קסאס השבוע בחנות. הסיוט שאינו נגמר .צילום: יואב דודקביץ'

בעל העסק שהתעסק עם האנשים הלא נכונים: חסן קסאס, תושב בית חנינא, רכש בדמי מפתח חנות גדולה בסולטאן סולימן ושילם את הסכום הנדרש בצ'יקים כערבויות, אלא שהצ'קים הגיעו לגורמים עבריינים שדרשו ממנו את הסכומים ואף יותר. אחרי שעבר מסכת איומים החליט להגיש תלונה למשטרה כי חשב שכך תסתיים הפרשה. לדבריו הופתע לשמוע מחוקר המשטרה שעדיף לו למכור את העסק ולסיים עם זה. המשטרה בתגובה: "נחקרו מספר חשודים/מעורבים בנושא".

צ'ק אין, צ'ק אאוט

לפני כחצי שנה הגיש קסאס תלונה למשטרה על סחיטה באיומים שנמשכה החל משנת 2012. על פי התלונה, ב־2011 חתם קסאס עם תושב בית חנינא הסכם רכישה בדמי מפתח של חנות ברחוב סולימן על סך של כמיליון דולר. הוא שילם לו סכום מסוים במזומן ואת השאר בצ'קים שניתנו כערבויות. עוד עולה מהתלונה כי לאחר זמן מה, הוא הגיע למוכר וביקש לשלם לו את הסכום הנותר ולקחת ממנו את הצ'קים, אך התברר לו כי המוכר נפטר ובנו של המוכר ששהה בביתו באותו זמן לקח ממנו את הכסף המזומן אבל לא החזיר לו את הצ'קים שהופקדו כערבויות. לטענת הבן, הוא פשוט לא מוצא אותם

מסע ההפחדה

חודשיים לאחר שקסאס פתח את החנות, הוא טוען במשטרה, החל מסע ההפחדה והסחיטה על ידי גורמים עבריינים, הסיבה לכך הם הצ'קים שהופקדו על ידו כערבויות אצל המוכר. התברר לו, כך לפי גרסתו במשטרה, כי בנו של מוכר החנות שילם בצ'קים שלו לגורמים עבריינים שונים מאחר והיה חייב להם כספים. העבריינים, מירושלים ומלוד, הגיעו אליו בדרכים שונות ודרשו ממנו את הסכומים במזומן. בין היתר, הם יצרו איתו קשר בטלפון ואיימו לחטוף את ילדיו או לשרוף את חנויותיו, כך על פי התלונה

בגלל האירועים הללו הוא החליט עם בני משפחתו כי ישלם להם וכך לבסוף חתם על הסכם והחל לשלם את הכספים. אבל האיומים לא פסקו. להיפך: כאשר העבריינים ראו כי טוב, החלו להגיע דרישות חדשות גם מגורמים נוספים שהתייצבו בחנות במזרח העיר וביקשו כספים. בתלונתו למשטרה טוען קסאס כי באחת הפעמים הגיעו בריונים שעמדו בכניסה לחנות, התגרו וקיללו את הלקוחות. לנוכח האיומים, קסאס החליט גם הפעם לחתום על הסכם ולשלם תמורת הצ'קים.

משלא עמד בתשלומים החליט להפסיקם, אבל גם אז נמשכו איומים שהגיעו עד לביתו הפרטי של הסוחר. ואז עברו גם למעשים – זה התחיל עם ניפוץ עציצים וונמשך עם מטען צינור שנזרק על ביתו. על פי התלונה, הם פנו לבית המשפט מכוח ההסכמים שחתם עליהם, וכך החלו לתבוע אותו על הכספים שלפיהם הוא חייב להם

חמש שנות סחיטה

לאור השתלשלות האירועים החליט בסופו של דבר לפנות למשטרה לפני כחצי שנה, ולאחר כחמש שנים שסבל מההתמודדות עם מסכת ההתעללות. "לא פניתי כל התקופה הזאת לגורמי החוק כי פחדתי שאם אותם עבריינים ידעו שפניתי למשטרה הם יפגעו במשפחה שלי", מספר קסאס ומוסיף: "אני מפחד על הילדים שלי, על אבא שלי. אני מפחד לשלוח את הילדים החוצה לבד". 

לאחר שקסאס הגיש את התלונה הוא זומן לחקירה, כאשר בסופה, לא לפני שהתעמת בטלפון עם אחד הגורמים שסחטו אותו, טען בפניו השוטר, לדבריו, שעדיף לו למכור את החנות וכי רק הוא יסיים עם הפרשה

סנגורו של קסאס, עו"ד אמנון מזר: "למרות שהחוק הישראלי הוחל על מזרח ירושלים כבר בשנת 68. דה פקטו, המשטרה  אינה עושה דבר כדי לאכוף את החוק על אזורים אלו,  ומאפשרת לגורמים עבריינים  לנהל שלטון טרור כנגד האוכלוסייה המקומית. בעוד במערב העיר כל סכסוך שכנים זוכה לטיפול משטרתי נמרץ לרבות העמדה לדין, הרי שבמזרח העיר שימוש בנשק חם וביצוע אלימות קשה על ידי אותם גורמים עבריינים הינם עניין שבשגרה ואין בכך כדי לעורר את המשטרה לפעולה כלשהיא".

מהמשטרה נמסר: "לאורך השנים הוגשו מספר תלונות, בעניינן נפתחה חקירה שבמסגרתה נחקרו מספר חשודים\מעורבים. מטבע הדברים ומפאת צנעת הפרט לא נוכל לפרט בשלב זה מעבר לכך".