ד"ר גיא. עניין של סדר עדיפויות. צילום: הרצל יוסף

אם אני הייתי מנכ"ל בית"ר ירושלים הייתי משעה את אנתוני וארן באופן מיידי. מועדון כדורגל הוא מודל חינוכי, שחייב שהערכים והמסר שלו יהיו כאלה שהם לפני מועדון ספורט מועדון מוסרי שמהווה מודל לעשרות אלפי אנשים וילדים.

אני יכולה בהחלט להבין את התפיסה של בית"ר שלפיה הדברים קרו כשאנתוני וארן שיחק בקבוצה אחרת. להבין, לא בהכרח להסכים, כי בסופו של דבר לא מדובר בעסק פרטי אלא במשהו שהוא בעל עוצמות ציבוריות עם פופולריות עצומה שצריך לשים גם את המאבקים הספורטיביים וגם את העובדה שוארן בעת המעשה שיחק במקום אחר בצד. ילדים קונים קלפים של כדורגלנים, חולצות של כדורגלנים ומחקים אותם כשהם עושים תספורת דומה או תנועות אחרי גול במגרש בשכונה. הדוגמה הזאת של סרטון כזה היא לא לעניין.

בקבוצות רבות בחו"ל, מגיל מאוד צעיר כדורגלנים עוברים סדנת התנהגות. איך להגיב כשיש קללות ביציע, איך להגיב כשנשלף לעברך כרטיס אדום או כשהמאמן מחליף אותך. במסגרת הזאת מלמדים גם מהי חשיבות המדיה, איך מהרגע שבו אתה הופך לכדורגלן אתה כבר לא אדם פרטי וכל תנועה שלך, לרבות סרטונים מזעזעים כמו זה האחרון, מתועדים, מבוקרים, יוצרים גל של ביקורות ושל זעקה ציבורית.

הזכות בהיותך כדורגלן מפורסם, סלב שמרוויח כסף, זוכה לסיקור תקשורתי ולסלפי עם אוהדים ברחוב ולשלל פריבילגיות מביאה איתה גם כמה חובות, שהן, מה לעשות, להימנע ממעשים כאלה, בטח לא לתעד אותם. אם אנתוני וארן היה אדם שאף אחד לא מכיר הסרטון הזה לא היה מופץ וגם לא זוכה לאייטם בשום כלי תקשורת. מצד שני, כשהוא מבקיע גול וכל העולם קופץ עליו לראיין אותו זה הצד השני של המטבע.

ההתאחדות לכדורגל לא יכולה לעשות כרגע כלום ולכן היא פסיבית. אין לה סעיף בתקנון שמאפשר לה להפעיל סנקציות על וארן כי הנושא נמצא בחקירת משטרה, ועד שהיא לא תמוצה ההתאחדות כבולה. יש היום בכל מקום עבודה, בטח בקבוצות ספורט בעולם, דגש מיוחד על ההשתלבות בעולם החדש לדור הצעיר. מסבירים שם את כוחה של המדיה כאמור, אבל לא רק, את נורמות ההתנהגות שהשתנו (מה שהיה נהוג לצערנו למשל בצבא ביחסי מפקד ופקודה הפך היום לקו אדום, ובצדק), קמפיין ME-TOO הוא חלק משינוי גדול שעובר על החברה, וכל הדברים האלה הם בלב ההכשרה שעובר מי שרוצה להיות כדורגלן ולדעת איך להתמודד ולהכיל את התהילה.

לשמחתי הרבה לא ראיתי את הסרטון, אבל יש כאן לפני השאלה הפלילית, שאני לא בקיאה בה, שאלה מרכזית אחת: מה תפקידו של מועדון כדורגל פרט לזכייה באליפויות ובגביעים ולהבקעת שערים, וכאן נראה לי שבית"ר פספסה.

הכותבת היא ד"ר לאנתרופולוגיה ועוסקת במניעת אלימות בספורט.

הביא לדפוס שלומי אהרוני