מימין: יעל סדן, אלה אור ומעיין ברהום

ירושלים ומעלה אדומים בוכות על בנותיהן: שלוש הבנות - יעל סדן, מעיין ברהום ואלה אור שנהרגו אתמול (ה') בשיטפון בנחל צפית הובאו היום (שישי) בשעה 12:30 למנוחות בבית הקברות בגבעת שאול ובמעלה אדומים.

בתוך כך, מכינת חברותא הירושלמית, הודיעה קיומו של ערב זיכרון מיוחד מחר (מוצ״ש) בשעה 21:00 בכיכר ציון, לזכר הנספים והנספות באסון. אל האירוע הספונטני אמורים להגיע מאות בני אדם, ונראה כי הוא צפוי להיות אירוע שקט של הדלקת נרות זיכרון. ״התנועה הירושלמית״ הודיעה אף היא על אירוע זיכרון זהה באותו מקום.

הספדים ודמעות: הבוקר העצוב בירושלים ובמעלה אדומים

אלה אור ז"ל היא תושבת מעלה אדומים תלמידת ביה"ס אמי"ת בנות בעיר ובתה של שרית אנג'ל אור מנהלת את ביה"ס היסודי נופי הסלע בעיר. יעל סדן ז"ל היא תושבת ירושלים ובוגרת תיכון אומנויות במגמת מחו"ל. מעיין ברהום ז"ל, תושבת ירושלים, תלמידת תיכון בויאר ולומדת במגמת תיאטרון, וחניכת הצופים בשבט יובל.

ההלוויה במעלה אדומים של אלה אור. צילום: ליהי שי שקלרניק

נפרדים מהרוגות האסון

שרית אנג'ל אור, אמה של אלה ספדה לה: "אלה אלה שלנו. יקרה שלי. נולדת באחת בלילה בליל שבת אחות קטנה. ילדת מלאה מרץ ושמחת חיים. אוהבת לסייע, לעזור, מצטיינת בלימודים. אוהבת טיולים וטבע. ילדה דעתנית ומנהיגה. אמרת לנו: 'שנה הבאה אלך למכינה ואתרום לצבא'. רצית להיות בצבא מדריכת חי"ר.

"כמו כל אמא דואגת אני שואלת ואת תמיד עונה לי 'אימוש הכל בסדר'. ילדה מיוחדת. לא הספקתי לראות אותך ביום רביעי אחה"צ שארגנת את הטיול לגיבוש. איזה גיבוש עשרה ילדים הלכו. דיברתי עם המדריכות שלך במזג אוויר כזה סוער איך יוצאים לטיול ולא קיבלתי תשובה ברורה. שום דבר לא בסדר. עוד בערב התכתבת איתי ואמרת שאתם לנים. ביקשתי ממך שלא תעמיסי על הגב שלך ולא ענית לי מאז יותר. תחסרי לי יום יום שעה שעה. ננסה להתרומם כמשפחה. ונזכור את החיוך הניצחי שלך".

הלוויה של אלה אור ז"ל. צילום: ליהי שי שקלרניק
אחיה הגדול של אלה ספד לה: "אחותי הקטנה אלה. איך נפרדים? איך אומרים שלום? איך מצליחים להתמודד עם העובדה שיום אחד את כאן וביום למחרת את לא חוזרת. הלכת לטייל בשבילי הארץ שכל כך אהבת".

לפני חודש היא סיימה בגרות בתיאטרון הוא סיפר: "ההצגה שלה דיברה על המוות. הציטוט הראשון של ההצגה 'אל הטוב אני מתנצלת שנאלצת להמתין פה כל כך הרבה זמן, לזמן אין פה משמעות, אז ברוכים הבאים, לארץ החיים".

שרית ויצחק (מימין בחולצה הכחולה), הוריה של אלה ז"ל. צילום: ליהי שי שקלרניק

סביה של אלה ספד לה: "תמיד מכבדת אוהבת אהובת ליבנו. חכמה צנועה. מלאת חוכמת חיים אוהבת לעזור לכולם. אלוהים קטפת את הפרח החשוב ביותר. אנחנו לא מעכלים את האסון".

הלוויה של מעיין ברהום. צילום: רפי קוץ

אמה של מעיין ברהום ז"ל ספדה: "הפכת אותי לאמא ולימדת אותי מה זה ציונות. לימדת אותי שלפעמים לא צריך להיות רק צודק אלא גם חכם".

המנהלת והמורה לספרות של מעיין ז"ל בתיכון בויאר ספדו לה: "כמה מעט היו חייל אבל הם היו עם עשייה. גילתי בך עליזות ושמחת חיים. נוכחותך בשיעורים הפילו בהם חיים צחוק והרבה טריאטריליות. ידעת לחבר בין חברים ובין עולמות. ליבנו יוצא אליכם משפחת בויאר אתכם כולה".

לוויתה של מעיין ברהום ז"ל. צילום: ינון בן דוד

"מעיין היקרה. בסוף כל שיחה איתך והיו לא מעט כאלה היית אומרת לי אל תדאג אני חזקה ואתגבר. היה לך חיוך מפיץ אור בכל מקום שהיה לך. אמרו שאהבת את הארץ והעם ואהבת את האדם", ספד מחנך הכיתה של מעיין ז"ל איתן. 

אחיה של יעל ז"ל, איתי סדן כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "אני כותב והדמעות לא מפסיקות לדפוק על המסך. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך, שלא הספקתי. כל כך הרבה מחשבות שרצות לי בראש שאני רוצה לשתף אותך בהם. יעלי אחותי הקטנה, זה לא נתפס. הלב שלי נשרף, התרסק לרסיסים. אלוהים שבשמיים למה?? למה?? לקחת נערה בת 19 שהחטא היחידי שלה זה שהיא חייכה יותר מידי. אני שבור ולא יודע מאיפה להתחיל ומתחנן שמישהו יעיר אותי מהחלום בלהות הזה.

צילום: לירן תמרי

"הייתי נותן את כל העולם לעוד שתי דקות איתך. הייתי נותן את עצמי כדי להגיד לך שאני אוהב אותך. יעלי אחותי הקטנה. נגמרו לי המילים נשארו רק נהרות של דמעות. למה למה זה היה צריך לקרות למה זה צריך להסתיים ככה? אני לא יכול יותר לבכות, לא יכול יותר לכאוב. רק רוצה אותך לצידי. מחייכית ומתוקה כמו שתמיד היית. שמישהו יצבוט אותי. שמישהו יעיר אותי. יעלי אחותי, אהובה שלי, דם שלי. אני אוהב אותך בכל נשמתי".

הלוויה של יעל סדן ז"ל. צילום: יואב דודקביץ'

קובי, אביה של יעל, התקשה לדבר ולהיפרד ממנה: "היית אושר עילאי, אני פשוט לא מאמין, זה לא נתפס זה לא דרך העולם ילדתי. מה לא עשיתי בשביל שתהיי מאושרת. אי אפשר להיפרד ממך. אני לא יכול להיפרד ממך. את חקוקה בליבי לעולמים. אתמול היה יום בהיר. אני מצטער״. אתמול היא חתמה לשנה ב' במכינה. איך זה שבתוך האביב נכנסה סופה, סופה שלקחה אותך? אין לכם מושג מה זה, זה לא נתפס".

חבריה למכינה נפרדו ממנה: "שמחת החיים בך היתה בלתי ניתנת לפספוס. העשייה שלך היתה חלק משמעותי מחייך ותמיד היית ראשונה להתנדב. עזרת ותמכת וידעת להגיד לכל אחד את הדבר הנכון ובזמן הנכון. אני מבטיח לך שנישאר מאוחדים גם בשבילך".

הלוויתה של מעין ברהום ז״ל. צילום: לירן תמרי

מוקדם יותר, בבתי הספר אמנויות ובויאר בירושלים ואמי"ת במעלה אדומים, שוחחו אנשי ההוראה עם תלמידי ביה"ס והוצבו שולחנות הנצחה לזכרן של הבנות.