משה ליאון. צילום: יואב דודקביץ'

שנה אחרי הבחירות והציבור החילוני יכול להירגע: ירושלים לא נפלה. החרדה הגדולה בקרב החילונים אחרי בחירתו של משה ליאון, שלפיה בתוך מספר חודשים תהפוך עיר הבירה לבני ברק, התבדתה. אף שבמידה רבה נבחר בזכות קולות החרדים, ליאון התגלה כמי שלא הולך להפוך את העיר בקלות לחרדית. למרות הלחצים האדירים מצד שותפיו החרדים לקואליציה, ראש העירייה הקפיד לשמור על הסטטוס קוו בנושאים מרכזיים כמו אי סגירת מתחם התחנה בשבת והמשך הבילויים בשוק מחנה יהודה, העברת תקציבים לבית הפתוח וקיום מצעד הגאווה בעיר.

אולם אי אפשר להתעלם מהכוח הרב שקיבלו החרדים בקדנציה האחרונה. נכון שגם אצל ניר ברקת הם היו חזקים, אבל אצל ליאון הם כבר הפכו בעיני לא מעט גורמים בספרא להרבה יותר חזקים. ולראיה: חמישה מתוך שבעת הסגנים של ליאון הם חרדים, כאשר שני התיקים הגדולים והחשובים, תכנון ובנייה וכספים, עברו לידיהם. את כיכר ספרא פוקדים העסקנים החרדים, ואין נושא מהותי וחשוב שאינו עובר דרך הסיעות החרדיות ובראשן 'דגל התורה' וש"ס.

אם יש משהו שמאפיין את השנה הראשונה של ליאון בתפקיד הרי זה הרצון להימנע ממשברים ולייצר שקט תעשייתי. אם ברקת אהב את ההתנגחויות עם ציבורים שונים, הרי ליאון מתרחק מהם כמו מאש.

בצד השלילי יריביו הפוליטיים טוענים כי יש לעיתים צעדים שמעידים על חוסר החלטיות וכניעה ללחצים כמו החזרה משינוי שמו של רחוב הקבלן או ביטול כוונתו להכניס גנים חרדיים לגבעת הצרפתית וכו'. עם זאת, מצד שני אפשר לטעון כי בחזרה מהחלטות אלו הוא פנוי ומקשיב לציבור החילוני ולא נכנע בקלות ללחצי החרדים.

בשנה הקרובה ימשיך ליאון להתמודד עם אופוזיציה רועשת וציבור גדול שחושד במניעיו. ועדיין, בבחינה הפרקטית יש לבחון את ההבטחות הגדולות והמרכזיות של ראש העירייה ולבדוק אם עמד בהן.

ניקיון 

אין ספק שמדובר בהבטחת הבחירות המרכזית של ליאון. ראש העירייה הבטיח שהיעד המרכזי שלו יהיה הניקיון והגדלת התקציב. הבטיח - וקיים. בשנה הראשונה לכהונתו גדל תקציב הניקיון בסכום אסטרונומי של יותר ממאה מיליון שקל (48 מיליון שקל אצל ברקת לעומת 150 מיליון שקל אצל ליאון). הוא הכריז על 'מהפכת ניקיון', החל באיסופי אשפה במוצאי שבת ותיגבר את המערך במזרח העיר. אולם גם ליאון מודה שירושלים עדיין לא נראית כמו שווייץ ויש מקום רב לשיפור - בעיקר בשכונות החרדיות.

פיתוח

גם כאן מדובר באחת ההבטחות המרכזיות של ראש העירייה הנוכחי. ליאון הבטיח לפעול לפיתוח הכלכלי ולהביא נכסים שיניבו הכנסות לקופת העירייה. אך אליה וקוץ בה. הפיתוח של ירושלים אכן יצא לדרך, וביתר שאת, ואין תושב שלא מרגיש את תנופת הבנייה שמתרחשת כאן. אך את פירות הפיתוח נרגיש בעוד מספר שנים, בעוד עבודות הבנייה האינטנסיביות כבר נותנות את אותותיהן ומעלות את זעם התושבים, שמרגישים שהם חיים באתר בנייה אחד גדול. ליאון מבטיח שהסבל ישתלם בעתיד הנראה לעין, אך אולי אפשר היה לבצע את הכל בצורה מעט יותר חכמה וביתר הדרגתיות.

הטבות לתושבים 

אומנם הדלת של משרדו פתוחה כמעט תמיד לכולם, אך מי לא זוכר את ההבטחה הגדולה של ליאון שינהיג שעת חניה חינם לתושבי ירושלים? גם ליאון בעצמו זוכר, אך בינתיים היוזמה תקועה. ומי זוכר את ההבטחה של ראש העירייה לממן שנת לימודים ראשונה חינם לירושלמים? מסתבר שגם היוזמה הזאת לא תצא אל הפועל בקרוב ומדובר בעוד הפרה של הבטחת בחירות. למזלו של ליאון יש לו עוד ארבע שנים (לפחות) לתקן את המצב.