ברזני על רקע הפיצרייה שעזב. "אני בסבל נוראי". צילום: יואב דודקביץ'

עו"ד ברק מזרחי ממעלה אדומים, שהודה והורשע בהסדר טיעון כי לקח כספים במרמה מלקוחותיו, ממשיך להסתבך: על פי בקשה לביטול הסדר נושים שהגיעה לידי "ידיעות ירושלים" ומיינט ירושלים עולה כי עורך הדין הציע לאחד מלקוחותיו, שלו הוא חייב יותר ממיליון וחצי שקל, להמיר את החוב בדירה. "כל השיחה הזאת היא לא חוקית", אמר עו"ד מזרחי ללקוח שלו, כפי שמופיע בתמלול השיחה.

הלוואות ללא כיסוי

באוגוסט האחרון, כפי שפורסם ב"ידיעות ירושלים", הוגש כתב אישום נגד עו"ד ברק מזרחי, שבו הוא הואשם במספר אישומים, ובהם קבלת דבר ברמה, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר והוצאת שיק ללא כיסוי

על פי כתב האישום, משנת 2006 נהג עו"ד מזרחי ללוות מהלקוחות שלו סכומי כסף גדולים, חלקם בסך מאות אלפי שקלים, אשר יוחזרו אליהם בצירוף ריבית של עשרה אחוזים לשנה. להבטחת החזר ההלוואה נקבע בהסכם בין עו"ד מזרחי ללקוחותיו כי הוא ימשכן נכסים השייכים לו, ובתוכם גם את ביתו

אלא שעל פי כתב האישום, עו"ד מזרחי משכן נכסים שכבר מכר או שכבר היו ממושכנים. לאחר שלקוחותיו העבירו את הכסף, מצוין בכתב האישום, עו"ד מזרחי היה ניגש ללשכת רישום המשכונות עם מסמך המבטל את המשכון שבו זויפה חתימתם של לקוחותיו, תוך מצג שווא שביטול המשכון נעשה בהסכמת הלקוחות. בעקבות זאת בוטל המשכון והלקוחות לא קיבלו את כספי ההלוואה מעורך הדין.

בסופו של דבר, בהסכם טיעון שהושג בין הצדדים, שבמסגרתו הודה עו"ד מזרחי והורשע, נקבע כי אם הוא יחזיר את הכסף שגנב מלקוחותיו הוא יקבל שנה אחת של עבודות שירות - ולא ייכנס לכלא

חוב של יותר ממיליון

אלא שכאן לא מסתיימות הטענות נגד עו"ד מזרחי. שאול ברזני (46) ממעלה אדומים טוען כי גם הוא נפל קורבן לתרמית של עורך הדין, שחייב לו קצת יותר ממיליון וחצי שקל.

ברזני הגיש בקשה לביטול הסדר נושים ולפתיחה בחקירה נגד עו"ד מזרחי, בקשה שנחשפת כאן לראשונה, שעיקר הטענה שלה היא הונאת נושים ומרמה. בבקשה נטען כי הוא נושה של עו"ד מזרחי שהגיש נגדו תביעת חוב בסך 1.65 מיליון שקל על צ'קים שחזרו בציון אי כיסוי מספיק

על פי הבקשה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בעיר, ברזני הגיש תביעה כספית נגד בנק הפועלים, "בשל רשלנות פושעת של בנק זה אשר החתים את המבקש, שאול ברזני, ורעייתו על מסמכים ליצירת שעבוד של נכס שרכשו וזאת להבטחת הלוואה בסך 455 אלף שקל שלווה החייב, עו"ד ברק מזרחי, מהבנק", לשון הבקשה.

צילום המחשה: shutterstock

בני הזוג ברזני טענו בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בתל אביב כי הבנק התרשל כלפיהם בזמן שידע כי במועד יצירת השעבוד היה עו"ד מזרחי, שהיה לקוחו של הבנק, חדל פירעון ומצוי בסיכון כלכלי קיצוני ביותר.

דמי השתיקה: דירה

עוד נכתב בבקשה לביטול הסדר הנושים כי זמן קצר לאחר שהגיש את התביעה נגד הבנק, ברזני קיבל פנייה מעו"ד מזרחי שקבע פגישה בינו לבין בני הזוג. בבקשה מצרף ברזני תמלול של הפגישה, שהוקלטה בידי אשתו. "בשיחה זו הודה עו"ד מזרחי מספר הודאות מזעזעות, מחפירות ומבישות", נטען בבקשה, "שמהן עולה חשד כבד וחמור למעורבות של גורמים נוספים, נושים נוספים וגם עורכי דין, שאסור שיתרחשו במקומותינו".

עוד נכתב בבקשה כי "התברר שעו"ד מזרחי טוען שבנק הפועלים, היודע שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל ואינו עומד ברשות עצמו אלא תחת פיקוח נושים, דרש ממנו לפנות אל בני הזוג להסיר את תביעתם נגד הבנק משום שאם לא יעשה כן - הבנק יגלגל את העלויות של התביעה על כתפיו, ככל שהבנק יפסיד בתביעה".

בבקשה נכתב כי עו"ד מזרחי פנה לבני הזוג והציע כי ישלם להם "דמי שתיקה באופן בלתי חוקי, מחוץ לתיק פשיטת הרגל", לשון הבקשה. אותם 'דמי שתיקה' הוצגו על ידי עו"ד מזרחי כדירת מגורים של שלושה או ארבעה חדרים שהוא הציע להעניק לזוג, בפרויקט שעל פי הבקשה בנק הפועלים כנראה מעורב בו והוא משועבד לבנק. עוד מצוין בבקשה כי עו"ד מזרחי הודה כי מהלך זה נעשה בידיעת הבנק וכי כבר שילם במקרים אחרים לנושים אחרים באמצעות דירות בפרויקטים שברשותו על מנת שיסירו את תביעותיהם נגדו וטען שהדבר קסם להם

"אני פה בשבילך לתת הרבה מעבר ממה שלפי דין או לפי חוק או לפי מה שלא תקראו לזה, וזה מה שתקבלו", אמר כביכול עו"ד מזרחי לזוג, כפי שמופיע בתמלול שבבקשה. "כל השיחה הזאת היא שיחה לא חוקית. כולם שותפים עכשיו, שלושתנו, לעבירה פלילית. כשבן אדם רוצה לשלם אומרים לו לך דרך הקופה. דרך הקופה זה יתחלק לבתים, זה יתפזר, ומה שתראו בסוף זה שקל וחצי. זו הדרך שאתם רוצים לפעול בה, בבקשה..."

על פי התמלול שבבקשה, עו"ד מזרחי המשיך להציג לפני הזוג את ההצעה שלו. "את לא צריכה לשלם כלום", אמר. "את לא רוצה, אל תיקחי. יש כאלה שמצא חן בעיניהם הרעיון והם במקום אחר. את לא רוצה, אל תהיי... את תחליטי מתי את רוצה לקבל אותה. אבל ביום שתקבלו - אין תביעות חוב, אין כלום. די, נגמר הסיפור. קחי דירה, קחי מפתחות וזהו, נגמר הסיפור".

בשלב מסוים בשיחה, כפי שמופיע בתמלול שבבקשה, עו"ד מזרחי מציע לזוג לא לרשום את הדירה על שמם. "אין לכם מישהו לרשום את הדירה על שמו", הוא שואל, "ילד או משהו?"

לסיכום נכתב בבקשה כי "עולה בפנינו חייב שמוליך שולל את נושיו, שעושה בהליך פשיטת הרגל ככל העולה על רוחו ומזלזל בו ואינו בוחל במעשים פליליים כדי להשתחרר מחובותיו, אפילו אם הדבר בא על חשבון נושים תמימים. עולה חשש ממשי לתמונה שחורה וכואבת של חייב המנהל אורח חיים רהבתני וחוסה תחת הגנת ההליך כדי להסתיר רמת חיים גבוהה זו, תוך שהוא מנהל מאחורי גבו של בית המשפט פרויקטים בנדל"ן על ידי אנשי קש".

עוד נכתב בבקשה כי למעט הפרויקטים שבנק הפועלים מעורב בהם ומשועבדים לו, לעו"ד מזרחי יש פרויקטים נוספים בעיר מודיעין, מזכרת בתיה ורמות בירושלים וכי מדובר בפרויקטים שאינם רק על שמו של אלא גם בניהול של אחרים מטעמו.

"צללתי עמוק מאוד"

בתחילת החודש עזב שאול ברזני את הפיצרייה שלו, שאותה הפעיל במשך 23 שנים במעלה אדומים. "אני בסבל נוראי שנמשך חמש שנים. זה שינה לנו את כל החיים", הוא מספר. "עו"ד מזרחי הביא אותנו למצב הזה ובגלל זה עזבתי את העסק שלי". 

ברזני, אב לחמישה ילדים, מספר על תקופות לא פשוטות שהמשפחה שלו חוותה בשנים הללו. "אני מנסה לא לחזור לנקודות שפל שהייתי בהן, תקופות לא קלות, ומזל שאשתי וכל המשפחה תומכים בי". 

ברזני מספר על תחילת הקשר עם עורך הדין. "הוא עזר לי בהתחלה וקנה את האמון שלי", הוא מספר. "אני לא יכול לומר שאני חף מטעויות. הכסף הקל והזמין קסם לי. מרגע שזה נגמר אתה צולל ואני צללתי עמוק מאוד. אני מאשים את עצמי ולוקח אחריות על המעשים שלי. אבל למעשה לא גנבתי אף אחד, זאת היתה הלוואה לכל דבר".

סנגורו של ברק מזרחי, עו"ד שאול שניידר, סירב להגיב לכתבה.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "הנושא מתברר בבית המשפט. שלב ההוכחות בתיק הסתיים וצפוי להתקבל בו פסק דין בהקדם. במהלך דיוני ההוכחות התברר כי טענותיו של התובע נגד הבנק רחוקות מן המציאות".