עבד א־רחמן במסעדה. "אהב את מה שהוא עשה" | צילום: מהאלבום המשפחתי

"המסעדה היתה כל החיים של אבא": ביום שני השבוע הרגיש פתאום פאדי עבד א־רחמן את כובד המשקל שנפל פתאום על כתפיו. אחרי הכול, לא בכל יום אדם הופך להיות האחראי הבלעדי על אחת החומוסיות הכי מוכרות באזור ירושלים. "ישבתי עם אשתי ואמרתי לה שאני מפחד", חושף מי שייקח מעתה את המושכות במסעדת 'אבו־שוקרי המקורי' באבו־גוש. "למרות שאני פה כבר תקופה ארוכה בעסק, אני מפחד מהאחריות הגדולה. זה לא קל, ומדאיג אותי בעיקר דבר אחד - איך אני עושה שהמקום הזה יצליח אפילו יותר, ואיך אני מוכיח לכולם שאנחנו יכולים לעשות את זה. יש לנו תוכניות לפתוח עוד כמה סניפים בארץ", הוא אומר, וזוכה לחיזוק נוסף מאשתו ספא: "אנחנו חוששים, כן, אבל אנחנו עובדים יחד במסעדה ואני עוזרת לו, כך שאנחנו מאמינים שהכול יהיה בסדר". 

מדמיין את אבא במטבח

הסיבה לכך שפאדי קיבל פתאום לזרועותיו את המושכות במסעדה המפורסמת היא טראגית: סמיר עבד א־רחמן, האב המייסד של חומוס אבו־שוקרי, החומוסייה הראשונה שהוקמה באבו־גוש לפני יותר מ־50 שנה, הלך בסוף השבוע לעולמו.

"עד לפני שבוע הוא עוד היה נוכח כאן במסעדה, מסתובב בין שולחנות הסועדים, מוודא שלא חסר דבר וכולם מרוצים מהחומוס שמוגש להם", נזכר הבן פאדי, כשהוא עם עין אחת פקוחה לכיוון גרגירי החומוס שאותם הוא דואג לערבב בסבלנות בעודם מתבשלים לאיטם בסירים על אש קטנה. "אנחנו לא מאמינים, מרגישים שמשהו חסר. זה קשה מאוד אך משתדלים לחשוב שיהיה טוב".

ההלם הגדול של פאדי נובע מכך שהמוות של אביו היה פתאומי. "אבא היה בן 68, אדם בריא, אהב לעבוד פיזית עם הידיים", הוא מספר. "אני עדיין בהלם, יושב ומדמיין אותו בכל פינה. כשאני נכנס למטבח אני רואה אותו. זה קרה פתאום, בתוך 4-3 ימים. לא חשבתי בחיים שיקרה דבר כזה. לפני שבוע היה לו חום, הרגיש שקשה לו לנשום ונסע ברכב לבד לבית החולים".

פאדי מספר כי כשביקר את אביו מיד לאחר שהתאשפז הוא דאג בעיקר למסעדה. "הוא אמר לי: 'פאדי, אני מרגיש לא טוב. אנחנו בפסח - תצליח להיות ערוך לחג?'" הוא נזכר. "הוא אמר לי שהוא יחזור אבל ביקש שאני אשמור על המסעדה. אמרתי לו בסדר. למחרת הגעתי שוב והוא כבר היה מורדם וזהו, הפסיק הקשר איתו. הכניסו אותו להרדמה והוא לא התעורר ממנה". 

שם את אבו־גוש על המפה

סמיר עבד א־רחמן הקים את חומוסיית 'אבו־שוקרי' בשנת 1965, מקום צנוע וקטן שהכיל ארבעה שולחנות בקושי. המותג התחזק עם השנים ושם את אבו־גוש על המפה בתחילת שנות ה־90. "פתאום התפתחה תנועה אדירה של אנשים, חובבי החומוס נהרו לאבו־גוש, והרבה בזכות החומוס שלנו הכפר הפך תיירותי יותר", מספר הבן. "היו מגיעים אלינו מכל הארץ - שרים, אומנים ומפורסמים שרצו לאכול. אחר כך כבר נפתחו הרבה מסעדות שמלבד חומוס מגישות מאכלים נוספים והתחרות היום גדולה, אבל אנחנו נשארנו חומוסייה, משקיעים בחומוס עצמו". 

ב'אבו־שוקרי' לא תמצאו עובדים שאינם מקרב בני המשפחה, ואפילו בנו של פאדי, סמיר, רק בן 16 וכבר מתחיל להיכנס לעניינים וללמוד את רזי הכנת החומוס. "אני רוצה להכניס אותו לענף, ללמד אותו. גם אני הייתי בן 14 כשהתחלתי לעזור לאבא שלי", מספר פאדי. "היה לי חלום להיות עורך דין. תכננתי ללמוד משפטים ובסוף נשארתי עם החומוס כי זה מה שאני אוהב לעשות. אם אתה לא אוהב את המקצוע שלך אתה לא תצליח, ואם אתה אוהב את מה שאתה עושה אין שום סיבה שלא תצליח. אני מנהל בפועל את המקום כבר שמונה שנים, מכין את כל האוכל. אני לא מכניס טבחים למקום הזה, גם לא עובדים זרים. זה מה שביקש אבא שלי ואני ממשיך באותה השיטה". 

הבן פאדי. "אני יודע מה אני עושה" | צילום: מהאלבום המשפחתי

אשתו של פאדי, ספא, מחזקת את בעלה ואומרת כי גם היא מעודדת את בנם להיכנס לעסקי המסעדה. "אני תומכת. הילד שלנו סמיר, שקרוי על שם סבו, יודע להכין חומוס טוב. הוא אוהב את זה ואנחנו חושבים שזה דבר טוב, למה לא". 

"אבא ניהל את העסק בצורה אחרת שהביאה לנו ברכה", מסכם פאדי. "זה לא כמו סתם בנאדם שפותח מסעדה - הוא אהב את מה שהוא עושה ואת האנשים, היה חבר של הלקוחות, דאג לפנק אותם, אף פעם לא היה לוקח כסף מחיילים, תמיד היה אומר - 'עליי'. הוא אהב לראות את האנשים אוכלים ונהנים ורצה להישאר מסעדה עממית שכולם יוכלו לבוא אליה. המקום הזה היה כל החיים שלו. הוא היה יושב בבית וכל הזמן חושב ומעבד במוח שלו מה יהיה מחר במסעדה, מה צריך, מתכנן מה חסר, היה עסוק במחשבות על החומוס ועל המקום". 

הסודות של חומוס אבו שוקרי

לסיום, פאדי מצר על כך שאיש מבעלי המסעדות והחומוסיות המתחרות באבו־גוש, למעט אדם אחד, לא בא לנחם את המשפחה באבלה. "כן, יש קנאה גדולה ותחרות", הוא אומר. "לאורך השנים ניסו לחסום אותנו בכל מיני דרכים אבל אף אחד לא הצליח לשבור אותי. אנחנו מאוד חזקים כי אנחנו מאמינים בעצמנו. אני לא יודע למה לא באו לנחם, אין לי תשובה לזה. לאבא שלי לא היו בעיות עם אף אחד, אבל היתה תחרות רבה והם חשבו שהמקום לא יצליח", אומר פאדי, ומסיים באופטימיות: "אני יודע מה אני עושה. החומוס שלי ברמה מאוד גבוהה, ואת זה הלקוחות שלי אומרים. אני בענף הזה לא יום או יומיים. השקענו את החיים שלנו בזה. זה לא קל אבל אני מאמין בחומוס שלנו".