המבורגר השבוע ליד הרכבת. "אני ממש חולת הגה". צילום: עמית שאבי

שרית המבורגר יוצאת מדי בוקר מביתה שבמעלה מכמש לכיוון ירושלים והולכת לעבודה. כבר שש שנים שהיא נוהגת ברכבת הקלה בעיר, האישה הראשונה שעשתה זאת, ומסיעה עשרות אלפי תושבים ומבקרים בין התחנות השונות. "כל חיי אהבתי נהיגה", היא עונה לשאלה מה משך אותה לתפקיד. "אני ממש חולת הגה. את רישיון הנהיגה הוצאתי כבר בגיל 17 ותמיד היה לי חלום שאם אעזוב את העבודות ביישוב, זה יהיה בשביל משהו שקשור לנהיגה".

פתאום נהגת רכבת

המבורגר (46) היא אם לשתי בנות ושני בנים ומאמינה שבזכות העבודה שלה, הילדים לומדים משהו קטן על הגשמת חלומות. "העובדה שאני גרה ביישוב מרוחק, שבו התחבורה הציבורית לא נוחה ולא מאוד זמינה והבחירה שלי לגדל את הילדים בבית הובילה איתה את ההבנה שכדאי שאשאר לעבוד ביישוב", היא משתפת. "פעם היו אלה משפחתונים שאני פתחתי ופעם הייתי עובדת עבור נשים אחרות שהפעילו משפחתונים".

ואז, לפני שש שנים, הגיע השינוי. "זמן לא רב לפני שראיתי מודעה שמחפשים נהגים לרכבת הקלה הוצאתי רישיון על אוטובוס מתוך מחשבה לעבוד כנהגת", היא נזכרת. "אז כשהבנתי שמחפשים נהגים לרכבת ושאני עומדת בדרישות משך אותי מאוד לנסות".

יש שיגידו שגם נהיגה על אוטובוס וגם על רכבת אלו תחומים פחות קונבנציולים לאישה.
"אני לא מרגישה שאנחנו קבוצה מיוחדת. כל מה שנהג גבר עושה - גם אני יכולה לעשות ואין כאן שום ייחוד".

"הילדים טענו שזו עבודה גברית"

נראה כי רק בישראל מרימים גבה כשרואים נהגת בתחבורה ציבורית. המבורגר מספרת כי היא הייתה לאחרונה באירוע בספרד והבינה את ההבדל העצום. "היו 24 מדינות ששלחו נהגי ונהגות רכבות קלות לתחרויות ברוח טובה", היא מספרת. "גיליתי שם שבשאר העולם יש הרבה נהגות, אפילו יותר מנהגים".

ואיך הסביבה הקרובה שלך הגיבה לקריירה החדשה שלך?
"אני באה מבית דתי כך שבהתחלה זה היה מאוד מוזר. הילדים התנגדו, טענו שמדובר בעבודה גברית ומה פתאום שאעשה אותה. עניתי להם שאני לא חושבת כמוהם ושאני יכולה לעשות כל דבר שגבר עושה, מה גם שאני לא מסכימה שהעבודה גברית. אחרי שהתחלתי לעבוד חברות של הבת שלי זיהו אותי וממש התלהבו וככה הלהיבו גם אותה".

יכול להיות שיש פה שיעור על נשיות לשתי הבנות שלך?
"כן. להיות נהגת רכבת זה משהו שרציתי והקסים אותי ולכן פשוט הלכתי עליו, מבלי לחשוב על מה יגידו. אני מקווה שכל הילדים שלי למדו שכל דבר שהם רוצים לעשות - הם צריכים לעשות. ובמיוחד הבנות, שלא יתנו לשיקולים כמו 'גברי' לעצור אותן. היום יש כל כך הרבה מקצועות שבעבר רק גברים ביצעו שהיום גם נשים מבצעות. אני חושבת שזה גם ייתן להן ביטחון, כי אם אמא מסיעה כל כך הרבה נוסעים ביום ולוקחת על עצמה אחריות כל כך גדולה, גם הן יכולות".

"נשים גאות בי"

התגובות למראה של המבורגר מאחורי הגה הרכבת הקלה לא הסתיימו רק בבית, אלא גם מעוברים ושבים ומנוסעים ברכבת. "אנשים מפרגנים, דואגים לסמן לי מבעד לזכוכית לייקים ולחייך אליי", היא אומרת. "אני כבר שש שנים נוהגת וכל יום אני נתקלת באנשים שמחממים את הלב. אנשים שבאים מחוץ לירושלים ולא מכירים ותמיד מופתעים לטובה. הייתה אפילו מישהי שכל כך הופתעה שהיא התחילה לצעוק בהתרגשות שיש לרכבת נהגת. הנשים תמיד צועקות לי שהן גאות בי וזה מאוד מחזק אותי.

היו גם תגובות שליליות?
"ממש בהתחלה נתקלתי באנשים שנכנסו לרכבת ושאלו אחרים אם אפשר לסמוך עליי, אבל לא נתתי לזה להוריד לי את הביטחון. מה שיפה זה ששאר הנוסעים גיבו אותי לגמרי ואמרו להם שאני נוהגת לא פחות טוב מכל נהג אחר ושיפסיקו לבלבל".

איך מתייחסים אלייך הנהגים?
"קיבלו אותי מאוד יפה, אפילו התלהבו. אנחנו מסתדרים מצוין ואני מרגישה מאוד עטופה ושמורה, תחושה של משפחה, מהמנכ"ל דרך הנהגים ועד הסדרנים. צריך להכניס את זה יותר לתודעה ואני מקווה שבמחזורי ההכשרה הבאים נראה עוד ועוד נשים שלוקחות את ההגה".

לקום ולהגשים חלום

בשנים האחרונות הצטרפו אל המבורגר עוד שתי נהגות רכבת. עד עכשיו הנהגים שביקשו להצטרף לשורות סיטיפס נדרשו להציג רישיון אוטובוס, דרישה שצמצמה משמעותית את מספר הנשים שיכלו להגיש מועמדות לתפקיד. במחזור הבא מתבטלת הדרישה וכל אדם בעל רישיון נהיגה כללי יוכל להגיש את מועמדותו. בסיטיפס מקווים כי בעקבות כך יצטרפו עוד יותר נשים למערך הנהגים והנהגות.

לסיום, יש לך מסר לנשים בירושלים?
"מי שאי פעם החזיקה בחלום, צריכה לקום ולהגשים אותו. ללכת עם האמת שנמצאת לה בלב ועם מה שישמח אותה ויעשה לה טוב.

"אני כל הזמן אהבתי נהיגה ואף פעם לא היה לי אומץ לפרוץ עם זה החוצה, עד גיל 40. עכשיו אני מגשימה חלום".

ערן שכטמן, מנכ״ל קונקט, חברת ההפעלה של הרכבת הקלה בירושלים: ״אנחנו גאים להניף את דגל השוויון בתעסוקה בענף התחבורה והתשתיות בישראל. נהגת רכבת קלה, טייסת בחברת אל על ונהגת אוטובוס- כולן עושות עבודה נהדרת ומוכיחות שתקרת הזכוכית נופצה״.