ההרוג בתאונת האופנוע, אסלאם בכיראת (מימין) | צילום: פרטי

מהיר, עצבני וקטלני: בהפרשים של ארבע דקות בממוצע, בוקע רעש מחריש אוזניים של אופנוען חולף בכביש. "הנה, את שומעת? בואי תצאי החוצה ותראי", אומר מוחמד אדריס אבו טיר, תושב הכפר אום טובא הסמוך לצור באהר. צעיר על אופנוע ללא קסדה על ראשו לוחץ על דוושת הגז ונע במהירות בין הרכבים הזוחלים בכביש. "כל הזמן זה ככה. ביום, בלילה", הוא אומר. "הרעש בלתי נסבל ומפריע עד כדי כך שיש תושבים שפשוט סוגרים את החלונות".

אבל הרעש, כך מסתבר, הוא הבעיה הקטנה בתופעה החדשה והמדאיגה הזו. מה שאמור להדאיג את כולם הן התאונות הרבות שקורות לרוכבי האופנועים הצעירים, שחלקן הלא מבוטל מסתיימות במוות.

"מרגיש כמו מלך הכביש"

אבו טיר נכנס בחזרה אל מסעדת הפועלים הקטנה שבה ממתין לנו בסבלנות ליד אחד השולחנות נאדר בכיראת, דודו של אסלאם בכיראת, צעיר בן 22 מצור באהר שנהרג רק לפני כמה שבועות בתאונת אופנוע. "אסלאם היה אהוב על כולם, ביישן ורגוע, לא נער שמחפש בלגן", אומר הדוד. "היה דבר אחד שכולנו ידענו וזה שיש לו אהבה לאופנועים. הוא אהב לרכוב עליהם, חשב שזה יותר טוב בשבילו ממכונית. הוא נפל מהאופנוע ונפצע, לא פעם אחת ולא פעמיים, ולמרות זאת המשיך לרכוב ולא הסכים לוותר על האופנוע. הפעם לצערנו הוא לא ניצל והפציעה הייתה קשה".

מותו של אסלאם איננו האסון הראשון במשפחת בכיראת. לפני כשנה וחצי נהרג קרוב משפחתו, מעתסם, בן 24 בעת שרכב על אופנוע בכפר. "צעיר שרוכב מרגיש את עצמו מלך הכביש", אומר בכיראת. "הנערים אצלנו מעדיפים אופנוע מאשר מכונית. הם בעיקר אוהבים את הרעש שיוצא מהמנוע, זה עושה להם את זה. הם לא באמת קולטים שהמכשיר הזה יכול להרוג. זה משהו שאני לא בטוח שהם בכלל חושבים עליו".

התאונה שבה נהרג אסלאם ארעה מחוץ לכפר בעת שרכב פרטי התנגש בו ליד צומת מרומזר. בני המשפחה מספרים כי לחצו על אסלאם להפסיק את הרכיבה על האופנוע ואף קנו לו מכונית, אלא שמאמצי השכנוע לא הועילו. "ניסינו בכל מיני דרכים, אבל הוא לא ויתר, עד שבסוף קרה מה שקרה ושאלוהים יעזור", אומר דודו. "אסלאם קרוי על שמו של אחיו שמת לפני כעשרים שנה בנסיבות מצערות אחרות, בגלל טעות שנעשתה עם זריקה שהוא קיבל. אז ההורים איבדו שני בנים והמשפחה סובלת פעמיים. מאוד קשה".

מעבר לדלפק השיש הגבוה במסעדה עומד בראא, חברו ובן דודו של אסלאם בכיראת, מגיש מנות בשר ועוף לסועדים. אחרי שהעומס פוחת הצעיר בן ה־20 מצטרף לשיחה ומודה כי "חיידק" האופנועים הדביק גם אותו. עד כדי כך שאת כל ההון שחסך בעבודות שבהן עבד בשנתיים האחרונות ייעד לקניית אופנוע. "אני הצלחתי לחסוך 45 אלף שקלים", הוא אומר. "יום לפני שאסלאם נהרג עשיתי עסקה ותכננתי להביא את האופנוע מהמוכר. הוא עוד אמר לי מזל טוב ושמחנו ואז פתאום קרתה התאונה וביטלתי הכל".

 בראא בכיראת. "נדבק גם הוא ב'חיידק'  | צילום: פרטי

בראא מספר כי בשל האירוע המצער הוא נאלץ להסתפק כרגע בווספה החונה בחוץ. "אני מת על אופנועים", הוא מוסיף. "כשאני עצבני או מרגיש לחוץ ממשהו, האופנוע זה מה שמרגיע אותי. אני עולה עליו ומרגיש שאני עף באוויר כמו במטוס, זאת הרגשה כזאת שעושה טוב לנפש".

דוהרים במהירויות לא הגיוניות

"מגרש המשחקים" שבו מבלים האופנוענים הצעירים מהשכונות המזרח ירושלמיות בחלק הזה של העיר הוא אזור צור הדסה. הסיבובים המרובים והכבישים המפותלים הם זירה אטרקטיבית לתחרויות. לרוב הם יגיעו לשם בימי שבת כשהכבישים ריקים יחסית ויפגינו את ביצועיהם. השתוללות, אדרנלין ומהירות מופרזת הם חלק ממה שהם מכנים 'פאן'.

"אני הייתי בסיבוב בצור הדסה משש עד תשע בבוקר וגם הייתי בתחרויות כאלה", אומר בראא. "פעם אחת אתה עושה את זה במהירות של 120 קמ"ש, אחר כך אתה מפתח מיומנות ועושה את הסיבוב ב-160. כל הקטע זה מי מקדים את מי".

אסלאם הוא אחד מתוך חמישה צעירים פלסטינים ממזרח ירושלים שנהרגו בתאונות אופנוע בחודש וחצי האחרון. מכת תאונות האופנוע לא פסחה גם על מחנה הפליטים שועפט שאיבד את אחד מצעיריו, סיאף עלקם, בן 18, שליח פיצה שנהרג בתאונה בכביש בית חנינא פסגת זאב. "אנחנו לא יודעים מה קרה בדיוק ומה נסיבות התאונה", מספרת בבכי אמו. "זאת לא היתה עבודה רשמית שלו או משהו כזה. הוא היה עוזר מדי פעם למסור משלוחי פיצה על האופנוע. הוא כל כך אהב אותו שאי אפשר היה לעשות כלום. כל הזמן פחדתי עליו אבל הוא היה אומר לי 'אמא, כמו שאת אוהבת אותי, תחשבי שככה אני אוהב על האופנוע'".

סיאף הוא בנו של השייח' עבדאללה עלקם, מנכבדי המחנה.

רוצים להרשים את הבנות

אז מה סוד הקסם של האופנועים בקרב הצעירים? "הם חושבים בראש שלהם שזה יותר מהיר, שכך הם עוקפים את התנועה", מספר תושב מחנה הפליטים. "מישהו שרוצה לצאת ולנסוע לעבודה או להגיע למקום אחר בירושלים יכול לעשות זאת עם האופנוע ברבע שעה במקום בחצי שעה ברכב. הם רואים את המכוניות שמחכות במחסום ועם האופנוע הם בקלות חומקים מהעומס".

אותו תושב ממשיך: "כל כמה ימים יש פה תאונות. לא מזמן היה אופנוען שפגע בילד והעיף אותו בכביש. יש כאלה ששוברים יד או רגל, חבר שלי לא מזמן סבל מפציעה קשה והיה צריך לראות איך הילדים שלו הקטנים באים לבקר אותו בבית חולים כמו איזה מסכן".

אלא שהרצון לרכוב על אופנוע לא נובע רק מהרצון לעקוף את הפקקים. "זה הרבה יותר מזה", אומר אבו טיר. "יש פה עניין של דאווין, של מי יותר 'גבר'. הבנים רוצים גם להרשים את הבנות, זה הכי חשוב מבחינתם. יש גם את העניין שאחד לומד מהשני".

אבו טיר ממהר לאסוף את בנו בן הארבע מהגן השכונתי ומוסיף: "זה מסכן את הילדים שמשחקים ברחוב או יוצאים מבתי הספר. כאבא זה ממש מדאיג אותי. הנה, את רואה את הבן שלי? אני לא בטוח שארשה לו לנהוג על אופנוע כשהוא יגדל".

יותר ממאה אלף שקל לאופנוע

אז כמה בדיוק מוציאים הנערים על אופנועים? "אפשר להשיג אופנוע טוב במחיר של בין 20 אלף עד 50 אלף מסוג קוואסאקי או ימאהה", אומר אחד התושבים.

תושב אחר, חובב אופנועים מושבע, ממהר להבהיר כי המחירים לא בהכרח זולים יותר ממכוניות. "אופנוע גדול וטוב יכול להגיע ליותר מ-100 אלף שקלים, אם מדברים על אופנועים מדגמים יוקרתיים של יותר מ-1,000 סמ"ק", הוא אומר." אז הרבה אנשים לא יכולים להרשות לעצמם את המחירים האלה. ובגלל שזה עולה הרבה אז אין להם ברירה אלא ללכת על אופנועים קטנים יותר. גם כשקונים את האופנוע אנחנו לא עושים ביטוח, כי זה מאוד יקר. לפעמים יותר מהאופנוע עצמו, אז זה כבר לא משתלם".

במקרים רבים הורי הצעירים מודעים לסכנות ולהשתוללות בכבישים, אך מתגלים כחסרי אונים מול התופעה. "יש הורים שרואים שהילדים שלהם משתוללים אבל לא עושים כלום כי הם פשוט מפחדים מהם", אומר תושב אחר. "יש כאלה שאין להם שליטה על הילדים והם בסוף עושים מה שהם רוצים ולא מקשיבים לאף אחד.

"אני חושב שנהג אופנוע צריך לעבור מבחנים פסיכולוגים. לא מספיק המבחן הקטן שהם עושים. צריך שפסיכולוג יישב מול הצעיר שרוצה לקבל רישיון ויבדוק את האישיות שלו".

הצעה נוספת עולה מכיוונו של תושב אחר, המביע התנגדות עזה לרכיבה באופנועים. "אסור לתת רישיון נהיגה על אופנוע לנערים בגילי 17-18", אומר ג'וואד דבש, תושב צור באהר, בטון פסקני וקובע, "צריך להעלות את גיל קבלת הרישיון ל-30. ילדים בגיל צעיר מתנהגים בצורה לא שקולה. זה לא כמו לתת רישיון על רכב".

לצידו יושבים שני בניו בסלון הבית, בולעים בשתיקה כל מילה שהוא מוציא מפיו ולא מעזים לחלוק על דברי האב. "הילדים שלי יודעים שלעולם הם לא יקבלו אופנוע", הוא אומר ובניו, חמזי וקוסאי, מהנהנים לאות הסכמה שלא מדובר באיום סרק. "אני לקחתי פטיש ושברתי את האופנוע של הבן הגדול שלי לחתיכות. מבחינתי זה ארון קבורה".

"אנחנו מבינים שזה מסוכן. מספיק שאתה עושה סיבוב לא נכון והלך עליך, אתה יוצא מהבית ולא תדע אם תחזור", אומר קוסאי ואחיו חמזי מוסיף: "הרבה חברים שלי רוצים אופנוע אבל טעות קטנה בכביש ואתה יכול למות, גם אם אתה נוהג טוב אתה חשוף לפגיעה".

"אני ממש מקווה שהמשטרה תשים סוף לתופעה הזאת ושיהיה פיקוח על מה שקורה עם האופנועים", מסכם אחד התושבים. "ההרגשה שלי היא שיש אוזלת יד. אנחנו מרגישים שלא עושים מספיק בשביל לעצור את זה. חייבים שיהיה פה סדר ושהצעירים ירגישו שיש מי שמסתכל עליהם ועל איך שהם מתנהגים בכביש. אנחנו צריכים עזרה בזה, אנחנו לא יכולים לפתור בעצמנו את הבעיה" .

המשטרה: עלייה של 33% בכמות הדו"חות

ממשטרת ישראל נמסר: "בניגוד מוחלט לנטען, בדיקה שערכנו בנושא בהתייחס לאכיפה במזרח ירושלים בלבד העלתה כי מתחילתה של השנה הנוכחית (2019) לעומת אשתקד (2018) ישנה עליה של יותר מ-33% בכמות הדו"חות שנאכפו נגד עבירות בריונות של נהגי רכב דו-גלגלי ועליה של יותר מ-13% בכמות הדו"חות שנאכפו נגד עבירות מסכנות חיים.

"נדגיש כי משטרת ישראל אוכפת עבירות תנועה באופן אפקטיבי תוך ניתוח המוקדים בהם ישנן ריבוי עבירות ותאונות דרכים וזאת לצד פעילות הסברה, הכל במטרה לשנות את תרבות הנהיגה ולמנוע את התאונה הבאה".