מסחר בשער שכם. מרכז העסקים של מזרח העיר. צילום: רפי קוץ

51 שנה אחרי איחוד העיר, ההבדלים בין מזרח העיר למערבה עדיין ניכרים בכל התחומים. תושבי ירושלים הערבים, שהם 37 אחוז מאוכלוסיית הבירה, עניים יותר ומשכילים פחות משכניהם היהודים. וכיוון שזאת בכל זאת עיר אחת, המצב משליך על ירושלים כולה. מחקר חדש שפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות חושף עד כמה עמוקים הפערים הללו כבר ברמה הבסיסית ביותר של שוק העבודה - ההכשרה המקצועית הזמינה בכל אחד מחלקי העיר.

ירושלים היא אחת הערים העניות בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2016, 44 אחוז מאוכלוסייתה חיו מתחת לקו העוני, אך במזרח העיר העוני הגיע ל־79 אחוז. עורכי המחקר, ימית נפתלי ומריק שטרן, מציינים כי 36 אחוז מהתלמידים בשכונות הערביות אינם מסיימים 12 שנות לימוד, לכן אפשרויות התעסוקה שלהם מוגבלות מראש. אם לא די בזה, רוב התלמידים לומדים לפי תוכנית החינוך הירדנית ואינם שולטים בעברית ברמה שתאפשר להם להשתלב בשוק העבודה הישראלי.

ההשכלה ותחומי תעסוקה של ערבים ירושלמים

בחמש השנים האחרונות הפעילו משרד הכלכלה, העירייה והג'וינט מוסדות ותוכניות להכשרה תעסוקתית המיועדים לציבור הערבי, אך עד כה התוצאות לא נראות בשטח - לא ברמת ההשכלה ולא בשיעורי העוני.

הטובים לטַיִח

את ההבדלים בין האוכלוסיות בעיר רואים היטב בשוק העבודה. בעוד שנכון לשנת 2014 עבדו שכירים יהודים בעיקר בתחומי החינוך (19 אחוז), הבריאות, המסחר ובשירות המדינה, הענפים העיקריים שבהם עבדו שכירים ערבים היו בנייה (15 אחוז) ומסחר, 13 אחוז היו עובדי ניקיון ותחזוקה, ועשרה אחוזים עבדו במלונאות ובמסעדות - כולם תחומים שאינם דורשים השכלה וההכנסה הממוצעת בהם נמוכה. ואכן בשנת 2016 השכר החודשי הממוצע לשכיר ערבי בירושלים עמד על 5,847 שקל, לעומת 8,679 לשכירים ירושלמים.

כשמסתכלים על נשים ערביות המצב חמור הרבה יותר - רק 22 אחוז מהן עובדות, לעומת 35 אחוז מהנשים הערביות בישראל. בשנים האחרונות הפער גדל אף יותר, שכן התוכניות שמפעילה המדינה להעלאת שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות כלל לא מצליחות בירושלים, והן נוטות להפסיק את עבודתן ואת לימודיהן כשהן מתחתנות.

הבעיה מתחילה כבר במערכת החינוך היסודית והתיכונית, שסובלת ממחסור של 3,055 כיתות לימוד, כשמאז שנת 2001 נבנו בממוצע 37 כיתות לשנה בלבד. הצפיפות מתבטאת בשיעור נשירה עצום - 29 אחוז מתלמידי כיתות ט'-י"ב אינם מסיימים את לימודיהם, לעומת 3 אחוז בלבד בשאר חלקי העיר. בסך הכול נושרים יותר מ־1,300 תלמידים בשנה ממערכת החינוך במזרח ירושלים. פוטנציאל התעסוקה שלהם מלכתחילה יותר נמוך לעומת מי שסיימו תיכון

המגזר הערבי במספרים

בשנת 2016 הקים האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה שני בתי ספר מקצועיים לנוער בבית חנינא, שמלמדים חשמלאות ותחזוקת מחשבים בבית הספר לבנים ואופטיקה ועיצוב שיער במוסד לבנות. רק שני אחוז מבתי הספר התיכוניים מציעים לימודים מקצועיים, ובשכונות הדרומיות אין בכלל מוסדות כאלה

בשביל תושבים מבוגרים שמחפשים הכשרה מקצועית פועלות במזרח העיר 21 מכללות פרטיות (מהן רק עשר זכו להכרה של משרד הכלכלה), שמתמקדות בעיקר בלימודי מזכירות, מזכירות רפואית, חשבות שכר וחינוך לגיל הרך. תחומים נפוצים נוספים כוללים קומטיקה ועיצוב שיער, נהיגה מקצועית, רפואה משלימה וחשמלאות.

קורסים בתחומים אחרים, כמו שיווק וקידום מכירות, נסגרו בעבר בשל מיעוט נרשמים. כמו כן יותר מאלפיים ערבים ירושלמים לומדים במערב העיר, בעיקר במכללת אונו, האוניברסיטה העברית ומכללת הדסה, ובכמה מוסדות נוספים.

למרות מאמצים לא מעטים של המדינה, מצב התעסוקה במזרח העיר אינו משתפר. האגף להכשרה תעסוקתית במשרד העבודה והרווחה מציע קורסים בעיקר בתחומי הבניין והרכב. מאז אפריל 2014 מפעיל גם המרכז לטיפוח יזמות (מט"י) תוכנית לצמצום הפערים בין מזרח העיר למערבה, שכוללת הענקת מענקים והלוואות, ייעוץ עסקי והכשרות ליזמים, שמתקיימות במינהלים הקהילתיים במזרח העיר ובמכללת אנוואר

"תנאי החיים הקשים במזרח ירושלים, העוני והמצוקה החברתית של כמעט חצי מתושבי הבירה הם תעודת עניות", מזהירים נפתלי ושטרן. לדבריהם, חיוני ליצור מדיניות שתשפר את ידיעת העברית אצל בוגרי מערכת החינוך המזרח ירושלמית וליצור שם מערכת הכשרה מקצועית מגוונת ונגישה יותר.