב"

בחודש שעבר הגישה ח"כ ד"ר ענת ברקו הצעת חוק שלפיה ישראל תוותר על כל השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים ותעביר את כל הכפרים ואת מחנות הפליטים לידי הרשות הפלסטינית. "נראה לי שברקו בורחת מהאחריות שלה. היא לא יכולה לזרוק 330 אלף תושבים אחרי 50 שנה של הזנחה", הוא אומר בזעם.

"רוב האנשים שאני מדבר איתם רוצים לחיות במדינת ישראל ולא יהיו מוכנים לוותר על תעודת הזהות הכחולה. רוב האנשים לא רוצים לחיות תחת השלטון של הרשות הפלסטינית. אין שם דמוקרטיה וזכויות אדם. אנשים פשוט מפחדים לומר את מה שהם חושבים כי מאיימים עליהם.

על האיומים: "לא מפחד לומר מה אני חושב"

"ערביי מזרח ירושלים צריכים לקחת חלק בפוליטיקה המקומית. את הוויכוח המדיני למי שייכת איזו קרקע אני משאיר לכנסת ולאבו־מאזן. אנחנו בבירה צריכים לדבר על תשתיות ושירותים לתושבים. אנחנו צריכים לעבוד עם מי ששולט, ומי ששולט ב־50 השנים האחרונות זו מדינת ישראל".

דבש גם מציב שאיפה ברורה לגבי העתיד: "בירושלים חיים 332 אלף תושבים ערבים, שהם 37 אחוז מכלל התושבים. אני רוצה שלפחות 30 אחוז מחברי המועצה בעירייה יהיו ערבים. רק כך נוכל לדאוג שהעירייה והרשויות יעבירו תקציבים למזרח העיר".

איך אתה מתכוון לגרום לאוכלוסייה הערבית לצאת להצביע?
"ברגע שהתושבים יראו ששווה לשתף פעולה עם ישראל הם לא יפחדו וייצאו להצביע. אני מדבר על זה לא מעט עם תושבים והם מאוד חיוביים. אם זה באמת יתממש אני יכול לשנות הרבה דברים במזרח ירושלים ולדאוג לכל התשתיות והשירותים שחסרים היום".

אתה חושב שצריך לאפשר לערביי ירושלים להצביע בקלפיות במערב העיר?
"אני לא מאמין שזה יעזור. אנשים ייצאו להצביע אם יציבו את הקלפיות במקומות רחוקים יותר כמו רמת רחל, אבל צריך לחשוב על זה וזה יכול להיות פתרון ביניים טוב".

איימו עליך?
"מספר פעמים, אבל אני לא מפחד לומר את מה שאני חושב".

לא מזמן דובר על רשימה ערבית אחרת שתכננה לרוץ למועצה, אבל נראה כי הם ירדו למחתרת. עד כמה אתה מוכן ללכת עד הסוף?

"אני רץ עד הסוף". 

בעבר חבר מועצת העירייה לשעבר פפה אללו אמר שהוא חושב שערביי מזרח ירושלים לא צריכים להצביע בבחירות המקומיות כי מדובר בהכרה בכיבוש. 
"יש הרבה שאומרים את זה. אני אומר שלא אכפת לי. המטרה לחיות בכבוד ובשוויון ולשים את הפוליטיקה בצד. אני רוצה לתת אומץ לאנשים להגיד את מה שהם חושבים. בסוף רוב האנשים רוצים ללכת לעבודה בבוקר ולחזור הביתה בשלום".