ישיבת חברון. בלב שכונת מגורים. צילום: חיים צח

ישיבת חברון מקיימת חתונות ואירועים בשטחה בלי שקיבלה לכך היתר. למרות תלונות חוזרות ונשנות מהתושבים, העירייה מתעלמת מהמפגע וחבר המועצה אליעזר ראוכברגר, שאחראי בין השאר על תיק הנכסים ומבני הציבור, אף השתתף החודש בחתונה שהתקיימה במקום.

תושבי גבעת מרדכי מתלוננים כבר תקופה ארוכה על מטרדי הרעש שבוקע מהחתונות ומהשמחות האחרות שמתקיימות מדי פעם בישיבת המפורסמת. בתוכנית בניין העיר (תב"ע) של המקום רשום במפורש שאסור לקיים שם אירועים ושמחות, אולם בישיבה מתעלמים מהוראות החוק ומקיימים אירועים כאלה בחדר האוכל, כשהחופה עצמה מוצבת בחצר.

"אני משכיב את הילדים שלי לישון בשעה שמונה בערב. בתשע הם מתעוררים מהמוזיקה - אתה מרגיש כאילו אתה גר בתוך גן אירועים. לא ליד - ממש בתוך", אמר השבוע נריה רוזנר שגר בסמוך. לטענת התושבים, החתונה ביום שני לא היתה אירוע חריג ובחצי השנה האחרונה התקיימו שם כמה וכמה שמחות נוספות.

"לאף אחד לא אכפת מהחוק", אומר רוזנר. "ביום רביעי שעבר נכחתי בישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ישיבת חברון הגישה לעירייה בקשה להגדיל את חדר האוכל שלהם, שמשמש אותם גם כאולם השמחות. בהתחלה חברי מועצה חרדים אמרו שמה פתאום, לא התקיימה שם חתונה. עשו אותי כמעט משוגע. אמרתי להם: 'בואו תראו, יש לי סרטונים ותמונות'. נציגי הישיבה התחילו לצעוק שזה שקר וכזב, וראוכברגר אמר: 'אני לא מבין מה הבעיה? האירוע מתקיים בחדר האוכל ובחוץ יש חופה'.

"איך חבר מועצה מרשה לעצמו לא רק להתעלם מעבירה על החוק אלא גם לעודד אותה?", מוסיף רוזנר. "פשוט חוק צחוק. לא סתם רשום בתב"ע שאסור לקיים שם אירועים - הישיבה נמצאת בלב שכונת מגורים".

"לא נמצא שימוש חורג"

לטענת תושבים נוספים, גם הפיקוח העירוני התעלם לחלוטין מהטענות שלהם. כבר בחודש אוגוסט פנתה חברת המועצה לורה ורטון (מרצ) למנהל אגף הרישוי והפיקוח אופיר מאי, לאחר שנודע לה שישיבת חברון מתכננת לקיים חתונה במקום. מאי השיב שהוא יזמן את נציגי הישיבה לבדיקת הטענות. אנשי הישיבה אומנם הגיעו לבירור, אך בסופו של דבר לא יצא מכך דבר.

חודשיים לאחר מכן, בעקבות פניות חוזרות ונשנות של ורטון, השיב לה סגן היועץ המשפטי לעירייה וראש התביעה, עו"ד חיים נרגסי: "לא נמצא שימוש קבוע כאולם שמחות אשר חורג משימוש נלווה של הישיבה לקידושין או לאירוע אחר לבני הקהילה. לא איתרנו משהו מסחרי".

ורטון עמדה על שלה וכתבה לו: "הבעיה עם השימוש באולם איננה במסחור המקום אלא בהפרעה לתושבים ובהפרה של ההיתר".

על כך השיב עו"ד נרגסי: "זה נושא מורכב מאוד לאכיפה פלילית. מדובר בישיבה גדולה מאוד שיש לה חדר אוכל בהיתר הבנייה... רק אם יש שם אירועים תכופים, אזי זה יוגדר (אולי) בבית המשפט אולם שמחות. אירוע פעם בחודשיים, שהוא כנראה של הקהילה, לא יעמוד ברף האישום הפלילי".

ראוכברגר: "אני לא חושב שזו עבירה על החוק. לפי חוות דעת משפטית מותר לקיים עד שמונה אירועים בשנה בלי שזה ייחשב גן אירועים. היתה חתונה של איש צוות, אחד מרבני הישיבה, אז עשו אותה שם. מה אתה מצפה, שהוא יסיע 1,500 בחורי ישיבה לאולם שמחות? השנה היו אולי שתי חתונות של אנשי צוות. גם השכן שלי יכול לעשות מסיבה וזה מותר".

אתה משווה בין מסיבה לחתונה?
"שוב, אם הם היו מקיימים חתונות כל יום הייתי מתנגד, אבל זה אירוע חריג".

התושבים שגרים סמוך לישיבה לא מתכננים לוותר. "אנחנו נתבע את העירייה. שילמנו כסף לגור בשכונת מגורים - לא באזור תעשייה", הם אומרים.

מאי אישר השבוע לוורטון כי "למיטב ידיעתי אנשי הישיבה פנו לעירייה בשבוע שעבר בבקשה לאישור אירוע ובקשתם סורבה. אם קיימו אירוע בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לעירייה וזה חמור מאוד. לנוכח זאת אני אמליץ לתביעה העירונית לזמן את ראשי הישיבה לשימוע לפני הגשת אישום".

"אם יהיו די ראיות – יוגש אישום פלילי"

העירייה: "עיריית ירושלים סבורה שאין לקיים במקום אירועים והדבר אסור על פי החוק. הבקשה למתן רישיון אירוע לחתונה נדחתה על הסף בעירייה כיוון שהיא מנוגדת לדין. יצוין כי אם יהיו די ראיות, העירייה תגיש אישום פלילי על הפעלת אולם שמחות.