עמית יאורי צלילה. איור: דפנה אוודיש

זו השנה השמינית למיזם ההנצחה הייחודי של בית אבי חי 'פנים.יום.זיכרון', אשר רותם אומני אנימציה להחייאת רסיסי זיכרון מחייהם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בעזרת סרטוניםאל הפרויקט יצטרף השנה סיפורו של עמית יאורי שנפל במבצע צוק איתן ב-2014. את הסרטון על יאורי יצרה דפנה אוודיש.

סמל ראשון עמית יאורי, למד בגימנסיה העברית בירושלים, היה אתלט מצטיין ואהוב על כולם. יאורי, לוחם מחיל ההנדסה בעוצבת "סער מגולן"  נהרג ב-25 ביולי 2014, במהלך קרב עם מחבלים בדרום רצועת עזה במהלך מבצע 'צוק איתן'. הוא היה בן 21 בנופלו. אביו שחר סיפר על נפילתו: "המ"פ שלו אמר לי שהוא הסתער ראשון וחטף צרור ראשון. הם עסקו בפינוי ציר מחבלים וארב להם והוא חטף צרור כשהסתער. הוא תמיד היה מסתער ראשון".

עמית יאורי ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

מול הים

"המשפט שמתאר את עמית בצורה הכי טובה הוא 'מים שקטים חודרים עמוק'. בקורס הצלילה גילה עמית עולם חדש, והתאהב. המים, השקט, הרוגע, הטבע - הכול התחבר. והים השיב לו אהבה. כל חוויית צלילה הייתה מלאה גילויים והפתעות. הוא מצא אוצרות, גרם לחיות מים מפחידות לחייך והיה מאושר. עמית חלם את ההמשך: חופשות צלילה ארוכות עם אבא ועם החבר הכי טוב, שנדבק אף הוא בתחביב. העתיד היה צלול וכחול, עד שנגדע", מסבירים בבית אבי חי.

יטבת פייראיזן-וייל, מנהלת המיזם - בית אבי חי: "בתחילת הדרך חששנו מהתגובות לחיבור הלא-טריוויאלי בין אנימציה לשכול, ואולם, כבר במהלך העבודה הרגשנו את עוצמת הסרטים. בכל שנה ושנה אנו מקבלים תגובות נרגשות מאוד, הן מקרב המשפחות השכולות והן מקרב צופים בארץ ובעולם. אנחנו מקווים שהסרטים האלה, המציגים מבט אישי וחי, ייהפכו – בצד הטקסטים הקנוניים, בצד שירים כמו "הרעות" ו"באב אל וואד" ו"הנה מוטלות גופותינו" – לחלק משפת הזיכרון הלאומית שלנו; שהסיפורים "הקטנים" שבסרטים – על הילד טוב הלב שהקפיד לבקר את הסנדלר הבודד, על הנער שחלם לצלול בחור הכחול בסיני, על זו שהתשוקה שלה הייתה כתיבה אך בחרה לשרת כאלחוטנית ונהרגה בקרב על ביתה – ימהלו קצת את שפת הזיכרון הרשמית ויעזרו לחזור אל נקודות הראשית, יקלפו לרגע את המדים ויאזרחו את הנופלים".

ניהול המיזם: יטבת פייראיזן וייל  /  ריכוז והפקה: לירן ליפשיץ  / ליווי אומנותי: אוסי ולד